עורבני חקיין-עם קטניס הייתה נחטפת….פרק 4
אני הולך במסדרון ריק עד שאני רואה דלת עם שלט שאומר "הנשיאה אלמה קויין" אני לוקח נשימה עמוקה אני תופס את ידית הדלת, אבל משהו עוצר אותי … יותר כמו מישהו שאני מסתכל למעלה ואני רואה את פיניק שמסתכל עליי במבט מוזר
"מה אתה עושה פיטה?" הוא שואל אני לא עונה, אני עוזב את ידית הדלת ופונה אל פיניק
"אני הולך לדבר עם קויין" אמרתי,
"זה בשביל לשחרר את קטניס?" הוא שואל ואני מהנהן
"אתה יודע שאין שום סיכוי שהיא תסכים לך לצאת לקפיטול……", הוא אומר נשען על הקיר,
"אני גם לעולם לא אדע עד שאנסה" אני אומר שוב הוא מניד בראשו בהתחשב במה שאמרתי,
"אתה לא תצליח …תאמין לי…"
"איך אתה יודע?" אני אומר בכעס
"ובכן לפני כשבוע הלכתי לשאול אם היא יכולה לקחת אותי לקפיטול, כדי שאוכל לשחרר את קטניס ואנני … אבל היא סרבה"
"טוב, אולי עם אנחנו נלך ביחד אליה היא תסכים….", הוא הנהן בראשו ופתח את הדלת בשעה שהלכנו לקויין היא ישבה בשולחנה וכתבה …
"מה אני יכול לעשות בשבילכם, ילדים?" היא שאלה בזמן כתיבת הניירת
"ובכן … אמממ … היינו … תוהים …" פיניק התחיל לדבר אבל אני קטעתי אותו
"אנחנו תוהים אם אתה יכולה לקחת אותנו לקפיטול כדי להציל את קטניס ואנני" אמרתי בקול יציב, קויין הסתכלה לתוך העיניים שלי כדי לראות אם אני רציני או לא, אבל כשזה מגיע לקטניס אני תמיד רציני
"רבותיי אני מבינה שאתם מאוהבים בבנות אבל זה שום סיבה לסכן את חייהם של החיילים שלי", היא אמרה
"אז תשלחי רק אותי ואת פיניק ,בבקשה אני לא יכול יותר ואני יכול להגיד אותו הדבר על פיניק…"אמרתי
"זה לא שווה לסכן את החיים שלך", היא מתחילה"זה מגוחך שאתה הולך פשוט וזורק את החיים שלך לבחורה שכנראה כבר מתה", היא קובעת, אבל נמאס לי .היא דברה ככה על קטניס! אני מתחיל להתעצבן….
"מה שמגוחך הוא העובדה שאני רק עומד כאן, ואילו הילדה שאני אוהב עונתה על דברים שהיא אפילו לא יודעת מה הם!" אני מוחה היא המומה על מה שאמרתי כרגע
"מר מלארק …" היא מתחילה אבל אני קטעתי אותה
"לא קויין! את מקשיבה לי עכשיו! אם אין רחפת בדרכה לקפיטול עוד היום אז כל תקווה שלי להיות העורבני חקיין שלך תבוטל!" היא אפילו יותר המומה
"איך אתה יודע על תכנית העורבני חקיין?"
"היימיטץ' סיפר לי שאת רוצה אותי בתור העורבני חקיין שלכם לפני שנכנסתי לזירה" אחרי כמה זמן של שתיקה היא התחילה לדבר
"טוב רחפות ההצלה יצאו בעוד כמה דקות למשימה המטופשת שלכם…אבל!אתה לא רשאי לצאת למשימה הזאת אותו דבר גם עליך פיניק"
"אבל … !" אני מתחיל להגיד אבל היא עוצרת אותי
"לא פיטה! אם אתה רוצה את המשימה הזאת אז אתה חייב להסכים השאר כאן!" אני מתחיל לקבץ את האגרופים שלי ביחד אבל בקרוב שחררתי אותם לקחתי נשימה עמוקה ….
"בסדר … אני מסכים להישאר כאן, אבל אני רוצה שיהיה הרשאה מלאה ללכת לראות את קטניס בכל פעם שאני רוצה ואת אותו הדבר עבור פיניק לאנני" זה לא הפריעה לה והיא הנהנה, שיצאנו מהחדר, נשענתי על הקיר ונשמתי נשימה עמוקה
"זה הלך טוב"פיניק דיבר ולא יכולתי שלא לצחוק, אחרי כל הלחץ הזה אני צריך לצחוק
"כן ואתה אמרת שאנחנו לא נצליח לשכנע אותה" צחקתי והתחלתי ללכת והוא אחרי
"טוב בסדר טעיתי … אבל לפחות אנחנו מקבלים את הבנות בחזרה", הוא אמר בחיוך, ולא יכולתי שלא לחייך
"אני מקבל את הילדה שלי בחזרה" חשבתי שכשהלכנו במורד המסדרון
תגובות (0)