פעם שלישית גלידה -9- (מצטערת על האיחור..)

נכנסתי לחדרו של המנהל באיטיות וסגרתי את הדלת מאחוריי.
"גברת קופר.." מלמל המנהל ובחן את פני עם עיניו הקטנות.
"שבי בבקשה"
התיישבתי באיטיות בכיסא מחכה להטפות של המנהל שכמובן לא איחרו לבוא.
" את מודעת לכבוד שיש למרצים כאן נכון?" שאל בקול שקט.
השקט שלפני הסערה חשבתי לעצמי בפחד.
"כן" מלמלתי.
" את גם יודעת שאת כבר לא תלמידה בתיכון נכון?!" הרים את קולו "את סטודנטית את כבר לא יכולה להתחצף! פה זה העולם האמיתי! פה יש כללים! ופה גברתי את תכבדי אותם!"
מישהו קם על רגל שמאל הבוקר..
"לכן," המשיך את דבריו " את תקבלי עונש לשטוף סירים במשך שבועיים שלמים החל מהיום!"
"מה זה?" שאלתי המומה. לא ציפיתי לעונש כזה!!
"אני מצטער לא שמעתי אותך, תוכלי לחזור שוב על דבריך?" שאל בחיוך מזויף.
" אמרתי: הידד לי!!"
"יופי, עכשיו קחי את עצמך ועופי לי מהמשרד".
יצאתי מהמשרד בטריקת דלת והתקדמתי עצבנית לכיוונו של ליאם שחיכה לי שעון על הדלת של ההנהלה.
"כמה זה כבר נורא?" שאל ולקח צעד אחורה כשראה את פני, למקרה שיבוא לי..איך לומר.. להוציא את העצבים על מישהו..
"בוא נגיד שאחרי העונש הזה אני יהיה מספיק חזקה כדי לתת לך אגרוף ולהעיף אותך 5 מטר אחורה".
נכנסנו לקפיטריה לקחנו לנו אוכל והתיישבנו בשולחן פנוי.
" והעונש הוא..?" שאל אותי.
"לקרצף סירים שבועיים שלמים!" אמרתי והתחלתי למחות דמעות לא קיימות.
"די.. אל תבכי כמה כבר סירים יכולים להיות לך? מקסימום 15 סירים" אמר בטוח בעצמו.
"לשבועיים?"
"ליום" אמר והתחיל לגחך "אני מתאר אותך אותך עם סינר כולך רטובה במטבח המטונף הזה מסתכלת על ערמת סירים במבט של-"
"ליאם" קטעתי אותו
"כן?"
"את לא מעודד" התעצבנתי.
"את לא מבינה מה קרה לי היום!!" איימי צעקה והתיישבה בכיסא פנוי.
"טוב.. אני לא רוצה להפריע לשיחת בנות שלכם, בעצם אני לא רוצה להיות נוכח בזמן שיחת בנות כלשהי אז אני יעשה לכולנו טובה ואלך" אמר ליאם וקם מהשולחן.
הוא התקדם כמה צעדים ואז חזר אחורה לשולחן.
"בת'?" שאל .
"כן?"
"גם אם היית שוטפת סירים במשך חודש שלם לא היית מעיפה אותי 5 מטר" אמר בחיוך מושלם והלך.
"לשטוף סירים?" שאלה סטפני במבט לא מבין.
"סיפור ארוך.."
*****
אחרי הארוחת ערב באה אלי טרייסי האחראית מטבח ואמרה לי להתיצב אצלה במטבח בשמונה.
בשמונה נכנסתי למטבח וריח חזק תקף אותי.
סתמתי את אפי בידי והתקדמתי לעבר טרייסי שחיכתה לי ליד הסירים, היו שם סירים ענקיים!! אני יכולה לעשות שם אמבטיה חשבתי לעצמי.
"קודם כל תורידי את היד מהאף כי את הולכת לשרוץ במקום הזה הרבה זמן ובמוקדם או במאוחר את תהיי חייבת להתרגל לריח"
"אני מעדיפה להתרגל אליו כמה שיותר מאוחר" מלמלתי אבל בכל זאת הורדתי את היד.
"דבר שני קחי לעצמך סינר וכפפות מהמגירה ששם ותתחילי לקרצף"
"אה.. ודבר אחרון אני לא רוצה לשמוע תלונות אוקיי?" שאלה.
הנהנתי בפחד.
"את לא צריכה לפחד ממני" אמרה וחייכה חיוך חסר שיניים.
"אני לא מפחדת ממך, אני מפחדת מהם" אמרתי והצבעתי על הסירים.
"טוב אני הלכתי לקלף תפוחי אדמה אם את צריכה אותי".אמרה והסתכלה עלי במבט של: חסר לך ואת תפריעי לי.
לקחתי כפפות וסינר הסתכלתי על הסירים נשמתי נשימה עמוקה "ומתחילים" אמרתי והתחלתי לקרצף.
אחרי רבע שעה שבהם הספקתי להיות סחוטה דלת המטבח נפתחה ולוק נכנס באדישות.
"מצטער על האיחור" אמר וראו על פניו שהוא כלל לא מצטער.
"קח לך סינר ותתחיל לעבוד!" נבחה עליו טרייסי.
"לוק?" שאלתי מביטה בו "מה אתה עושה פה?"
"תפסו אותי עם בקבוק בירה" אמר בקלילות.
"אז אתה צריך לשטוף סירים?" שאלתי מאושרת.
"ואת שמחה כי..?"
"כי עכשיו אני אקבל עזרה"
"אני עדיין חושב שאת צריכה להיות עצובה בשבילי" אמר והלך לשים על עצמו ככפות וסינר.
הוא נעמד על ידי והסתכל עלי שוטפת.
"נהנה מהנוף?" שאלתי.
"מאוד"
"אני שמחה, עכשיו קח סקוצ' ותתחיל לשפשף!"
"אבל אנ-"
"בלי אבל!"
"אב-"
"אמרתי בלי!!"
"אני בן לעזאזל!" אמר בעצבנות.
"לא מעניין אותי חתיכת שובניסט! אני לא יעשה את זה לבד!"
"תראי, בואי נעשה עסקה: את תשטפי 13 סירים ואני אשטוף את מה שנשאר סבבה?"
"לוק?" שאלתי בחיוך.
"כן?" שאל בלחץ מהחיוך שלי.
"יש פה 14 סירים!!" צעקתי.
"זה אומר כן?"
"זה אומר שכדאי לך לקחת סקוצ' ולהתחיל לשפשף כי אם לא אני אגיד אותך לטרייסי!" אמרתי.
" רק לא טרייסי.." מלמל
"אז קדימה" אמרתי בחיוך מנצח.
אולי לא יהיה פה כ"כ גרוע..