סיפורי ערסים:) מאי ותומר , פרק 2

פרק 2- 
הגענו למחששה. 
היא הייתה ריקה.
״אוקייי בואי נשאר ונשב״ 
-״אומרים שההפך היא הטובה״ אמרתי , באמא , לא ידעי שאני כזו חכמה;).
״את מתכוונת שצריך לעמוד?״ נטלי הרימה את גבותייה.
-״כן. לעמוד , לקחת ת׳רגליים ולעוף מפה בטיל״ אמרתי ובאתי ללכת.
״את מעצבנת , את יודעת?״ 
-״מאיפה שמעתי את זה?״ צחקתי , היא קמה אחרי ויצאנו.

-מנק׳ המבט של תומר-
״לקוםםםםם״ שמעתי את הצעקה שלי אמא… על הבוקר
-״אמא עזבי אותיייי״
״אני יעזוב אותך כשתעוף לבית הספר יאללה״ כנרא היא ממש רוצה להפטר מימני.
קמתי , חסר כוחות , אני בדרך! למקלחת. עשיתי ארגוני בוקר ולבשתי ג׳ינס משופשף , חולצה שחורה אם סמל ביה״ס , נעלי נייק גבוהות. עשיתי בשיער קוצים ושמתי כיפה , כמה שפריצים של בושם וזהו , אני מוכן. איזה חתייךךךךךך!
שנה ראשונה , צריך שהעיניים יהיו עליי. צריך שידעו מי זה תוצר ביטון!.
*
״כן?״ שאלה המזכירה
-״חדש״ 
״אוקיי , זה המערכת השעות תפנה שמאלה ואז ימינה״ 
-״תודה״ חייכתי. חדש , אני צריך לכבד. 
הלכתי לכיתה ונכנסתי. כרגיל , כל האנשים אם המבט עלי.
״למה אתה מאחר?״ שאלה המורה
-״חדש״ אמרתי והתיישבתי מאחור. מתי את הראש על השולחן ונרדמתי.
נשמע צלצול. קמתי בחיוך , שברתי שיא. 
תומר ביטון ישן בלי הפרעות!
הייתי בהפסקה , לא נתתי לאף אחד להפריע לי. אני צריך ריכוז כדי לשנן את הדרך לכיתה! 
*
״ילדדד״ שמעתי את הצעקה של המורה. חירשה לי ת׳אמאמאמא קפצתי מהכיסא -״למה לצעוק , למה?״ שאלתי בעצבים.
״פה זה בית ספר , אסור לישון. דרך אגב , תורך להיכנס למזכירות״ היא העבירה
עלי מבט והלכה. 
-״שלוםם״ מלמלתי ונכנסתי למזכירות.
״צריך עזרה?״ שאלה המזכירה , 
-״כן , כיתה יא׳ איפה?״ שאלתי
״תפנה שמאלה תגיע לי׳ פנה ימינה ותגיע לכיתה. ״ חייכתי ויצאתי. אין על החיוך שלי. פניתי שמאלה והגעתי לי׳ , לא ידעתי לאיפה לפנות אז נכנסתי לכיתה של הקטינים.