עוד לילה

עוד לילה שעובר במחשבות עלייך, על מה שאת בשבילי.

כמה שאני רוצה לחבק אותך עכשיו.
לשמוע על היום שעברת, עם קצת הומור וקצת ציניות, בדיוק כמו שאת אוהבת לספר.
אבל את שותקת. והנה גולשת לה עוד דמעה על לחי שמאל, כאילו הייתה מדרון מושלג בצבע אדום.

לא מסוגל להמשיך יותר. לא מסוגל להמשיך לאחוז במה שכבר מזמן לא קיים.
"זה מעשה טיפשי", אני אומר לעצמי, "ואתה לא כזה". לפחות ככה אני בוחר להאמין.

לפעמים את חוזרת. לפעמים את קוראת בשמי.
אני שומע את הקול שלך, עם הטון החמוד הזה שרק את יודעת לעשות, ומיד מתמלא באושר. עד הרגע בו אני נזכר, שזה לא אמיתי.

עוד לילה שעובר במחשבות עלייך.