פרחי מונטריי (פרק 3)

פנים הבית היה מדהים. בכניסת הבית היה מסדרון עם הרבה עציצי פרחים שקישטו את הכניסה, וחדר קטן שבו נמצא משרד ההנהלה. בסיום המסדרון ישנן מדרגות לקומה השנייה של הבית בנוסף לרצפת הפרקט הגדולה שלפניהן. לצידן הימני של המדרגות, ישנו סלון גדול עם הרבה ספות לבנות וגדולות מעור, עם שולחן קטן ושחור וטלוויזיית פלזמה שחורה אשר תלויה על הקיר. לצידן השמאלי של המדרגות יש פנייה אל מטבח הבית, שהיה גדול מאוד. השיש שבו היה בצבע חום בהיר, ארונות המטבח בצבע זהה לזה של השיש, התנור, מדיח הכלים והיקירים היו בצבע כסוף והמקרר בצבע לבן, והיה שם גם שולחן אוכל גדול וחום שלצידו הרבה כיסאות חומים.
כשעולים במדרגות אל הקומה השנייה, ישנם כמה חדרים:
חדר השינה של הבנות, שטפט הקיר שלו סגול בהיר, ורצפת החדר צבועה בפרקט בהיר כשבחדר ישנן שתי מיטות קומותיים ומיטה אחת יחידה, ושולחן עבודה שעליו מחשב שחור.
מול חדר השינה של הבנות נמצא חדר השינה של הבנים, שלו יש טפט ירוק בהיר לקיר ופרקט בהיר ברצפה, את אותה כמות מיטות ושולחן חום עם מחשב שחור.
ליד חדר השינה של הבנות, נמצא חדר האמבטיה המשותף של כל ילדי המעון. יש בו שלושה כיורים לבנים, שלושה תאי שירותים וארבעה תאי מקלחת.
ליד חדר הבנים, נמצא סטודיו קטן כשבצידו האחד יש כמה כלי נגינה, פופים, וכדורים, ובצידו השני, ישנו שולחן קטן ועליו טלוויזיה קטנה וטייפ.
חדר השינה של מנהלי המעון היה בצידו השני של המסדרון ואליו הילדים לא נכנסים.

פלור הביטה בבית שבו עמדה להתגורר ונשימתה כמעט ונעצרה.
"את אוהבת את הבית?" שאל ניקו.
"הוא מדהים!" אמרה בהתלהבות.
בעוד השניים משוחחים, אמליה סול, העוזרת והמטפלת בילדי הבית ירדה במדרגות וקיבלה את פניהם. אמליה הייתה מעט מבוגרת, בעלת שיער שחום מתולתל ועיניים ירוקות. היא לבשה חולצה מכופתרת לבנה, חצאית שחורה ארוכה ונעליי עקב שחורות.
"ניקו, אני רואה שהבאת אורחים." חייכה.
ניקו הביט באמליה "כן, הכירי את פלור." אמר "קרתה לה תאונה קטנה ואין לה איפה לגור."
אמליה הנהנה. "אז חשבתי, שאולי פלור תוכל להצטרף אלינו."
אמליה הביטה בפלור כמה שניות "אלך לקרוא למרק" אמרה "עליכם לברר את זה איתו." ועלתה במהירות במדרגות.
"מי זה מרק?" שאלה פלור.
"מרק הוא מנהל המעון שלנו. הוא מחליט מי נכנס למעון."
פלור וניקו הלכו להתיישב על ספות הבית וראו את מרק יורד במדרגות. מרק היה מבוגר מעט, בעם שיער חום מסודר, משקפיים מרובעות ועיניים חומות. הוא לבש חליפה שחורה ומבטו נראה מעט מפחד. הוא התקדם במהירות אל ניקו ופלור.
"מה הבעיה כאן ניקולס?" שאל.
"זו פלור. פגשתי אותה היום בפארק לה אסטאנצואלה, וקרתה לה תאונה קטנה ואין לה איפה לגור." אמר "אז חשבתי שאולי היא תוכל להצטרף אל המעון."
מרק הסתכל על פלור במבט מעט זועם אך החליט שתוכל להישאר.
"פלור, ברוכה הבאה למעון שלנו." אמר.
"אתה רציני אדון מרק?" שאלה "אני באמת יכולה להישאר כאן?"
"רציני בהחלט!" אמר "ניקו יראה לך היכן להניח את דברייך."
ניקו לקח את תיקה של פלור, ועזר לה לעלות במדרגות אל החדר.
ניקו פתח את דלת החדר לפלור, והניח את התיק שלה על המיטה התחתית במיטת הקומותים הראשונה שהייתה בחדר ופלור התיישבה עליה וסידרה מעט את החפצים בתיקה.
כשניקו יצא מהחדר, נתקל בכריס. כריס וניקו הם חברים טובים מאוד. הם גרים יחד במעון הרבה מאוד שנים והם מסתדרים נהדר. כריס הוא ילד מצחיק ושובב, נמוך מעט ובעל שיער שחור עם פוני קטן ועיניים חומות. הוא לבש ז'קט אפור ומכנסיים שחורים.
"ניקו, איפה היית?" שאל.
"הייתי בפארק." אמר "לא תאמין מה עבר עליי."
כריס הביט אל חדר השינה של הבנות וראה את פלור.
"מי זו הילדה היפה הזו?" שאל.
"זו פלור." ענה "היא מצטרפת אל המעון שלנו."
"איך אתה יודע?" שאל וניקו הוביל את כריס אל חדר השינה שלהם כדי שיוכל לספר לו את כל הסיפור.

פלור קיפלה את הבגדים שהיו בתיקה, ולונה ומיה בדיוק נכנסו לחדר.
לונה ומיה גם כן גרות במעון. לונה בעלת שיער חום בהיר שאסוף לגולגול גבוה, ועיניים ירוקות, ולבושה בחולצה ורודה ועליה מצויר לב קטן, ומכנס ג'ינס ארוך. מיה בעלת שיער שחור קצר ועיניים חומות. היא לבושה בחולצה כתומה ארוכה, וטייץ שחור.
מיה הביטה על פלור. "מה את עושה על המיטה שלי ילדה?"
פלור קמה במהירות. "אני מצטערת." אמרה "אני חדשה כאן."
מיה הזיזה את חפציה של פלור אל מיטת הקומותים הנוספת, ופלור התיישבה עליה, ומיה על מיטתה.
"נעים מאוד, שמי לונה" אמרה לונה בחיוך ולקחה את הכיסא שהיה ליד המחשב. "וזו מיה."
"נעים גם לי. אני פלור." חייכה.
דלת החדר נפתחה ונשמעה צעקתה של ולה. ולריה או ולה, בעלת שיער בלונדיני שמסודר בתוך צמה שבקצה שלה גומיית שיער ורודה, בעלת עיניים כחולות. היא לבשה סווצ'רט לבן וחולצה בצבע תכלת, ומכנסיי ג'ינס שחורים כשבידה היה מחשב נייד.
"נמאס לי ממך!" צעקה, נכנסה לחדר וסגרה את הדלת, והשלוש הביטו בה במבט מבולבל.
ולה הביטה בפלור ומעט הסמיקה. "היי, מי את?"
"ולה, זאת פלור. היא חדשה כאן." אמרה מיה.
"אה." אמרה "א… אני ולריה, אבל את יכולה לקרוא לי ולה." אמרה וטיפסה בסולם אל מיטתה שנמצאת מעל מיטתה של מיה. "אני מצטערת שנאלצת לשמוע את זה."
"זה בסדר." אמרה פלור.
"אז פלור, מה מביא אותך למעון שלנו?" שאלה לונה בהתעניינות.
"זה סיפור קצת ארוך." אמרה "אבל אני אספר לכן." והחלה לספר את הסיפור.

כריס וניקו ישבו בסטודיו, ושוחחו מעט, עד שפדרו נכנס לחדר. פדרו גם כן נמצא במעון. פדרו בעל שיער חום ומתולתל ועיניים חומות. הוא לבש מעיל משובץ ומכנסיי ג'ינס שחורים.
"פדרו, פדרו, אתה חייב לשמוע מה קרה לניקו היום!" אמר כריס בהתלהבות.
"זה לא כזה מלהיב." הרגיע אותו ניקו. "בסך הכל עזרתי לילדה להגיע למעון שלנו."
"מה, מגיעה לכאן ילדה חדשה?" שאל.
"קוראים לה פלור." אמר כריס ופדרו הביט בו, בזמן שארבעת הבנות נכנסו לסטודיו.
"תראו מי הגיעו!" אמר כריס ומיה זרקה עליו את הכרית שהייתה על הרצפה והבנות צחקו.
"תכירו, זו פלור." אמרה לונה והציגה את פלור לבנים.
"נעים מאוד." אמר פדרו וקם מהפוף בעוד ולה הביטה בו במעט עצב ויצאה מהחדר.