פרחי מונטריי (פרק 21)

בשעה תשע וחצי בבוקר, כל ילדי המעון התעוררו והלכו בשקט אל הסטודיו, כדי שלא יעירו את מרק ואמיליה.
"טוב חברים, היום אנחנו משחררים את פלור", אמר ניקו.
"אנחנו סומכים עליכם בהסחת דעתם של מרק ואמיליה כשלא נהיה כאן", הוסיף כריס.
"אל תדאגו", אמר פדרו, "אנחנו נטפל בשניים האלה".
"בהצלחה!", אמרו הילדים ביחד, התחבקו חיבוק אחרון והארבעה יצאו מהמעון אל מבצעם.
כעבור חצי שעת הליכה, הם הגיעו לבניינו של ברונו ונעמדו במעגל מחוץ לבניין.
"טוב, אתם זוכרים איך התוכנית הולכת לעבוד?", שאל כריס.
"אל תדאג, אנחנו זוכרים אותה טוב מאוד", אמרה לוס.
"טוב, בואו נתחיל!", קרא כריס והארבעה נכנסו אל הבניין, הזמינו מעלית, ועלו עליה ביחד.
פבלו לחץ על הכפתור לקומה הרביעית והחמישית.
"למה לחצת גם על הקומה הרביעית?", שאל כריס.
"תעלו בלעדיי", אמר פבלו, "אני אעלה מהקומה הרביעית ברגל, כדי שלא ייווצר חשד".
"בסדר פבלו. רק תיזהר", אמרה לוס, פבלו חייך אליה וירד מהמעלית.
הוא עלה במהירות במדרגות והספיק להגיע אל משרדו של ברונו לפני שהמעלית של חבריו הגיעה אל הקומה.
פבלו דפק על דלת המשרד וברונו קרא לו פנימה.
"שלום, אדון לואיס", אמר פבלו שסגר מאחוריו את הדלת.
"הו, שלום פבלו, ואנא קרא לי ברונו", חייך וסידר לפבלו כיסא, "איפה אביך?".
"אבא שלי מתעכב קצת", אמר פבלו, "הוא ביקש ממני להגיע מוקדם יותר".
"אם כך, נמתין שיגיע", חייך ברונו והגיש לפבלו מעט מים קרים.

כריס, ניקו ולוס, הגיעו אל הקומה החמישית, והבחינו בלורנטס, ששומר על הדלת שבה מוחזקת פלור.
"לוס, החלק שלך מתחיל עכשיו", אמר ניקו ולוס, שלבשה חצאית שחורה צמודה, נעלי עקב שחורות וחולצה מכופתרת, יצאה במהירות מהמעלית, כשאחריה יוצאים גם כריס וניקו, וניגשה אל לורנטס.
"סליחה, אדוני", אמרה במעט תמימות, "תוכל לעזור לי?".
לורנטס הביט בה בחיוך קל, "כמובן עלמתי, במה אוכל לעזור לך?".
"אני מחפשת את המשרד של מר… שרוביץ", גמגמה, "ואיבדתי את דרכי אליו".
"שרוביץ?", שאל לורנטס בהפתעה, בזמן שכריס נעמד מאחוריו בזהירות והוציא מכיסו את מפתחות החדר שבו נמצאת פלור, "אין כזה אדם בבניין שלנו".
כריס סימן ללוס שהמשימה הושלמה והיא ניסתה להאריך את שיחתה עם לורנטס.
בינתיים, כריס וניקו עמדו בקצה המסדרון.
"עבודה טובה, כריס", אמר ניקו.
"אני רק עושה את העבודה שלי", צחקו השניים, "טוב ניקו, אין לנו הרבה זמן. אתה חייב להזדרז".
"אני אשתדל מאוד", אמר ניקו ורץ במהירות אל המשרד שבו נמצאת פלור בעוד שלוס ממשיכה לדבר עם לורנטס.
"אתה בטוח שאין כזה אדם בבניין?", שאלה, "בוא ונבדוק ברשימות הקבלה", וגררה אותו במהירות מאזור הדלת.
ניקו הכניס את המפתח אל המנעול בזהירות. הוא פתח את הדלת ורץ אל פלור.
פלור הקשורה לחבלים הביטה בניקו בתדהמה, "ניקו, איך הצלחת להגיע לכאן?!", שאלה.
"אני אסביר לך את הכל אחר כך", אמר ניקו, "אנחנו חייבים למהר".
ניקו שחרר את פלור במהירות, לקח את הקביים שלה והוציא אותה מהמשרד. אך לפני שהספיקו לברוח, לורנטס ולוס חזרו בחזרה אל המקום שדיברו בו קודם.
"אני מצטער, נערה צעירה", אמר לורנטס, "אני לא יכול לחרוג מתפקידי. תיגשי לבד לקבלה ו…", נעצר במהירות כשהבחין בניקו ובפלור שעמדו מחוץ לחדר.
השניים החלו לרוץ במהירות, ולורנטס לקח את מכשיר הקשר מכיסו ודיווח לשומרים על בריחתה של פלור.
לוס שהבחינה בחבריה הבורחים, רצה אל כריס שעמד במעלית וירדה עימו אל הקומה הראשונה.

לברונו עברה הסבלנות כדי להמתין למרק שיגיע למשרדו. לפני שהספיק להגיד משהו, מכשיר הקשר שלו צפצף.
"ברונו, הילדה ברחה בעזרת עוד נער צעיר. שלחנו שומרים בעקבותיהם", אמר אחד מעובדיו.
"מה זאת אומרת הילדה ברחה?!", קרא ברונו, יצא בסערה ממשרדו כשפבלו מתקדם גם הוא אל הקומה הראשונה של הבניין.

ניקו ופלור ניסו לברוח כמה שיותר מהר מהשומרים שבעקבותיהם. הם ירדו במדרגות עד לקומה השנייה ופלור הבחינה בדלת המובילה למחסנים.
"ניקו, בוא נרוץ לשם!", קראה, לקחה את הקביים והתקדמה במהירות האפשרית אל הדלת. השומרים התבלבלו בכיוון שאליו רצו ניקו ופלור והם החליטו לרוץ לכיוון הנגדי להם.
"יש לנו מספיק זמן למצוא מחסן פתוח שנוכל להסתתר בו!", קרא ניקו והוא ופלור ניסו לפתוח את הדלתות הנמצאות בקומת המחסנים. פלור הצליחה לפתוח את אחת הדלתות, וכשפתחה אותה לא האמינה למראה עיניה.
היא ראתה את הוריה, כשהם קשורים אחד לשני בכמה חבלים.
"אמא, אבא!", היא קראה בהתרגשות, הזמינה את ניקו פנימה ונגשה אליהם כדי לשחרר אותם מהחבלים.
לאחר שהם השתחררו, השלושה שלא התראו במשך זמן רב, חיבקו זה את זה בחוזקה ודמעות אושר זלגו מעיניהם.
"ילדה שלי", אמרה האם וליטפה את שיערה.
"איך הצלחת למצוא אותנו?", שאל אביה.
"אני אספר לכם את הסיפור המלא מאוחר יותר", חייכה פלור, "עכשיו אנחנו צריכים למצוא דרך שבה נוכל להסתלק מכאן", אמרה פלור, אך לפני שניקו הספיק להשחיל מילה נוספת, ברונו ושניים משומריו, פרצו את דלת המחסן וכיוונו על הארבעה אקדחים.