עבר הווה ועתיד נפגשים

כמה שאני חושבת על זה כמה שזה נראה לי נכון.
אני מתגעגעת זה טבעי,אני מתחרטת גם זה טבעי,הלב שלי שבור זה רגיל.
לפתח שיחה איתך זה נואש מצדי אך אני עדיין אוהבת.לצערי.
ואתה?
כנראה שלא וזה טבעי.כי אתה בחיים לא אהבת.
להיות הזאתי שמשחקים בה זאת אני .
בברירות.
לתת הכול ולא לצפות לכלום זאת עדיין אני.
אהבה מאכזבת אותי גם זה רלוונטי ונורמאלי.
פעם חשבתי שהכול ורוד עד שפגשתי אותך,אני לא יודעת מאיפה הכול בה אליי כרגע.אני לא יודעת למה עצוב לי ולמה האסימון ירד לי רק עכשיו.
אתה שונא אותי?
אתה שואל למה.כי אתה מסובב את גבך אליי..
אתה לא אוהב אבל רק עכשיו זה מובן מאליו.
לבקש מילה אחת טובה ממך תגרום לי לדמם למוות.
ידוע בשבילי אתה אלוהי.
אז אני אומרת לך-
"תאהב אותי או שתשאיר אותי פה לבד"
ואתה בחרת להשאיר אותי וללכת.
לתת לי ללכת.
אני הדבר שאתה צריך!אליי אתה יכול לבוא מתי שאתה בורח מעצמך.
אך לא.אתה טיפש מידי כדי לתת לי ללכת.
ואני כמו טיפשה עדיין עומדת במקום מחכה שתסתובב ותביט בי!אך אתה לא.
לא אתה לא מסתובב וחוזר.
אתה לא חוזר אליי.
השארת את הלב שלי בידיים שלי לא לקחת אותו,לא תאהב אותי.
לקחתי את ליבי והחזרתי אותו למקום אך עם חלק חסר עם שבר שכנראה לו יתמלא לעולם.
הריי אהבת לא הוגנת
למרות הכול הינה אני.עומדת שם באותו כיכר בשעה מאוחר.עם הסוודר האפור של חברה שלי,מביטה בך בורח ומרחק ממני.
כמה מבדר..
אני מביטה בדמותך הולכת ומתרחקת ממני אתה בורח אך לא אליי..כמה ברור.
האסימון כבר ירד
עלי לקחת פיקוד על רגליי ולהסתובב לצד השני ולא להביט בחזרה,לא להביט בך.
הכעס כבר חלף הכאב הדיכאון הדמעות הכול חלף אחרי כמעט שנה ושלושה חודשים אני חדשה.
לא מפחדת ולא פוחדת להמשיך הלאה ולחשוב שאתה תחזור.
עכשיו פה במקום רחוק מכולם וממך טוב לי.
השמש זורחת כול יום והענן השחור שהיה מעליי נעלם לו ללב שבור אחר.
הלב שלי?הלב שלי נשאר אותו דבר לא השתנה.
הבטחון העצמי שלי תמיד נשאר,הכבוד הפנימי שלי והערך העצמי שלי גדל והתחזק.
גדלתי ועכשיו אתה לא יכול להיות איתי כי אתה לא ברמה שלי,התקדמתי.השמכתי הלאה אתה בעבר ואני בהווה משקיפה לעתיד..
לעתיד בו אכיר מישהו שמעריך אותי ונותן לי להרגיש מספיק טובה!מישהו שאחרות לא יסנוורו אותו.מישהו בו אוכל להקיים משפחה משלי ולחלום על חיי.ולא על האהבת נעוריי הנכזאבת.
אתה רק גרמת לי לגדול ולהתעצם למי שאני היום!
אני לא תהילה החדשה אני בסהכ תהילה עם בונוסים!
תהילה שנהייתה יותר טובה.
זאת אני ואיש לא יוכל להפיל אותי לא אתה ולא אף אחד.
אני צועדת במסלול ברור לחלוטים בין הבניינים שבצרתי לעצמי.אני קופצת ומדלגת אל הירח ועם חבריי הכוכבים.
אני והם זה העתיד..
אז אם אתה עדיין חושב שאני עדיין מחכה לך אז כדי לך ללכת.
אני בחיים לא העזתי לומר שאני טועה אך הפעם טעיתי בהכול.
בך.
אתה נהפכת להיות משהו סמלי אצלי:אהבת חיי היחידה -הגבר היחיד של חיי!,מרוב שהייתי בתוך זה לא שמתי לב כמה נתת לי להרגיש קטנה לידך,כמה לא הייתי שווה מבחינתך.הילדה של קייץ שעבר.על מי אני עובדת?!
אז אם אתה אוהב את הדרך הזאת אז בייבי כדי שתילך לאהוב מישהי אחרת .
הייתי כול כך שקועה בעבודה שלי שלא שמתי לב,איך טעיתי.
הייתי כול כך מאוהבת נפלתי אלייך כול כך חזק ועכשיו אני לא מרגישה כלום.
הייתי עיוורת שנתתי לך לשבור את החומות שלי.
אך שוב אני בחיים לא אהבתי להודות שאני טועה אך אם אתה אוהב את הדרך הזאת אז כדי שתילך לאהוב את עצמך.
ואם אתה חושב עדיין שאני חושבת עליינו אז שוב כדי שתילך לאהוב את עצמך.
על כול הפעמיים שהשתמשת בי לדברים שרצית שנצלת אותי,כי היית עייף מידי אך אני חושבת שאתה צריך לדעת את זה
אני מעדיפה ללכת לישון לבד כי אם אתה אוהב את הדרך הזאת אז לא.
ועל כול הפעמיים שאמרת לי שאתה שונא את חברות שלי הבעיה היחידה היא אתה.
וכול הפעמיים שהוכחת אותי וששניתה לי את הדעות כמעט שכחתי מעצמי.
אז בייבי כדי שתילך.אני גאה בעצמי
גאה כול כך שלמדתי לקבל את הטעות הזאת ולדעת מה לקחת ממנה לעתיד.
אני ממשיכה הלאה.
טעיתי בכיתי נפגעתי נפלתי וקמתי!
אז להתראות לך כי אני כבר לא מחזיקה בך.
אנע עם ראש מורם זורקת את הכול וממשיכה הלאה לא אליו ולא אלייך אל העתיד!