סיפורי ערסים! יולי ורוי פרק 24 חלק א
פרק עשרים וארבע חלק א'-
"לא אעשה כלום, אם היא לא תאהב את זה שאנחנו ביחד אני אגיד לה שאני לא אוהבת את זה שהיא ועומר ביחד." אמרתי והתקרבתי לפניו לתת לו נשיקה
"רגע מה, מה אמרת??" ירין שאל והתיישב על הספה במהירות, מתעלם מהנשיקה שרציתי לתת לו.
פאק למה אני כזאת סתומה למה?!!?!!?..
"אה… מה שאמרתי.. כאילו אני מתכוונת ש.. יולי ועומר ביחד. אבל זה רק מאתמול. זה עוד טרי.."
אמרתי בהיסוס, לא יודעת אם להתחרט שסיפרתי או לא.
"למה לא סיפרת לי?" ירין שאל המום.
"לא יודעת, עכשיו סיפרתי.." החזרתי בקול שקט.
"כן אבל אם זה לא היה בטעות לא היית מספרת" ירין אמר בכעס, מעניין אם אני הייתי כועסת שהייתי מגלה שיש לרוי חברה..
"אוקיי צודק, זה עניין של יולי לא שלי, רציתי שיולי תספר קודם לרוי ואז הייתי מספרת לך" אמרתי בכנות, זה באמת מה שרציתי לעשות.
"טוב אל תדאגי לולי, אני לא אספר עד שיולי תספר לרוי" הוא אמר ונרגע מכעסו ואני נשמתי לרווחה.
"טוב יש לי רעיון, אתה רוצה שנתקשר שנינו ליולי עכשיו ונספר לה שאנחנו ביחד?" שאלתי את ירין בשביל להשכיח ממנו את מה שהוא גילה על יולי.
"כן, בואי נתקשר" ירין אמר ולקח את הפלאפון שלי בשביל להתקשר ליולי.
"מה הולך יול?" שאלתי בקול חמוד, מקווה שהיא לא תתחיל בשיחת נפש על עומר..
"הכל טוב מאיונה, מה איתך?" היא שאלה בקול שואל, אני אף פעם לא מתחילה שיחה ב'מה קורה' או 'מה נשמע', אני תמיד ניגשת לעניין וכנראה בגלל זה היא לא הבינה.
"את שומעת אני כאן עם מישהו שאני רוצה שתשמעי אותו" אמרתי וסימנתי לירין שיתחיל לדבר.
"מה המצב יולי? זה ירין." ירין אמר ושמעתי את יולי משתעלת, כנראה נחנקה מהאוכל בעקבות הבשורה, שמנה.
"אנחנו ביחד." אמרתי חד משמעית, משחררת קיטור, כאילו הוסרה מעל לכתפיי אבן ענקית ששוקלת מאות קילוגרמים…
תגובות (2)
תמשיכיייייייייייייייייייייייייייי האהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
תקשיבי זה פשוט מהמם!! את חייבת להמשייך!!!!!!!!
-קוראת חדשה-