סיפור אהבה~חדש~ בלי שם בינתיים- הקדמה :)

הקדמה-

קוראים לי צ'רלי הייב, אתם בטח לא מכירים אותי או לא הכרתם עד שהתאבדתי אבל… זה בסדר, לא הרבה נערים או נערות מבית הספר מכירים אותי. גרתי בסיאטל בעבר ולמדתי שם בבית הספר הפרטי 'אשניקוב' על שם אנשיקוב רוברט השלישי שהקיים את בית הספר.
תמיד הבטתי בחבריי לספסל הלימודים מהצד, שאלתי את עצמי למה הם עשו את בחירותיהם ואיך הם מסוגלים ללכת בדרכם.
מעולם לא הייתי אחד מהחבר'ה, אחד מהחבורה, הייתי שקט, נעלם, שקוף. אבל אני לא היחיד, יש עד עשרות כמוני.
לפני יומיים החלטתי לסיים את חיי, כי לא מצאתי משהו משמעותי לחיות עבורו.
שניים שתמיד סיקרנו אותי היו קימברלי ואוסטין, הילדה המושלמת והספורטאי המושלם. הם היו כל כך שונים אבל הבחירות שלהם הם אלה שגרמו להם להיפגש, ואחרי זה גם הדרכים שלהם התחברו.