פרק 2, תהנווו!! :)

פנימיית החלומות- פרק 2

17/07/2013 826 צפיות 4 תגובות
פרק 2, תהנווו!! :)

פרק 2- נקודת מבט הדר:
"המזוודות שלך ארוזות הדר?" שאלה אותי אמא שלי "כן.." מלמלתי ונישקתי את פניה של מיה, היא בת חצי שנה. "את בטוחה שאת רוצה ללכת?" שאלה אותי אמא שלי "אחרי כל מה שקרה בשנה שעברה.." היא אמרה לי "לא קרה כלום!" אמרתי וקמתי ממקומו ותפסתי את מיה. "כל ההמזוודות שלי באוטו?" שאלתי "שש מזוודות.." אמר אבא שלי "אבא!! שכחת את המזוודה של הנעליים!" צרחתי. "אני אלך להביא.." מלמל ורץ. "הדרי.. תקשיבי.. אם קורה משהו תתקשרי ונבוא לקחת אותך, אם מזכירים משהו ממה שקרה שנה שעברה אם לא נוח לך שם, אנחנו באים!" אמרה לי אמא "טוב.." מלמלתי "המזוודה במכונית אפשר לצאת" בא אליי אבא שלי "אני באה למקרה שתתחרטי" אמרה אמא שלי ותפסה את מיה. אבא נהג אמא התיישבה לידי עם מיה על ברכיה.
——————
"הגענו" הודיע אבא והתחיל לפרוק את המזוודות כמה סבלים באו הוא אמר להם את שמי והם יביאו את המזוודות לחדר שלי , ככה זה , פנימיה של עשירים. "את באמת רוצה ללכת?" שאלה אותי אמא והנהנתי "ביי" תפסתי את מיה ונישקתי אותה על הלחי "את תתגעגעי אליי נכון?" שאלתי והיא הסתכלה עליי וחייכה "ביי נסיכה. אמא.. אם קורה לה משהו את ישר מתקשרת!" אמרתי ויצאתי.
————-
"מיה קצת לא מרגישה טוב.." קיבלתי הודעה מאמא שלי "תגידי לי שהיא בסדר!" רשמתי לה והיה רשום שהיא מקלידה "סליחה?" שמעתי קול מאחוריי הסתובבתי והסתכלתי עליה במבט מבוהל. "אהה סליחה.. חשבתי שאת מישהי אחרת" מלמלתי, זה הדבר היחיד שעלה בראשי "אני שירה" חייכה אליי "הדר.." מלמלתי לא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהפלאפון. "את בסדר?" שאלה שראתה שאני בוהה בפלאפון שלי "כן.. כן.." לחשתי לעברה לא שמעתי אפילו מה היא אמרה. "איפה זה חדר מספר 67? אמרו לי שזה החדר שלי" חייכה אליי "תלכי ישר בהמשך המסדרון" מלמלתי "הכל בסדר.." אמא שלי כתבה לי סוף סוף יכולתי לנשום לרווחה. "מה את מסתכלת?!" נלחצתי "לא… סתם…" לחשה "יופי.. ביי!" הלכתי בכעס "היי.. הדר!" צעקה והסתובבתי "נפלה לך התמונה" צעקה לעברי. פתחתי עיניים בבהלה ורצתי אליה חטפתי מידה את התמונה והלכתי. אם מישהו כאן ידע שהיא קיימת זה יהיה פשוט אסון. אחרי מה שקרה בשנה שעברה.
————
"היי קורלי!" חייכתי אליה שפגשתי אותה "היי הדר" אמרה וראיתי שהיא צוחקת ומסתכלת על הפלאפון שלה, כנראה צוחקת מהודעה שקיבלה. "עם מי את מתכתבת?" שאלתי "עם ריאן" "עם מי?" "החבר שלי.. מניו יורק" היא חייכה "היי נסיכה" בא לקראתינו נער לא זכרתי איך קוראים לו "היי דור" היא קפצה עליו ונישקה אותו. "לא אמרת שיש לך חבר?" פלטתי "איזה חבר?" שאלה בתמימות והסתכלה עליי במבט מפחיד "שום חבר.. התבלבלתי" צחקתי "תהנו!" מלמלתי ורצתי משם.
——————-
"איפה המזוודה של הנעליים שלי?!" צרחתי "נראה לי שהיא כאן!" שמעתי צעקה ורצתי לכיוון הדלת. רומי עמדה שם עם שתיי מזוודות "הו.. תודה!!" חייכתי ולקחתי אותה "איפה המכשפה?" שאלה אותי "מי?" שאלתי בתמימות. ברור שהבנתי. אני מעדיפה להיות המטומטמת מאשר הזונה. "קורלי אהובתך" היא צחקה "לא מצחיק.." מלמלתי לעברה והיא הפסיקה לצחוק. "אז איפה המיטה שלי?" שאלה אותי היא לא גרה איתנו בשנה שעברה. "שם" אמרתי והצבעתי על המיטה ליד החלון. "ברור שהצד הורוד שלך!" אמרה לי בגועל "למה את אומרת את זה?" שאלתי בכעס "ברבי!" צחקה צחוק מרושע. לקחתי את עצמי ויצאתי מהדלת.
——————-
"כן.. עם שתי הזונות" שמעתי את רומי אומרת לילדה החדשה, הבנתי שהיא מדברת עלינו "את לא מחבבת אותם אני מבינה" שמעתי את הילדה החדשה אומרת "יותר לא סובלת. שתי שרמוטות.." צעקה "דיברת עליי רומוש?" שאלתי אותה בעצבים. היא עלתה לי על כל העצבים וזה רק היום הראשון שלנו . "כן.. אמרתי שאת שרמוטה!" היא צעקה "איך יכולת להגיד את זה! " צרחתי והתחלתי לבכות. היא יודעת. כולם יודעים. היא הייתה חברה שלי כשבאתי לפה למה היא כזו רעה. "וואו.. הדר.. לנשום.. צחקתי.. תנשמי..!" אמרה לי רומי ועשתה איתי תרגילי נשימה "זה בסדר.." מלמלתי בכעס ונכנסתי לחדר רומי נכנסה אחרי, היא הצטערה מאוד.
——————–
"בקיצור.. אז אמרתי לו שאני לא מוכנה מה אני נראת לו זונה?! והוא אמר שהוא יזרוק אותי ואמרתי לו שהוא לא מפחיד אותי ו.." אמרה לי קורל לא היה לי כוח להקשיב. בהיתי בניר, אהבת חיי מכיתה ו'. מדבר עם החדשה. בת זונה. "אני אראה לה מה זה!" צעקתי קורל תפסה אותי "אל תדאגי הדרי.. החדשה הזו.. היא תראה מה זה להתעסק איתנו.. זוהי רק ההתחלה" אמרה וחייכה אליי חייכתי אליה בחזרה הנפנו את שיערינו לאחור והמשכנו ללכת.


תגובות (4)

תמשיכיייייי,מהמםםם

17/07/2013 08:36

תמשיכי

17/07/2013 08:37
~~

המשך דחוףףף !1

17/07/2013 08:54

תמשיכי

17/07/2013 11:05
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך