"עד שתבואי אליי ותכנסי לחיי אל תתני לי ללכת.." פרק 4

הגענו למועדון מוזיקה חזקה ורועשת, ריח של אלכוהול ונרגילות.
זה בדיוק מה שאני צריכה כדי להשתחרר. הסתכלתי על ליאל בחיוך תחמן והיא חייכה אליי באותו חיוך. אז כן כמו שאתם מבינים אני והיא מלכות המסיבות בחבורה שלנו ובתיכון שהיינו בו, היינו מארגנות את המסיבות הכי שוות וכדי שמסיבה תחשב שווה אנחנו היינו צריכות להיות בה כי אנחנו אלה שהיינו מכניסות את כולם לאקשן.
חייכנו אחת לשנייה ונכנסו למסיבה "יאללה בואי" אמרתי לה השארנו את לורן ושי ביחד עם הבנים והלכנו לבר.
"שתי כוסות של ואן גוך בבקשה" אמרתי לברמן הוא חייך אליי והביא לנו שילמנו לו לקחתנו את הכוס. וביקשנו עוד אחת ועוד אחת.. עד שהגענו לכוס השישית וכבר תפסנו ראש כמו שצריך.
"עכשיו מתחילה המסיבה אמרתי לליאל צוחקת והיא צחקה איתנו, והלכנו לרחבה.
והתחלנו להיתפרע כמו שצריך היא רקדה עם בחור אחד צמוד ואותו דבר אני לא יותר מדי אבל בכל זאת היינו שיכרות מהתחת עם עוד כוס ביד. "אני נדיר ואת?" אמר לי הבחור שרק איתי. הוא היה פשוט מושלם! היה לו שיער שחור מארניס עיניים אפורות תכלת משהו פצצה הוא היה שזוף גבוהה וממה שהיה אפשר לראות שרירי והיה לו עגיל בגבה שזה חולשה והוא היה עם כובע של אדידס (הכחול לבן היפ"ה כזה http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=13114847) הוא היה לבוש במכופרת שחורה וגי'נס בהיר משופשף אהבתי תסטייל שלו והיה לו את הנעליים האלה (http://www.wallashops.co.il/%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99-dc-%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%94/pi1oqd661257)
"באמת ישלך חיוך נדיר" אמרתי לו בחיוך פלרטטני "וליאן" אמרתי לו עם אותו החיוך "שם יפה לבחורה יפה נחמד" אמר לי בחיוך פלרטטני וכובש גם הוא. "בוא לבר" אמרתי לו והחזקתי את ידו מושכת אותו אחריי. "שתי בירות " אמר נדיר לברמן.
"אז ליאן ספרי לי על עצמך" אמר לי נדיר כאשר הוא לוקח שלוק מהבירה שלו.
"אני ליאן אסולין אני בת 18 מראשון ואני משרתת בגבעתי. עכשיו תורך" אמרתי לו לוקחת גם כן שלוק מהבירה.
"אני נדיר לוי בן 20 מהרצליה ואני משרתת בגולני " אמר לי.
"נחמד קרבי" אמרתי לו "אז יאללה עכשיו שאנחנו שיכורים אפשר לשפוך תכל דבר ראשון תשפכי תמספר שלך" אמר לי והושטתי את ידי כדי שיביא לי את הפלאפון שלו ואני הבאתי לו את האייפון והכנתי את המספר ורשמתי 'ליאן אסולין'.
"קח" אמרתי לו והוא הביא לי את הפלאפון שלי גם.
אז ליאן למה התגייסת לגבעתי" שאל אותי
"אממ היה לי אח שהיה גדול ממני בשלוש שנים קראו לו מתן הוא היה מ"פ. הוא התגייס גם לגבעתי ונהרג. היינו ממש מחוברים הוא ידע הכל אליי ואני הכל אליו." אמרתי לו
"ישלך עוד אחים חוץ ממנו?" שאל אותי
"כן. שלוש שניים תאומים בני 16" אמרתי לו וחייכתי כשנזכרתי בדניאל וליאור.
"ומה עם השלישי?" שאל אותי. והשפלתי מבט.
"מוראל.. הוא אמור להיות בן 20 הוא היה עוד יותר ממני מחובר למתן וברגע שהוא מת הוא פשוט התחרפן ועזב את הבית.. בלי להודיע מראש פשוט יום אחד הלכתי לבצפר ושחזרתי הוא לא היה שם.." אמרתי לו.
"בת כמה היית?" שאל אותי בהתעניינות התפלאתי ושמחתי שיש מישהו שהסיפור חיים שלי מעניין אותו.
"הייתי בת 17" אמרתי לו.
"אני מצטער לשמוע.." אמר לי משפיל את ראשו.
"זה בסדר.. מה איתך יש סיבה?" שאלתי אותו.
"אבא שלי הוא.. שירת בגולני ומת בעמוד ענן.. ורציתי להמשיך אותו. תמיד מאז שהייתי קטן דיברנו על זה שאני אתגייס לגולני. והחלטתי שגם אם הוא לא פה כדי להיות איתי פיזית ולראות את זה. הוא רואה את זה מהשמיים וגאה בי.." אמר לי והרים את ראשו. רק שהוא הרים את ראשו ראיתי כמה קרובים אנחנו. הוא הסתכל על שפתיי ואני על שלו והתקרבנו לאט לאט, עד שתוך שניות הרגשתי את שפתיו על שפתיי והם נעו יחדיו בתיאום מושלם.