מורשתו של סקאר/ ממלכתו של סימבה- פרק 2 :)

נ.מ זירה-

"זה בשבילך סקאר…" צעקתי תוך כדי לידת התינוק.

איך את הולכת לקראו לו אמא?" שאל נוקה וקיפץ מעלי ומעל התינוק החדש שלי.
"קובו!" אמרתי בלי לחשוב יותר מידי. ידעתי שזה השם המושלם.
"בלי להתלבט? בלי להתייעץ? שום דבר?" שאל וקירב את פיו עלי כך שיכולתי להריח את הבל פיו המצחין.
"זוז ממני, טיפש?" לא יכולתי לזוז מרוב כאב, אבל אילו יכולתי הייתי מחטיפה לו.
"הוא נראה כמו אלוף," קבעה וויטני אחרי מבט קצר בתינוק, קובו.
גם אני הרשתי לעצמי להעיף בו מבט, הוא נח על ביטני ונשם נשימות קצרות, הוא ישן בשלבה. שיערו הדליל היה מחושה בדם אך יכולתי לראות שהוא היה חום, חום כהה. עיניו היה עצומות בשלבה, הוא לא ידע מה מחכה לו, מה יעודו.
"את צודקת," לפחות משהיא ידעה מה טוב בשבילה.
"מה הולך לקרות עכשיו אמא? עכשיו אחרי שהתינוק כבר יצאה מבטן שלך?" שהיא שאלה והמשיכה לנעוץ מבטים סקרנים בקובו הקטן.
"עכשיו הוא ילך להתקלח," אמרתי ומסרתי את התינוק לידיה של המיילדת של השבט." אחרי שאני התאושש נתחיל לעבוד על התוכנית שתחזיר לידינו את השליטה על השטח של סימבה הבוגד. קובו יהיה החלק העיקרי בתוכני," אמרתי וניסיתי להתרומם למצב ישיבה אך הכאב היה בליתי נסבל.
פתאום נכנס לחדר שליח פשוט לבוש שריון.
"יש לי חדשות," אמר והסדיר את נשימתו. "לסימבה נולדה בת, קוראים לה קיארה." הוא המשיך.
"זה… מושלם!" התוכנית כבר התחילה להתגבש במוכי, התוכנית המושלמת כדי להפיל את סימבה ולרשת את מיקומינו בצוק התקווה, השטח שהיה אמור להיות של סקאר.