פרחי מונטריי (פרק 20)

לאחר כמה דקות, שבהן ניקו סיפר לחבריו על סיפור החדר הסודי, הם נראו מעט מופתעים.
"זה לא ייאמן", אמר פדרו.
"וכל הזמן הזה, כשהייתם בסטודיו, הסתתרתם בחדר הזה?", שאלה מיה.
"כמעט כל הזמן", אמר ניקו.
"טוב חברים, אין לנו זמן להתפעל מזה עכשיו", אמר כריס, "אנחנו צריכים להתחיל לתכנן את תוכנית ההצלה שלנו".
"אתה צודק", אמר ניקו, "טוב, מי מכם מצטרף לתוכנית?".
"אני מוכנה לעזור", אמרה לוס בחיוך ופבלו הביט בה בהתפעלות.
ניקו וכריס הביטו בלוס במעט התפעלות גם הם, "את בטוחה?", שאל כריס.
"בטוחה ועוד איך", חייכה.
"גם אני מצטרף", אמר פבלו.
"מי עוד מוכן להצטרף?", שאל ניקו וכריס עצר את דבריו.
"אל תשכח, ניקו", אמר, "אנחנו צריכים שחלק מהחברים יישארו ויסיחו את דעתם של מרק ואמיליה".
"אתה צודק, כריס", אמר ניקו והתיישב על הרצפה.
תאו ופדרו הביטו זה בזה, "אנחנו מוכנים להישאר".
"גם אנחנו", אמרו ולריה, לונה ומיה.
"אתם בטוחים בזה?", שאל כריס.
"כן, בטוחים", אמרה לונה.
"אנחנו צריכים שתישאר כמות גדולה של ילדים כדי שלא יחשדו יותר מדי", אמר פדרו.
"תודה חברים", אמר ניקו בחיוך רחב, "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיכם".
כל החברים, קמו מהפופים שלהם, התחבקו אחד עם השני וצחקו.
"קדימה, תיכנסו לחדר", אמרה לונה, "אנחנו נצא ונדאג להסיח את דעתם של מרק ואמיליה", והארבעה זחלו במהירות במחילה הקטנה שמובילה אל החדר הסודי.
כאשר הם הגיעו אל הדלת, לוס, פבלו וכריס נראו מעט לחוצים.
"קדימה, בואו ניכנס", אמר ניקו, פתח את דלת החדר והם נכנסו אליו במהירות.
כשניקו ושלושת חבריו נכנסו אל החדר, הם הסתובבו בו מעט והתיישבו על הכיסאות הקטנים כדי שכריס יספר להם על תוכניתו.
"טוב, חברים, ככה התוכנית הולכת לעבוד", אמר כריס והחל לשתף את חבריו בתוכניתו.

במשך דקות אחדות, ברונו ישב במשרד המקביל לזה שבו נמצאת פלור תחת שמירה גבוהה, בעודו מנסה לפענח בעצמו את המפה.
"אני לא מבין את זה!", צעק בעצבנות ודפק את אגרוף ידו על השולחן, "לורנטס!", קרא לעובדו.
"כן, אדון לואיס?", שאל לורנטס בעודו נכנס למשרד.
"אני זקוק לעזרתך!", הוא אמר, "עלייך לעזור לי לפענח את המפה הזו".
"מיד, אדון לואיס", אמר לורנטס, לקח את המפה ויצא מהמשרד במהירות.

לאחר ששמעו את התוכנית, השלושה נראו המומים.
"זו תוכנית מעולה, כריס", אמר ניקו בחיוך ותפח על שכמו.
"תודה רבה, חברים", אמר כריס והפנה את מבטו אל פבלו, "טוב, פבלו, החלק שלך עומד להגיע ברגע זה", והשניים יצאו מהחדר הסודי בחזרה אל המעון.
הם ירדו במדרגות הבית, אל משרדו של מרק, כדי לראות אם הוא נמצא בו.
לאחר שכריס הציץ מבעד לחור המנעול הוא הביט בפבלו, "הוא איננו", אמר, "אתה יודע מה אתה צריך לעשות עכשיו".
"כן, כריס", אמר פבלו, "תשמור טוב על הדלת!".
"אל תדאג", אמר, "תיכנס כבר פנימה!", הפציר בו, הוא נכנס במהירות אל החדר וסגר את הדלת.
הוא צעד באיטיות ברחבי המשרד של מרק עד שהגיע אל שולחן הכתיבה שלו. הוא פתח את כל המגירות אך לא מצא את מה שחיפש. הוא הביט בניירת הדפים שעל שולחנו, עד שלבסוף מצא את מבוקשו, "יש! מצאתי את זה", אמר בהתלהבות.
פבלו התקדם אל הדלת בכדי לצאת, אך לפני שהספיק, כריס קרא לעברו.
"משהו מתקרב, פבלו!", הבחין במרק המתקדם עם כמה ניירות אל משרדו.
"שלום לך כריסטיאן", חייך מרק בערמומיות, "אתה מוכן לזוז ולתת לי לעבור?", ביקש.
כריס רעד מעט ולא הסכים לזוז. מרק דחף אותו הצידה, פתח את הדלת והופתע לגלות שבנו נמצא במשרדו.
"מה אתה עושה כאן, פבלו?" שאל בתדהמה והוא החביא במהירות את הנייר שחיפש בכיסו, "חיפשתי את אחד הספרים שלי. חשבתי שהוא נמצא כאן", אמר, "התבלבלתי קצת", יצא מהחדר במהירות והוא וכריס עלו אל הסטודיו.
ניקו ולוס המתינו לשניים.
"נו, השגתם את זה?", שאל ניקו.
פבלו הוציא את הפתק המעט מקומט מכיסו האחורי של מכנסיו, "כן. המספר של ברונו בידינו!", קרא בהתלהבות.
ניקו, לוס וכריס הביטו בפבלו בחיוך רחב.

לאחר חצי שעה, שבה ברונו המתין לתוצאות הפענוח של לורנטס, הוא קיבל שיחת טלפון מפתיעה.
"הלו?", שאל ברונו.
"שלום, ברונו. זה מרק".
"שלום מרק ידידי", אמר ברונו.
"תשמע, בקשר למה ששוחחנו עליו לפני כמה ימים", אמר, "יש לי עוד כמה דברים להוסיף בנידון".
"ובכן?", שאל ברונו, "בוא נקבע פגישה".
"מה דעתך על מחר, בשעה עשר בבוקר?".
"מחר בעשר יהיה מצוין!", אמר ברונו, "נתראה".
כשנסגר הקו, ניקו, פבלו וכריס הביטו בפבלו בהתפעלות.
"איך הצלחת לחקות את אבא שלך בכזו דייקנות?", שאל ניקו.
"תאו מבין במחשבים ובכל הקטע הזה, אז ביקשתי ממנו להתקין לי על הטלפון תוכנה לעיוות קולות", הסביר פבלו.
"בסדר חברים, מחר בעשר בבוקר התוכנית שלנו יוצאת לפועל", חייך כריס והארבעה יצאו מהסטודיו.