מקווה שתאהבו עבדתי עליו ממש קשה :)

פנימייה לאומניות – פרק 1 + הקדמה

05/08/2014 1306 צפיות אין תגובות
מקווה שתאהבו עבדתי עליו ממש קשה :)

פרק 1-
השבוע האחרון של הקיץ השבוע שבו כולם בלחץ ומתארגנים לקראת השנה החדשה, אבל מה שקרה אתמול בערב שינה את הכל בשביל המשפחה שלי ובשבילי…

*קוראים לי אלה לי אבל חברים שלי אוהבים לקרוא לי ללי, אני בת 16 ואני עולה לכיתה י', יש לי אח תאום בשם לירן ואח גדול בשם שון, אנחנו גרים בנתניה.
יש לי עיניים כחולות ושיער שטני, אני אוהבת לשיר לנגן בגיטרה ולרקוד. אני נורא אוהבת לצלם ואני רוצה להיות צלמת מקצועית בעתיד וללמוד עריכה מקצועית ולהיות מצליחה בתחום הזה זה החלום שלי. אני כל הזמן מחייכת וצוחקת לא קיים הבן אדם שגרם לי להיכנס לדיכאון. ואחרי מה שסיפרו לנו ההורים החיים שלנו הולכים להשתנות.

נ.מ – אלה לי (ללי) –
אני וחברות ישבנו בבריכה בבית שלי, ואז הם התחילו לדבר על מה נעשה בשנה החדשה הזאת וכל אחת דיברה על מה שהיא רוצה שיקרה לה בשנה הזאת, ורק אני שתקתי כי לא היה לי מה להגיד הייתי שקועה במחשבות של איך אני הולכת לספר להן על מה שההורים שלי סיפרו לנו. אנג'ל החברה הכי טובה שלי הסתכלה עלי במבט כזה של למה את שותקת ואמרתי לה שאני ידבר איתה אחר כך.

פלאשבק לאתמול בערב- נ.מ.ללי
ילדים בואו למטה אנחנו צריכים לספר לכם משהו..
ללי – ירדתי למטה עם האחים שלי ישבנו כולנו בסלון וחיכינו לשמוע מה יש להורים שלנו לספר לנו.
ההורים – תקשיבו ילדים מאוד קשה לנו לספר לכם את זה אבל לאמא שלכם יש סרטן בדם שקוראים לו לוקמיה, גילינו את זה נורא מוקדם ושולחים את אמא לטיפולים בארה"ב, וחשבנו שבגלל שהעבודה שלנו היא רוב הזמן בחול אז נגור שם לכמה זמן גם בשביל הטיפולים של אמא…
רציתי לבכות לא ידעתי איך להגיב למה שהם סיפרו לנו אני יודעת שזאת מחלה שהיא נורא קשה ולא תמיד יוצאים ממנה גם אם מגלים את זה בשלבים נורא מוקדמים דודה שלי נפטרה מזה, הסתכלתי על אמא שלי ופשוט רצתי למעלה לחדר שלי והתחלתי לפרוק בכי.
שון- עליתי אחרי ללי בשביל להרגיע אותה , נכנסתי לחדר שלה וראיתי אותה יושבת על הריצפה עם הראש בין הרגליים וכל כך כאב לי עלייה. פשוט חיבקתי אותה ולא עזבתי אותה לרגע עד שהיא נרגעה.
שון מה קרה אני לא מבינה איך אמא שלי חולה בסרטן? שאלתי אותו.
שון- היא תהיה בסדר היא חזקה ויטפלו בה כמו שצריך.
מבטיח ? שאלתי אותו.
שון- כן חיים שלי תשטפי פנים ונרד למטה הם לא סיימו את השיחה איתנו.
טוב , אמרתי.

ירדתי למטה וההורים המשיכו לדבר איתנו.
ההורים- ובגלל שאנחנו עוברים לארה"ב חשבנו שאתם תרצו להישאר פה. אז אתם הולכים לפנימייה לאומניות בנהריה.
ההורים – אתם תחזרו הביתה בסופי שבוע ואנחנו מבקשים בלי בלאגן בבית.
אל תדאגו אני ישמור על הבית, אמרתי לאמא ואבא.
ההורים- אתם עוברים לשם יום לפני הלימודים יש לכם שבוע להתארגן.
אלה לי אותך רשמנו למגמות ריקוד ומוזיקה.
לירן אתה במגמת מוזיקה.
ושון אתה במגמות ריקוד ומוזיקה.
לירן ורן אל תדאגו יש שם חוף פרטי אתם תוכלו לגלוש.

#הפסקה מהסיפור הסבר על עוד דמויות-
שון-
אני האח הגדול של אלה לי ולירן גר בנתניה ואני עובר עם האחים שלי לפנימיה בנהריה. אני בן 17 וחצי עולה לכיתה יב', יש לי שיער חום ועיינים חומות דבש, אני אוהב לשיר ולרקוד מנגן על תופים. אני מת על הים גלישה זה החיים שלי ואני ממש רוצה להגיע עם זה לחול וזכות בתחרויות ולהיות גולש מקצועי.
לירן- אני האח התאום של אלה לי והאח הקטן של שון, אני גר בנתניה ואני עובר עם האחים שלי לפנימיה בנהריה. יש לי עיינים כחולות ושיער שטני. אני אוהב לנגן בגיטרה ולשיר אני רוצה להצליח בתחום הזה ולהגיע עם זה רחוק. אני אוהב לגלוש אבל זה רק תחביב.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך