סיפורי ערסים :) אביאל ולורן , פרק 71

פרק 71 :)

הגעתי לבית ספר בסוף ההפסקה , קמתי מאוחר.
" בקשר לאתמול " רון אמר לי ועצר אותי.
– " בקשר לזה שביקשתי שתתרחק ממני ? " שאלתי והתקדמתי.
" בקשר לשיר ואביאל " הוא אמר.
שמעתי אביאל נעצרתי.
– " מה אביאל ? " הסתובבתי.
" את בטח שונאת את אחותי עכשיו " הוא אמר.
– " לא רק אותה "
" את שונאת אותה בלי לדעת אפילו למה היא עושה את זה "
– " זה לא מעניין אותי למה היא עושה את זה " אמרתי.
" היא לא עושה את זה בכוונה " הוא אמר.
– " מדבר הסנגור רון נכון ? " שאלתי.
– " שעד אתמול לא ידע עם מי אחותו יוצאת בכלל " הוספתי בזלזול.
" היא מנסה למצוא אצלו נחמה , הוא עוזר לה לשכוח " הוא אמר.
– " עוזר לה לשכוח ? היא מנצלת אותו כאילו ? " שאלתי.
מרגע לרגע אני יותר שונאת אותה!
" לא! את לא רואה את האושר שיש לה בעיניים כשהיא נימצאת לידו ?
היא באמת אוהבת אותו! הרבה זמן היא לא חייכה ככה " הוא אמר.
– " אז איזה יופי שהאושר שלה מונע את האושר שלי נכון ? " שאלתי.
" גם האושר שלך יגיע אני מבטיח "
איך הגעתי לזה שאני שוב מדברת איתו אחרי שאתמול אמרתי שאני לא אתקרב אליו ?
– " אם תרחיק אותה ממנו זה יקרה מהר מבטיחה " אמרתי והלכתי.
מה אביאל מצא בה שאין בי ?
" אני לא מקבלת אותך בשעה הזאת! " המורה אמרה כשניכנסתי לכיתה.
– " עבר כולה רבע שעה " אמרתי.
" רבע שעה זה המון , או שאת נכנסת ועושה עבודה או שאת נישארת בחוץ " המורה אמרה.
– " עזבי אני בחוץ " אמרתי ויצאתי בייאוש. יכלתי לישון עוד שעהההה!
יצאתי מהבניין וראיתי את רון שוב ,
" את לא ניכנסת לשיעור ? " הוא שאל אותי.
– " מה אני צריכה לעשות כדי שתעזוב אותי , להתחנן ?? " צעקתי והלכתי.
*
" נו " לין אמרה.
" נוו "
" נוווו "
" נוווווו "
– " נו שתקי יחופרת " אמרתי.
" אז צאי כבררררר " היא צעקה.
– " הנה שנייה " אמרתי.
" אמרת את זה לפני חצי שעה! "
– " הנה ילחץ אני מוכנה " אמרתי ושמתי בושם.
" מוכנה זה להיות מחוץ לדלת " היא אמרה.
– " הנה ילחץ אני מוכנה " אמרתי שוב והפעם יצאתי מהדלת של החדר.
" סוף סוףףף! " היא נאנחה ויצאנו לפארק.
מהכניסה לפארק הרחתי את הבושם של אביאל , ריח ממכר.
התיישבנו בספסל , בחנתי את אביאל מכל הזוויות שקיימות.. חתיך שלי.
יש , הכלבה סוף סוף נישארה במלונה ?? שיר לא באה ?
ראיתי את אביאל כל כמה דקות ממלא כוסית חדשה , מה יש לו ?
– " תסתכלי על אביאל , מה יש לו ? " שאלתי את לין.
" מה יש לו ? " היא שאלה חזרה.
– " הוא לא מפסיק לשתות " אמרתי.
" הוא סתם רוצה לתפוס ראש "
– " זה עבר את הלתפוס ראש , תראי כמה הוא שותה " אמרתי והמשכתי להסתכל עליו.
הוא קלט שהסתכלתי עליו וחייך.
– " בעצם שימשיך לשתות , זה עושה לו רק טוב " אמרתי בציניות וצחקתי.
" אז מסתבר שבלי שיר העולם יפה יותר " היא אמרה וקרצה.
– " הרבה יותר יפה " אישרתי.
היה לי טלפון , הלכתי לצד לענות. לאט לאט בזמן השיחה התרחקתי מכולם.
ניתקתי את הפאלפון ובאתי להסתובב ולחזור לכולם.
" אני אוהב אותך " שמעתי קול אומר מאחורי.
פחדתי להסתובב למרות שזיהיתי של מי הקול הזה ,
הלב שלי התהפך מרוב שמחה , למרות שפחדתי גם בו זמנית..
הרי מה ההשלכות של ה'אני אוהב אותך' הזה שלו ? רק סיבוכים וכאבים!
" נו מה את חירשת ? " הוא התעצבן.
– " לא , אני לא חירשת " אמרתי והסתובבתי אליו.
" אז למה את לא מנשקת אותי ? " הוא שאל.
– " כי לא מגיע לך נשיקה "
" למה לא ? " הוא שאל והתקרב אלי.
כל צעד שלו הלב שלי יותר דפק , כ"כ התגעגעתי אליו.
– " כי אתה שקרן " אמרתי. סתם ניסיתי לסחוט מחמאות ממנו.
" שאמרתי שאני אוהב אותך ? " הוא חייך. החיוךך!
– " כן " אמרתי , ניסיתי לא לחייך.
" אבל אני באמת אוהב אותך! " הוא אמר. זה כאילו ניכנס וודקה יצא סוד ?
– " באמת ? " שאלתי וחייכתי, חיוך אמיתי , מה שלא קרה הרבה בזמן האחרון.
" באמת באמת " הוא אמר ונישק אותי.