פרחי מונטריי (פרק 4)

פדרו רץ בעקבות ולה בתקווה להבין מה קרה לה. הוא מצא אותה, שוכבת במיטתה כשפניה מופנים לכרית.
"ולה?" שאל.
"לך מכאן פדרו!" קראה.
"לא, לא אלך עד שתסבירי לי למה את בוכה." אמר וטיפס על הסולם אל מיטתה של ולה והתיישב לידה.
ולה הרימה את ראשה והניחה אותו על כתפו של פדרו, בעודה מנסה לנגב את דמעותיה.
"מה קרה ולה?" שאל פדרו והניח את ידו על עורפה.
ולה הרימה את ראשה מכתפו של פדרו והביטה בו "קשה לי." אמרה בבכי.
"קשה לך בגללי?" שאל וולה הנהנה.
"החיוך שחייכת אל פלור קודם, הזכיר לי את החיוך שאבי היה מחייך לי בילדותי."
פדרו הביט בולה במעט עצב "אני מצטער ולה." אמר "לא התכוונתי להעציב אותך."
"זה בסדר." אמרה "יש לי בעיות רגישות מדי פעם." חייכה.
פדרו חייך ונשק על מצחה.
"כדאי שתחזרי אל האחרים ותסבירי להם מה קרה." אמר פדרו.
"בסדר." אמרה ולה, נישקה אותו והלכה אל הסטודיו.

שעה עברה והשקט חזר לבית. פדרו, כריס וניקו ישבו במטבח ואכלו סנדוויצ'ים עד שראו את תאו. תאו גם כן גר במעון. יש לו שיער חום בהיר שמגיע עד העורף ועיניים כחולות תאו לבש מכנסיים קצרים בצבע שחור וז'קט שחור עם חולצה לבנה כשבידו סטופר.
"תאו! כמה זמן לקח לך להגיע." אמר כריס והושיט לו סנדוויץ' עם נקניק.
"אתה ממש איטי, אחי." אמר פדרו בזלזול.
"מספיק כבר!" אמר תאו והתיישב בכיסא ליד ניקו "עשיתי כמה הפסקות."
"טוב, אני הולך לראות מה שלום פלור." אמר ניקו והלך מהמקום.
"מי זו פלור?" שאל תאו.
"אוי נכון! שכחתי שלא היית כאן כל אחר הצהריים." אמר כריס.
"ניקו הביא לכאן ילדה חדשה בשם פלור." אמר פדרו.
"באמת?" שאל תאו בהפתעה "איך היא נראית?"
"היא נראית מדהים!" אמר כריס.
"אתה מתחיל איתה כריס?" שאל תאו בהתחכמות.
"לא, יש לי כבר מישהי אחרת בראש." חייך ונשען על משענת הכיסא בעוד ידיו שלובות מאחורי עורפו..

פלור, הייתה בחדר השירותים, מול המראה, סדרה מעט את שיערה וניקו נכנס לחדר.
"היי." אמר בחיוך
"היי ניקו." אמרה פלור והביטה בעצמה במראה.
"את מרוצה כאן?" שאל.
"אני ממש מודה לך ניקו!" אמרה והביטה בו בשמחה "בלעדייך עוד הייתי מסתובבת ברחובות מונטריי."
"אין בעד מה." אמר ניקו "טוב, אני לא אפריע לך להתארגן." חייך וכשיצא מהדלת נתקל במיה.
"נו, אני רואה שמישהו פה מאוהב?" אמרה מיה, שילבה את ידיה וגיחכה.
"אני? מה פתאום." אמר ניקו "רק בדקתי שהכל בסדר." והלך אל חדרו ומיה הביטה בו בחיוך ונכנסה אל חדר השירותים.
"היי מיה." אמרה פלור בחינניות בעודה מסדרת את שיערה.
"אני רואה שאת מתחילה להסתגל למקום הזה." אמרה מיה.
"כן, אני ממש שמחה שאני כאן ולא ברחובות העיר." אמרה.
"לעזור לך?" שאלה מיה בעודה רואה שפלור מסתבכת עם סירוק שיערה.
"כן, תודה." אמרה פלור והושיטה למיה את מברשת השיער.

לונה טיילה ברחבי הבית עד שנתקלה בכריס במדרגות.
"היי כריס." אמרה בחיוך.
"היי לונה." חייך "אני צריך את העזרה שלך. את מוכנה לעזור לי?"
"כן, בטח." אמרה "מה הבעיה?"
כריס הביט מסביב "אני רוצה שנדבר במקום אחר, לא כאן." אמר ולקח את לונה אל הגינה.