סיפור אהבה צבאי-פרק 30

mystory13 03/10/2013 1100 צפיות 13 תגובות

אחד המכשירים צפצף ברעש מחריד וברטה פנתה אל החדר בו שכב הילד בבהלה.
ברטה נבהלת רק כשמשהו רציני קורה, עזבנו את הדיון שערכנו ורצנו אחריה. האנה איזה בידי בכוח ולא הרפתה גם כשראינו את ברטה עוזרת לילד לקום מהמיטה..
לוסי הפילה את קופסת התרופות שהחזיקה ונילוס פערה את הפה בהלם.
ואני? אני לחצתי להאנה את היד כל כך חזק שהיא היתה צריכה להגיד לי להירגע.
לא יכולתי להאמין שהוא התעורר.
מה נגיד לו עכשיו?!
הוא הביט בנו עם העיניים הגדולות שלו, סרק את הסביבה בשקט.
הוא לא נבהל או בכה, כאילו כבר ידע הכל.
״אה.. היי דן״ אמרה לוסי בהיסוס
וברטה תקעה בה מבט מעוצבן.
״הם מתים נכון?״ שאל בלחש,
דמעות עלו לי בעיניים ולא יכולתי לדבר איתו. פשוט לא יכולתי.
״מי?״ השיבה לו ברטה
״אמא ואבא וקלואי?״
כולם שתקו. אף אחת לא יכלה להגיד לו את זה, לא יכולנו, פשוט לא.
הוא הביט בנו בציפייה, אבל יכולתי לראות שמץ של תקווה מאחורי האישונים שלו. משהו הבהב שם כאילו קרא לעזרה.
״זה בסדר אם אתן לא רוצות להגיד. אני כבר יודע.״
שתיקה.
״אבל מי יספר לי על דינוזאורים לפני השינה? מי יבדוק שאין מפלצות?״ אמר ושמץ של דמעה עלה בעיניו.
״אני יכולה.. ל.. לנסות״ פתחתי סוף סוף את הפה,
הוא הנהן, ואז הסיב את מבטו את האנה.
״את? את בגיל שלי?״ שאל
״תלוי בן כמה אתה״ ענתה לו האנה בטון בוגר.
״אני אהיה עוד חודש בן 7״ אמר בגאווה וזיקף את גבו.
״אם כך, אתה קצת יותר גדול ממני, נעים להכיר אותך״ ענתה לו בפנים קפואות.
אבל ידעתי שהאנה לא תוכל להחזיק כך הרבה זמן וצדקתי כי אחרי שנייה היא קפצה בשמחה ואמרה, ״תגיד אתה אוהב פיות? כן? יופי כי יש לי אוסף שלם שאני מתה להראות למישהו בגילי!!״ ולקחה אותו אל אחד החדרים בו היא בנתה בית שלם לבובות שלה.
צחקתי כשראיתי אותם מתרוצצים ככה במקלט. זה היה לא מובן, איך הוא מבליג ככה.

****

אזעקה נשמעה ופיתחה את החדרים במקלט. התעוררתי בזעקה ותפסתי את האנה, לוסי לקחה את דן.
״טיפאני.. מה.. מה קורה?״ שאלה אותי ישנונית.
״הכל בסדר חמודה, הכל יהיה בסדר״ חיבקתי אותה.
ידענו שאין טעם לרוץ לאנשהו כי היינו כבר בתוך מקלט, אבל העדפנו לשבת כולנו יחד. לוסי החזיקה את דן הישן ואני את האנה שגם נימנמה.
נילוס וברטה ישבו לצידנו והחליפו מבטים מודאגים.
הרגשתי בום חזר מלמעלה וסגרתי את העיניים. זה העביר בי צמרמורת איומה.
האנה ודן התעוררו בשנייה וסרקו את הסביבה בה הם נמצאים.
״מה קורה כאן?!״ צעק דן
״הכל בסדר חמודים רק כמה טילים״ הרגיעה אותם ברטה.
אבל אלה לא היו רק כמה טילים כי כעבור שנייה שמעתי צעקות בערבית מעורבבות בפקודות בעברית וידעתי שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשבנו.


תגובות (13)

תמשיכייייייייייייי

03/10/2013 09:13

מה?לאא,תמשיכייייי דחופפפ מיידד!!!

03/10/2013 09:30

מהמממממממם תמשיכי דחוף!!!!!!!!!!

03/10/2013 09:30

תמשיכייי אכשיווו

03/10/2013 09:55

אעאעאעא תמשיכי!!!!

03/10/2013 10:11

גאד!!! תמשיכי!!!
הרגע קראתי את כל הסיפור שלך מההתחלה(זה מה שעושים כשנורא משעמם) ורציתי להגיד לך שהכתיבה שלך מ-ו-ש-ל-מ-ת!!

03/10/2013 11:11

אוייי תמשיכי

03/10/2013 11:16

אוווווו אנונימית.. תודה רבה!! אני כל כך שמחה שהייתה לך הזדמנות לשבת ולקרוא את כל הסיפור <3 הרגע קיפצתי בכל הבית בשמחה כי אמרת את זה אז.. תודה ואת מושלמת XOXO

03/10/2013 11:52

אנונית כנל גם אני עושה את זה שמשעמם לי

03/10/2013 12:07

מושלם

03/10/2013 12:13

תמשיכיייי

03/10/2013 14:00

שמחה שגרמתי לך להיות שמחה:)
העלית לי חיוך על הפנים:)
XOXO

06/10/2013 10:57

ואני חייבת להגיד- מגיע לך על זה כל הכבוד.
כבר שעות שלא חייכתי באמת!

06/10/2013 11:00
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך