סיפור אהבה~חדש~ בלי שם בינתיים- פרק 1 (אשמח עם תכנסו :)

חיה של קימברלי לונטר תמיד היו קלים, היא תמיד הייתה חברה טובה והקשיבה לחבריה, תמיד השקיע בלימודים והייתה נאמנה לחבר שלה. הכל תמיד היה בסדר ותמיד התנהל בצורה חלקה ובלי שום משברים או בעיות. הכל היה חלק עד שהחבר המתרומם שלה החליט לקחת אותה למועדון לילה של אנשים שהיו… כמוהו.

"אתה יודע טוני, יחסית למועדון מהסוג הזה המוזיקה כאן די טובה!"צעקה כריסטינה כדי להתגבר על המוזיקה הרועשת.
"אני מסכימה איתך לגמרי,"הסכימה אדיסון שהקפיצה את רגלה למעלה ולמטה בחוסר שקט. "אבל מה אנחנו עושות פה, כשיש שם רחבה שלמה מלאה באנשים שלא יודעים לזוז?!" היא הניפה את ידיה בשאלה לעבר כריסטינה, השניים החליטו להגיעה למועדון כששניהם לובשות את אותה שמלא שחורה, צמודה וקצרה ביותר.
כריסטינה הנהנה לעבר חברתה בהסכמה והשניים נטשו את טוני וקימברלי לבדן על שולחן קטן מלא בכוסות אלכוהול שהיו שם עד לפני שהגיעו.
"השניים האלה מתחילות להפחיד אותי," אמר טוני והתקרב קצת לקימברלי. "היום הם יסכימו איתי ומחר הם לא יעקפו אותי בתור לקפטריה, ומה יהיה אלה?!" שאלה טוני בהבעה מודאגת.
"אני מהמרת על… אפוקליפסת הזומבים," אמר קימברלי וצחקה. טוני חייך וחבט קלו בכתפה, השניים חזרו להביט בחברותיהם ברחבת הריקודים.
"אז מה קרמבו, לא ידעתי שגם את באה למקומות כאלה," קימברלי הסיטה את מבטה מרחבת הריקודים אבל בלי כל הפתעה לראות מי יעמוד מולה, הרי היה רק אדם אחד בכל העולם שקורא לה קרמבו.
"גם אני לא ידעתי שאתה בא למקומות כאלה, אוסי,"אמרה באותה נימה עוקצנית לעבר אוסטין, הספורטאי המצטיין של בית הספר הפרטי 'אשניקוב'.
אוסטין צחק, וכך גם חבריו ג'נה סקוט והתאומים מייקל וג'ורדן סמית'.
"ככה אני אוהב אותך קרמבו, מצחיקה וזורמת," אמר ונדחק לידה על הספה, וכך גם חבריו.
"לא ראיתי אותך כאן הרבה טוני," אמרה ג'נה והדליקה סיגריה.
"אני יותר חנון של בית," אמר טוני וחייך במבוכה. מזווית עיניו הוא הביט בקימברלי שהייתה לחוצה בין התאומים סמית'.
"כמה חמוד," אמרה ג'נה ופלטה עשן מלוא הראה על טוני, שניסה בכול יכולתו לעצור את הנשימה.
"בעצם למה באתם לכאן עם אתם לא רוקדים ולא מזמינים שום דבר?" שאל ג'ורדן ולגם מכוסו הענקים והמלאה בבירה.
"באנו בשביל אדיסון וכריס," אמר טוני ולאחר מכן מהר לנשוך את פנים פיו.
"אדיסון פה?"מיהר מייקל לשאול בתגובה. הוא לא חיקה לתשובה ומיהר להידחק אל מחוץ לשולחן ואל רחבת הריקודים. כל הסובבים של השולחן יכלו לראות איך הוא מנסה להיצמד עליה בעד היא מתחמקת ממנו בין ההמון הגאה.
"הוא פשוט מטורף על המוזרה הזאת…."מלמל אחיו והמשיך לשתות את הבירה שלו.
"אתם תבואו למשחק שלי בשבת?" שאל אוסטין במעבר חד של הנושא.
ג'ורדן חיכך בגרונו.
"המשחק שלנו, התכוונתי," תיקן את עצמו מיד.
"כאילו שיש לנו ברירה…" מלמל טוני חרישית.
"מובן שכן, ליאם יופיע במחצית," אמרה קימברלי בחיוך מלא גאווה, לא היה אדם שהיא יותר אהבה מליאם, החבר שלה מזה שלוש שנים.
"הו נכון יש לך חבר," אמרה ג'נה וצחקה.
"את ממש מצחיקה היום ג'נה, מה קרה בלאת ליצן?" שאל טוני שנחלץ לעזרת חברתו.
"תפסיקו חבר'ה באנו כדי להנות, לא?" שאל אוסטין ונעץ מבט משונה בג'נה.
"אני לא מבינה למה אני מבזבזת איתכם את הזמן," אמרה, כיבתה את הסיגריה שלה על השולחן החוף והלכה לכיוון רחבת הריקודים.
"מה הבעיה שלה?" שאלה קימברלי.
"היא בסך הכל קצת מתוחה," אמר אוסטין בחיוך ולא הרחיב יותר.

הזמן עבר לאיטו והחבורה העבירה את הזמן במעבר בין רחבת הריקודים לבר. כולם נהנו אפילו שהבילוי המשותף לא היה מתוכנן, וכשהבוקר כמעט עלה כולם נדחקו לתוך מונית קטנה שהורידה כל אחד בביתו, וחיה של קימברלי לונטר חזרו למסלולן הרגיל.