רציתי להוסיף שאני שמחה שאתם רוצים המשך:)

חייה של מתבגרת צינית- פרק 3

04/09/2014 1399 צפיות 8 תגובות
רציתי להוסיף שאני שמחה שאתם רוצים המשך:)

אני עדיין לא כל כך מבין למה את מתלבשת ככה. קודם כל, אל תתייחסי לשטויות שאנשים אקראיים שלא מבינים כלום מהחיים שלהם אומרים לך. וחוץ מזה, אם לא אכפת לך מה אנשים חושבים, אז למה את צריכה להראות להם שלא אכפת לך?"
"כי נמאס לי. המסר שאני מעבירה להם הוא 'תחשבו מה שבא לכם, לא אכפת לי' וככה אף אחד לא באמת מתייחס אליי, לא באמת יורד עלי ומעליב אותי." איתי חייך בהבנה. באותו הרגע חשבתי שמצאתי מישהו שאפשר לסמוך עליו. חייכתי לעצמי והלכתי לשירותים.
כשהתכוונתי לצאת מהתא נשמעו צעדים ולפתע שמו של איתי התגנב לאוזניי.
"נכון שאיתי מהכיתה חתיך על?" אמרה מישהי. "חתיך חתיך אבל וומנייזר רציני. לא כדאי לך להתעסק איתו." נערה בעלת קול גבוה צחקקה. נעצרתי במקום ולא יצאתי מהתא. לא העזתי להשמיע רחש.
"את בטוחה?"
"לגמרי. מכירה את הלסבית הזאת שיושבת לידו עכשיו? הוא מתקרב אליה רק כי הוא רוצה שהיא תהיה הכיבוש החדש שלו. הוא רוצה להוכיח לעצמו שהוא יכול לגרום אפילו ללסבית להתאהב בו." במשך כמה שניות הייתי מאובנת. ואז שמעתי קול צעדים. מחשבותיי חלפו במהירות מסחררת בראשי. יכול להיות שזה לא איתי מהכיתה שלי? ואם כן, הוא מנצל אותי? למה שאני אסמוך על בנות שקראו לי לסבית? למה שאני אסמוך על איתי?
נעמדתי על האסלה. הצצתי מעל הדלת של התא. שתי הבנות נראו לי מוכרות. הן מהכיתה שלי, הן דיברו על איתי מהכיתה שלי. איתי שהתחלתי להאמין לו. הבן אדם היחיד שסמכתי עליו. אבל איך אני אדע שהן צודקות? לפתע עלה בי רעיון. הוצאתי עט מהכיס שלי וכתבתי בקטן על המראה 'אני <3 איתי' חיכיתי בתא לשמוע צעדים. חשבתי שזה רעיון שכמעט בטוח לא יצליח. אבל אם לא אנסה איך אדע? לפתע נשמעו צעדים. ארבע נערות מכיתה יב' נכנסו לשירותים. הן אפילו לא הביטו בכיור. אבל לא איבדתי תקווה. כעבור חצי דקה נכנסה עוד נערה. שום מילה על איתי. נאדה. החלטתי לחכות עוד קצת. אם לא יבואו עוד בנות תוך שלוש דקות אני יוצאת. לפתע קולות של שלוש בנות הדהדו בחלל השירותים. הצצתי בזהירות מעל התא. הן בשכבה שלי. ראיתי אותן בכיתה לפחות שלוש פעמים. לא האמנתי למזל שלי.
"אומייגאד מישהי פה אוהבת את איתי." מישהי צחקקה.
"איתי מי'3?" שאלה מישהי אחרת.
"נראה לי שכן. איזה עוד איתיים חתיכים את מכירה?" הן המשיכו לצחקק.
"אני מרחמת על זאת שהתאהבה בו. משהו בה ממש דפוק אם היא חושבת שהוא לא ישתמש בה ויזרוק אותה תוך יומיים."
"את בטוחה שהוא כזה?"
"כן. הוא למד איתי גם ביסודי וגם בחטיבה. כבר מאז הוא תמיד כבש בנות וברגע שהן אמרו לו שהן אוהבות אותו הוא התרחק, צחק, והעמיד פנים שהוא לא דיבר איתן בחיים."
"אז גם אני מרחמת עליה." צחקה חברתה. "אבל תודו שהוא חתיך." שמעתי מישהי אומרת בעוד הן מתרחקות.
"לגמרי."
סירבתי להאמין. אף פעם לא בטחתי כל כך במישהו. אם בטחתי סימן שהוא בסדר, נכון? זה סתם צירוף מקרים. החלטתי לחכות עוד קצת בתא. לתא נכנסו שתי בנות שלא שמו לב למה שכתבתי. אחריהן נכנסה עוד נערה שהתאפרה מול המראה. היא הביטה בכתוב ומשכה בכתפיה. כנראה בכלל לא מכירה את איתי. כבר חשבתי ללכת, אך החלטתי לחכות עוד שתי דקות. לשירותים נכנסו שתי בנות. אחת הכיתה שלי ועוד אחת שאני לא מכירה.
"תסתכלי מה כתוב פה." אמרה הנערה מהכיתה שלי.
"איתי? מי'3? פחחח לא מבינה איך אפשר לאהוב אותו?" ענתה לה השנייה.
"אני ממש מבינה. הוא חמוד ויש לו אופי מדהים." חברתה התחילה לצחוק.
"אופי מדהים? את כנראה לו מכירה אותו כמוני. את יודעת שאהבתי אותו בכיתה ז'? מהיום הראשון שבו ראיתי אותו. ויום אחד הוא שם לב אליי. התחלתי להתאפר ולהתלבש יותר יפה. ונחשי מה קרה? הוא נישק אותי."
"אז מה הבעיה?"
"יום אחרי זה הוא שלח לי הודעה שלא מתאים לו יותר."
"אה."
"ושנשכח שזה קרה ומבחינתו אנחנו לא מכירים."
"אאוץ'." הבנות יצאו, אך אני נשארתי עומדת במקום. החלטתי לא לחזור לשיעור. הייתי צריכה קצת זמן כדי לחשוב. המוח שלי היה ריק לחלוטין. בעצם, הוא היה כל כך מלא במחשבות שלא יכולתי להתרכז במחשבה בודדת אחת. לבסוף הצלחתי להתמקד בשאלה אחת. מה לעזאזל אני עושה עכשיו? החלטתי להבריז ולחשוב מה לעשות. הרגשתי שאני חייבת להתעלם ממנו. לא, זה לא מספיק, אני חייבת לנקום בו. אבל איך? ככל שהתקדמתי לעבר הבית מחשבותיי הסתדרו במקומן. תוכנית החלה להתגבש בראשי.


תגובות (8)

אני ממש נהנית מהסיפור(: אבל הוא קצת מתקדם מהר מדי, כאילו רק שלוש פרקים וכבר היא פגשה מישהו, סמכה עליו והוא שבר את האמון שלה, זה לא קצת מוגזם? בכל מקרה, את כותבת מעולה:) תמשיכי.

04/09/2014 18:25

    תודה שהגבת לי וגם אותי זה מעצבן כשאני קוראת שהכל קורה מהר מדי. אבל זה לא ספר אז אין לי אפשרות למתוח את זה לנצח, אבל אני אנסה למתוח את הסיפור עוד קצת ואני אעלה המשך עוד כמה דקות.

    04/09/2014 22:10

אני מאוד רוצה המשך, אני גם מאודד רוצה שתקראי את הסיפור שלי ☺️ חחח

04/09/2014 18:32

    מבטיחה למלא את שתי הבקשות שלך:-)

    04/09/2014 22:11

אין לך כמעט פסיקים, את צריכה לשים הרבה יותר להפחית בנקודות ולשים יותר פסיקים.
לעבור שורה כול פעם שמישהו אחר מדבר.
אין דבר כזה ״איתיים״ אין דבר כזה שמות ברבים בכללי, ״איזה עוד איתי אחר את מכירה.״
או לעשות פסיק(,) או לעשות (ו), זה לא נכון לכתוב, ״הוא צחק, גיחך, ואמר.״ זה נכון לכתוב ״הוא צחק גיחך ואמר.״
לא כותבים (<3) או כול סמיילי אחר בסיפור אלא, ״אני אוהבת את איתי.״ ולא משהו אחר.
ושוב, מספיק עם הנקודות, זה מבלבל את כול הסיפור, נקודה זה סוף של משפט, סיום. פסיק זה הפרדה בין חלק אחד של המשפט לחלק האחר.

כלום לא כדי להעליב, הכול כדי לגרום לך להשתפר, אני מקווה שתתיחסי, בהצלחה!!
וכמובן… תמשיכי!:)

04/09/2014 18:56

    את האמת שאין חוק שאוסר על שימוש בנקודות במקום בפסיקים.
    לגבי האיתיים, זה תלוי. אם היא אמרה את זה בתוך מרכאות וכאילו הילדה אמרה זה אפשרי. הרי, דיבור.
    לגבי הצחק, גיחך ואמר. את האמת שמה שאמרת זו טעות. צריך לכתוב – הוא צחק, גיחך ואמר.
    סמיילים אכן לא כותבים.
    אהבתי את התיאורים. המשיכי.
    [אגב, ליאור – אני לא סותרת אותך. רק מחדדת את דברייך.]

    04/09/2014 19:01

    לא אמרתי שיש חוק, אמרתי שזה יותר נעים לרציפות הקריאה ומעבר לזה, לעין.
    בקשר לאיתיים צודקת מחילה . ובשלישי טעות מקלדת, אותה הכוונה. כן שנהב הבנתי כוונותייך.

    04/09/2014 19:34

    בקשר לפסיקים ולנקודות- מבטיחה להתייחס לזה.
    בקשר לאיתיים- אני חושבת שזה נ שמע הגיוני יותר "איזה עוד איתיים?" מאשר "איזה עוד איתי?" אבל יכול להיות שאת צודקת.
    בקשר להוא צחק, גיחך ואמר- את צודקת לגמרי זאת טעות.
    ובקשר לסמיילי- אני בדרך כלל לא נוהגת לכתוב סמיילים באמצע סיפור, זה נראה ילדותי ולא מקצועי וגורם לסיפור להיראות פחות אמין, אבל הכוונה כאן הייתה שציירו את הלב ההוא במקום לכתוב "אוהבת".
    תודה על הביקורת, ואני אתייחס להערות ולהארות שלך וגם לשל שנהב.
    אני אמשיך את הסיפור עוד כמה דקות:-)

    04/09/2014 22:16
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך