פעם שלישית גלידה -5-

-בבוקר-
התעוררתי לקול צווחה איומה.
" איפה זה??" נשמעה צעקה מהמקלחת.
סרקתי בעייפות את החדר,נערה לא מוכרת הייתה שרועה על אחת המיטות, מין הסתם השותפה השלישית לחדר.
התקדמתי לעבר המקלחת, היא הייתה הפוכה!
" הייתה מלחמת עולם שלישית ולא העירו אותי?" שאלתי בתדהמה מזויפת.
"זה לא מצחיק!" ענתה גנבת המיטות שעוד לא ידעתי את שמה "נגנב לי הקרם לחות לפנים!"
"די! לא נכון! מי הממזר שעשה את זה??" שאלתי בציניות.
"אין לי מושג! אבל שאני יתפוס אותו אני מבטיחה לך שאני יהר.. רגע," אמרה והסתובבה אלי "את אמרת את זה בציניות?".
"ילדה חכמה" אמרתי והסתובבתי לחזור לישון כשהיא אמרה "תעזרי לי לחפש את זה בבקשה!" אמרה בתחנונים.
" תני לי לחשוב על זה… אממ.. לא!" עניתי ונשכבתי חזרה במיטה.
"את מפלצת! אני שונאת אותך! את חסרת רגשות! אני יעשה לך תמוות! את לא יודעת עם מי יש לך עסק! ואני.. אני.." אמרה מחפשת מה להגיד מהאוצר מילים הזעיר שלה "אני שונאת אותך!" אמרה שוב ופניה נצבעו לאדום.
"נראה לי שכבר אמרת את זה." אמרתי בשלוות נפש.
"אאאעעע" היא צרחה מתסכול ובזאת גרמה לשותפה השלישית ליפול מהמיטה.
"מה קורה פה?!" קראה בקול ישנוני והסתכלה עלי.
"אל תסתכלי עלי. " אמרתי מרגישה צורך להגן על עצמי "היא זאת שנאבד לה הקרם ידיים." והצבעתי על גנבת המיטות (נראה לי אני יאמץ את השם).
"זה לא קרם ידיים!" אמרה בעצבים "זה קרם לחות לפנים!"
"מה ההבדל?" שאלתי מנומנמת.
"מה ההבדל?! את כאילו רצינית??" שאלה הנערה החדשה והתרוממה מהריצפה"קרם ידיים הוא כאילו רק לידיים ואסור כאילו להשתמש בו לפנים אלא אם כן את רוצה פצעים, לעומת קרם לחות לפנים שזה כאילו רק לפנים וזה גורם להם להיות כאילו ממש חלקות ויפות!".
"סוף סוף אחת שמבינה בקוסמטיקה!" אמרה גנבת המיטות עם מבט של הקלה בעיניה "ואני חשבתי שאני אצטרך להיתקע איתה " אמרה והצביעה עלי "לבד כל השנה! דרך אגב איזה חברה הקרם שלך?" שאלה בציפייה.
"שלי זאת חברת BIO-VISAGE" ענתה החדשה.
"אההה! גם שלי! אני לא מאמינה! נכון שזה מזה טוב?!?" שאלה גנבת המיטות את החדשה אחרי שקיפצה בחדר כמו מטורפת.
"זה כאילו הכי טוב שיש" ענתה החדשה בהתלהבות.
"או.קיי ספרי לי עצמך" אמרה גנבת המיטות " ודרך אגב קוראים לי פייטון ויש לי הרגשה שנהיה חברות מאוד מאוד טובות" אז ככה קוראים לה… פייטון… דומה לנחש פיתון…
"לי קוראים סטפני ואני כאילו גרה בניו יורק ואני הגעתי לפה כאילו כי לאבא שלי יש כאילו קשרים" אמרה מאושרת.
"ואני כאילו מנסה לישון פה!!!!" שאגתי מתחת לשמיכה.
"אוח.. סתמי" אמרו שניהם ביחד ולאחר מכן ציחקקו כמו שתי מכשפות.
הבנתי שזה חסר סיכוי, הסתכלתי בשעון השעה הייתה שש וחצי, לאחר מכן הסתכלתי בלוח הזמנים שאמנדה נתנה לי אתמול בחדר האוכל.
או.קיי בשבע וחצי ארוחת בוקר, שמונה שיעור ראשון.
"ראשונה במקלחת!" צעקתי וחיכיתי להתנפלות שלהם אבל לשווא הבנות האלו דיברו כמו זקנות וציחחקקו כמו חזירות.
אחרי שיצאתי מהמקלחת ירדתי למטה לחדר האוכל נשארו לי 20 דק' לסיום הארוחה.
הלכתי לדלפק ההגשה וחיכיתי בתור ששמעתי קול מוכר מאחורי "את לא כועסת נכון?"
הסתובבתי זה היה ליאם.
"אל תחמיא לעצמך יותר מדי" אמרתי בגיחוך "התגברתי עלייך" שיקרתי.
"אהה.. יופי" אמר בחיוך והתקדם לעבר החברים שלו שהוא כבר הספיק להכיר.