עד שהמוות יפריד בינינו

זאת הייתה אהבה שלא נראתה כמוה מעולם. אפילו החברים כבר הבינו שליאם ומשי זה לנצח, ואוי למי שיחשוב אחרת. זה התחיל מיריבות אימתנית בין השתיים שלא הפסיקו לריב זו עם זו. כמו שהבנתם, ליאם ומשי הן שתי בנות. נחזור ללילה שממנו התפתחה היריבות. ליאם הייתה חדשה בפנימייה של משי אבל השתלבה בקלות בין החבר'ה. ערב אחד ישבו כל החברים עם סיגריה בחצר והעבירו צחוקים כמו בכל ערב. משי שהייתה עסוקה בלהשוויץ לפני כולם בבגדים החדשים שקנתה בכלל לא שמה לב למבטים החודרים שליאם נעצה בה בלי הפסקה. ואז עלה הנושא הידוע. נושא הנטיות של משי.. אחד החברים פלט בטעות בקול רם שמשי ביסקסואלית. ליאם ששתקה לאורך כל הערב החליטה לנצל את ההזדמנות לדבר עם משי ושאלה אותה "מה את באמת ביסקסואלית?" משי הביטה בה בזלזול וזרקה "כן ויש לי חבר." משי הייתה תפוסה כבר 4 וחצי שנים עם גבר שאהבה אבל בקושי ראתה אותו, הם הכירו באינטרנט. האהבה אליו עיוורה את עיניה וגרמה לה לשנוא את כל מי שמתחיל איתה מפחד שינסה להפריד ביניהם. ליאם ששקלה היטב את העניין בינה לבין עצמה העיזה ושאלה "אני יכולה לישון איתך בחדר היום?" משי הייתה מופתעת וענתה "אבל תכננתי לישון אם אור, היא רק חזרה לביקור מבית החולים והבטחתי לה…" "אז תבטלי." התעקשה ליאם "היא בטח לא תכעס." נו טוב, משי חשבה לעצמה. בטח לא יזיק לישון איתה היא חדשה פה ובטח מפחדת. "טוב בסדר, תישני איתי הלילה. אבל בואי עכשיו למה עכשיו אני עולה לישון ואחר כך נועלים את החדרים." החבר'ה כבר החלו להתפזר לחדריהם, ומשי וליאם עלו לחדרה של משי ונכנסו למיטה. "נוח לך?" שאלה משי. ליאם הנהנה בהסכמה. הן שכבו כך כמה דקות תוך שליאם בוהה תכופות במשי היפה שהתלתלים שלה התפזרו ברכות על הכרית ועיניה החומות כל כך שלוות, רגועות. "אפשר להחזיק לך את היד?" שאלה ליאם פתאום. משי הייתה מופתעת אבל נתנה את ידה לליאם. "תחבקי אותי…" ליאם ביקשה. משי התחילה לחשוב שמשהו פה לא בסדר. היא חשבה טיפה ונתנה לליאם חיבוק קצר. "משי?" "מה?" "תנשקי אותי…" לחשה ליאם. באותו רגע משי קפצה מן המיטה. "תגידי את לא חושבת שהגזמת?! הרי אמרתי לך מקודם שיש לי חבר ואני בחיים לא יבגוד בו!" היא צעקה. "טוב בסדר! אולי כדאי שאני אלך עכשיו…." ליאם נפגעה. "לא אל תלכי…. מצטערת שצעקתי פשוט הלחצת אותי." משי התחרטה. "לא לא, זה בסדר. גם ככה לא נוח לי לישון עם עוד מישהו במיטת יחיד." נאנחה ליאם. "איך שאת רוצה. אני יכולה לפחות ללוות אותך לחדר שלך?" ניסתה משי לפצות אותה. "בואי, אבל בשקט." השתיים התגנבו בשקט לאורך המסדרון עד שהגיעו לחדר של ליאם ואור. ליאם נכנסה לחדר בלי להגיד אפילו שלום למשי. מהחדר של משי נשמע צלצול הפלאפון ומשי מיהרה לחדרה בריצה. היא ידעה שזה חבר שלה דור וששוב הם הולכים לעשות סייבר כמו בכל שיחת פלאפון לילית שלהם, דבר שכבר די נמאס עליה. די כבר, כמה גבר יכול להיות חרמן? היא חשבה. שידבר על דברים אחרים חוץ מסקס. היא הגיעה מתנשפת לפלאפון וענתה. "היי…" נשמע הקול המוכר מהצד השני. "תקשיב טוב שהתקשרת אתה לא מבין מה קרה לי עכשיו." והיא סיפרה לדור את כל מה שהלך בחדר שלה עם ליאם. "אבל אל תדאג אני בחיים לא יצא עם המכוערת הזאת אני רק שלך." אמרה לפני שניתקה את השיחה והלכה לישון. בשעה 6:00 בבוקר משי התעוררה ופתאום הכל חזר אליה, כל מה שקרה בלילה. היא הייתה עייפה מכדי לחשוב על זה והלכה לצחצח שיניים. אחרי שהתלבשה ירדה למטה ובזמן שהכינה לעצמה כוס קפה, הבחינה מרחוק בליאם יושבת לבדה ומעשנת סיגריה. משי רצה אליה בלי לחשוב פעמיים ופלטה בקול רם "נו ליאם, איך היה אתמול בלילה איתי?" וכל הילדים שהיו מאחורה צחקקו במבוכה. ליאם כיוונה ישר את אגרופה למשי וצעקה בעינים זועמות "מה את מטומטמת? מה את צועקת את זה ככה?!" משי הייתה חייבת להחזיר ואמרה "תירגעי אף אחד לא שמע!!" "כולם שמעו ימטומטמת!!" "בואנה אל תקראי לי מטומטמת יאבו גבר!!" משי התלהטה "סתמי את הפה חולת נפש!!" ליאם התחרפנה "אני? את הגעת ממזרה מותק! ועוד פעם אחת את מנסה לאנוס אותי אני מתקשרת למשטרה!" משי התגרתה "אמרתי לך לא לצעוק את זה!!!!" "כווווולם לדעת: אתמול בלילה ליאם ניסתה לאנוס אותי כולם לדעת!!!" משי המשיכה להתגרות והשתיים כמעט הגיעו למכות, עד שהחבר'ה באו להפריד. ככה כל היום עבר במריבות בין ליאם ומשי. עד שאחר הצהריים משי ישבה מול הטלוויזיה וחיכתה לאור שתבוא איתה לשופינג. אבל במקום אור, עלתה במדרגות ליאם בפרצוף מובך והתיישבה לידה. "מה את רוצה?" סיננה משי. "תראי סליחה שהתפרצתי ככה מקודם לא התכוונתי. אני חדשה פה ואני מאוד רוצה שנסתדר בינינו. אז את סולחת לי?" ליאם שאלה. "כן בטח. גם אני לא הייתי צריכה להגיד את זה בקול רם. מצטערת.." "טוב." אמרה ליאם והשתיים התחבקו. מאותו יום התפתחה בין משי וליאם סוג של אהבה שנאה. פעם הן רבו עד זוב דם ופעם היו החברות הכי טובות. הגיע היום ומשי נפרדה מדור, כי די כבר נמאס לה שהוא מזלזל בה ולא מכבד אותה וכל פעם ממציא תירוץ חדש לא לפגוש אותה. זו הייתה פרידה קשה אבל משי עברה אותה בהצלחה וכל כך רצתה לשכוח את דור. היא ידעה שליאם לסבית והחליטה לנסות את מזלה איתה היא כל כך רצתה להפוך את השנאה שלה לליאם לאהבה שאיכשהו היא באמת התאהבה בה. סוג של לשכנע את הלב לאהוב אם מישהו מכיר את זה זה קורה הרבה. יום אחד ליאם באה לחדר של משי וביקשה להיות במחשב שלה. משי כמובן הסכימה ותוך כדי שליאם ישבה בפייסבוק היא ראתה שמשהו מטריד אותה. "הכל בסדר ליאם?" שאלה משי ברכות. "כן, סתם." זרקה ליאם. "את יכולה לספר לי הכל את יודעת." חייכה משי. "בואי נעשה סיבוב ואני יספר לך." ענתה ליאם ושתיהם יצאו החוצה. ליאם סיפרה לה על שתי בנות שרבות עליה בפייסבוק שאחת היא האקסית שלה שרוצה לחזור ואחת סתם מכוערת שהיא לא רוצה אותה. "לדעתי את לא צריכה את שתיהן. בקשר לאקסית שלך אם היא פגעה בך עזבי אותך ממנה לכי תדעי אם היא תפגע בך שוב. ולגבי השנייה אם את לא באמת אוהבת אותה את לא צריכה להיות איתה. לא צריך למהר לחפש אהבה, כשזה מגיע זה מגיע." והן המשיכו לטייל עד שהגיעו לגן המשחקים שבשכונה שהיו בו גם מתקני כושר. "בואי ניכנס, אני צריכה לפתח קצת את השרירים שלי." אמרה ליאם ועלתה על אחד המתקנים. משי החליטה לשחק אותה תמימה ושאלה את ליאם "את יכולה להראות לי איך משתמשים בזה?" והיא טיפסה על המתקן והעמידה פנים שהיא מסתבכת. "לא לא ככה. אני יסביר לך תני לי את הידיים שלך…" וליאם החזיקה בשת ידיה העדינות של משי והראתה לה. תוך כדי נפגשו מבטיהן לדקה ארוכה וניצוץ עמד באוויר. ליאם השפילה ישר את מבטה והביטה בשעון. "כבר מאוחר, עדיף שנחזור."היא אמרה והן התחילו להתקדם לכיוון הפנימייה. כשהגיעו נכנסו לחדר של ליאם והתיישבו על המיטה. "איזה כיף היה לי איתך…. הלוואי שהייתה לי בת זוג כמוך משי." משי חייכה ולחשה לה "הלוואי שגם לי הייתה בת זוג כמוך… יותר נכון הייתי מתה שתהיי שלי." "את רוצה להגיד לי שהתאהבת בי?" שאלה ליאם וליבה דפק בכל הכוח. "כן…."

המשך יבוא…… :]