סיפור חיי – פרק 2

"בוקר טוב נסיכה קטנה , שבי הכנתי לך אוכל"
איך התגעגעתי לבוקר שלפני בית ספר שאמא מכינה ארוחת בוקר טעימה.
"סיימתי , אני הולכת לבית ספר , ביי אמוש "
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

"ביי מתוקה "אמרה לי אמא ויצאתי
לקחתי את הפלאפון והתקשרתי לליטל
"ליטלוש איפה את?" שאלתי אותה
"אני ליד הספסל הירוק"
"טוב אז תחכי לי אני באה "
"טוב רק תבואי מהר , שני מחכה לנו בשער"
"אני באה , בי" ניתקתי
הגעתי לליטל והמשכנו לדבר ולרכל.
הגענו לשער , אמרנו שלום לשני והמשכנו לכיוון בית ספר , ראינו קבוצה של ילדים סביב מישהו
'זה בטח הילד החדש ' חשבתי לעצמי
שני אמרה" בואו נלך לראות מי זה"
אמרתי "זה בטח הילד החדש , אם אתן רוצות תלכו אני גם ככה צריכה לדבר עם המזכירה לגבי הכיתה שלי "
"טוב אז אנחנו הולכות ותדברי איתנו אחר כך" אמרה ליטל
הן הלכו ואני הלכתי למזכירה .

נקודות מבט של שני :
"ליטל בואי מכאן " אמרתי ודחפתי את כל הילדים , הייתי חייבת לדעת מי זה .
ופתאום ראיתו אותו (ואו הוא מושלם)
"זה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי" לחשתי לליטל
"כן, הוא נראה כמו מלאך" אמרה
"זהו, אין יותר חן "
"כן, בטח" אמרה וצחקה
"איך קוראים לך?" צעקה אליאור הפרחה של השיכבה
הוא צחק ואמר" קוראים לי ליאם"
——————————————-

ליאם – שיער חום מתולתל ועיינים כחולות ירוקות , פנים יפות.

——————————————–
"ואי ליאם איזה שם יפה" לחשתי בעיניים נוצצות
"כן שני , עכשיו בואי נלך לחפש את לירן לפני שאת מזילה ריר"
"מה חייב?" אמרתי ועשית פרצוף עצוב
"כן שני, חייב"
"טוב " אמרתי ללא רצון

נקודת מבט של לירן:
הגעתי למזכירות ודיברתי שם עם רחל המזכירה, אני מתה עליה היא כמו אמא שלי כאן..
"שלום רחל " אמרתי בחיוך
"שלום מתוקה , התגעגעתי אלייך " אמרה וחיבקה אותי
"רחל עשו לנו שיבוצים חדשים ולא הודיעו לי באיזה כיתה אני, את תוכלי לבדוק לי "
"בשמחה, רק שניה " אמרה והחלה לחפש ברשימות
"הינה , את בכיתה י' 5, תביאי את הדף הזה למורה "
"תודה רחל, המשך יום נעים" אמרתי בחיוך ויצאתי מהמזכירות
היה צלצול אז הלכתי ישר לכיתה נכנסתי וכמובן שכל המבטים הופנו אלי , קצת הובכתי .. בכל זאת אני לא רגילה למצב שאני הנושא העיקרי , הגשתי למורה את הדף שרחל הביאה לי והתיישבתי לבד בשולחן לייד החלון .
והשיעור התחיל ..

– כעבור שעתיים , הפסקה –

חיפשתי את ליטל ושני
"לאן נעלמת לנו?" שמעתי את ליטל מאחורי
הסתובבתי ואמרתי "מתי נעלמתי ? "
"אחרי שאמרת שאת הולכת למזכירות"
"לא נעלמתי , בדיוק שיצאתי מהמזכירות היה צלצול "
"אהה , ושני ואני מחפשות אותך בכל בית ספר "
"אופסי "
"באיזה כיתה את ? "ליטל שאלה
"י' 5 " עניתי
"אהה את בכיתה של שירן "
הנהנתי
~ שירן – הייתה איתנו ביסודי עד כיתה ה' , אז שמרנו איתה על קשר ~
"מה קרה לה" אמרתי והצבעתי על שני שנראתה חולמנית
"היא ראתה את הילד החדש " אמרה לי ליטל
"אז הילדה מאוהבת לנו שוב " אמרתי בצחוק
"אוי לא תתכונני לחפירות שלה " אמרה ליטל וצחקנו שתינו
"פתאום שני אמרה " על מה צוחקים?"
"אוו מישהי חזרה לחיים " אמרתי בציניות
"לירון את לא מבינה איזה חתיך הוא" אמרה שני
"אוי לא זה מתחיל " מלמלתי בצחוק
"אני רצינית, אפילו את תתאהבי בו"