פרק 2 בין הצללים

פרק 2

ואוו.
קפאתי במקומי בהלם, מה שנגלה בעיני היה לא פחות מאליל סקס עוצר נשימה.
שם – בקצה החדר האפל מאחורי מה שנראה בר משקאות פרטי – הוא היה, לבוש בחליפה יוקרתית להחריד ואוחז בכוס ווסקי חריף.
משהו בעמידה שלו הקרין כוח ועוצמה שגרמו לשערי לסמור.
הוא היה בטח איש עסקים עם לשון חדה וביטחון מופרז, אחד כזה שגם אם אלפי אנשים יהיו בחדר הנוכחות שלו תמיד תהיה בולטת.
אבל העיניים שלו…עיניים בצבע כחול – שלמרות המרחק בינינו יכולתי להישבע שהן בטח נדירות – הם אלו שגרמו לזרם חשמל לטפס במעלה עמוד השדרה שלי.
לא ידעתי להגדיר בדיוק מה אבל משהו במבטים הארוכים, בארשת הפנים הרצינית והקשוחה ובאדישות המנוכרת– סקרנו אותי. הוא היה נראה כמו אל מסתורי וכמו אחד שלמרות גילו הצעיר – בן 27 לכל היותר – עבר יותר מדיי בחיים.
"את בסדר?"
שמתי לב שהוא עושה את צעדיו לכיווני, מה שגרם לליבי להלום בחוזקה. מרוב שהייתי שקועה בלטישת עיניים שכחתי שהוא עומד ומחכה לתשובה.
לקחתי נשימה עמוקה. לעזאזל, תשתלטי על עצמך!
"כ-כן…חיפשתי את השירותים" מיהרתי להשיב. הרגשתי את לחיי בוערות ממבוכה.
זה היה בלתי אפשרי לרסן את עצמך בנוכחותו. הכריזמה האפלה והמראה החייתי והפראי – הפנטו וכבשו כל איבר בגופי בהתרגשות לקראתו.
הוא היה גבר במלוא מובן המילה והעוצמה, יפה באופן שלא צריך להיות חוקי ונוטף סקס אפיל מהסוג שאף אישה לא תסרב לקרוע מעליה את החולצה.
ככל שהוא התקרב יכולתי לחוש את הריח המתקתק שהדיף באוויר. הריח שלו היה כמו סם חזק ומסחרר עד אובדן חושים מוחלט.
את חייבת להרפות! נזפתי בעצמי.
"מצטערת" מלמלתי בחיוך מתנצל והפניתי את גבי, חוזרת על עקבותיי.
"חבל לעמוד את כל התור." הוא פתח את הדלת לרווחה, "כנסי לשירותים פה מצד שמאל."
חשבתי שאני מאבדת את התחושה ברגליים.
פרופורציות, גערתי בעצמי. הוא כולה הציע את השירותים במשרד שלו…לא פיתה אותי בסקס לוהט בשירותים.
הסתובבתי לעברו ובאותו הרגע התחרטתי על כך. רציתי לקחת את רגליי ולברוח מהמשיכה הממגנטת שלי אליו. התעצבנתי מתחושת המבוכה שעטפה אותי. הוא היה נראה כל-כך שולט ומאופק בזמן שהוא הוציא אותי משלוותי ללא כל בלי סיבה בכלל.
"תודה" חלפתי על פניו לא לפני שלקחתי שאיפה ארוכה. הריח שלו היה שילוב של אפטרשייב ובושם דומיננטי שעדיין לא הצלחתי לפענח.
אחרי שנכנסתי ועשיתי את צרכיי, הסתכלתי במראה.
עיניים חומות בהירות ושיער שטני חלק ומשעמם נח על כתפיי. לא היה בי משהו יוצא דופן ומיוחד. הייתי בדיוק כמו כולם, ממוצעת. לא פה ולא שם…פשוט פרווה.
אף סולד ונמשים קטנים עיטרו את פניי. עכשיו גם סומק עז התפשט בלחיי. ההשפעה של הגבר המסתורי סירב להתפוגג.
קטן עלייך, איה. את יוצאת אומרת שוב תודה והולכת. חזרתי על צעדי כאילו אני עכשיו הולכת לצעוד בשטיח אדום לנגד אלפי אנשים ומצלמות.
בסופו של דבר אזרתי אומץ ופתחתי את הדלת כמו פלסטר ששולפים מהר. נסיים את זה כמה שיותר מהר ונחזור לידיו הבטוחות של עדן, הרחק ממר שלמות.
הוא ישב מאחורי השולחן, נראה סמכותי ואפל להפליא תחת אור מעומעם.
"תודה שוב" חייכתי בביישנות. בקושי הצלחתי להסתכל עליו רצוף בזמן שדיברתי.
"אין על מה" חיוך שנראה משועשע למדי נמתח בין שפתיו.
יופי, עכשיו הפכתי לבדיחה.
"תרצי לשתות?" הציע.
הצד הרציונלי שלי שעד עכשיו היה רדום התעורר. וטוב שכך. "מצטערת," התנצלתי, "ידיד שלי מחכה לי"
עיניו הצטמצמו כאילו בחן את תגובתי. נראה היה שהוא לא רגיל לסירוב והתפללתי בליבי שלא ילחץ לשכנע אותי…לא הייתי מסוגלת לעמוד בכוחו האפל. למזלי שניה אחר כך חיוך דק התנוסס על פניו. בחיי, כמה שהוא יפה שהוא מחייך.
"אז נתראה"
זה היה נשמע כמו הבטחה מוזרה למדיי בהתחשב בעובדה שהסיכוי לראות אותו שוב אפסית. ובכל זאת משהו בהאמירה הזאת חיממה את ליבי והציפה את בטני בפרפרים.

"איפה היית לעזאזל? ולמה את לא עונה?!" עדן קפץ אליי בשנייה שראה אותי יורדת במדרגות.
"בשירותים"
"השירותים בצד השני"
"התבלבלתי" נאנחתי. פרצופו המודאג סרק את פניי ונשבר בחיוך סקרן שידעתי שאין לי סיכוי מולו. הוא רצה לדעת הכל כאן ועכשיו.
"את נראית כמו מישהי אחרי סקס לוהט עם הפרצוף הסמוק הזה"
"אוי, אלוהים, שקט" קברתי את ידיי בפניי, מה שגרר צחוק משוחרר מצד עדן.
"למישהי פה התחמם המנועים" פסק. "מי הבחור הכריזמטי שהצליח לגאול אותך מבתולייך?"
"מצטערת לאכזב" גיחכתי והתחלתי לספר לו על מר שלמות.
"אומייגאד! אני נעשה חרמן רק מהתיאור שלך עליו"
הו, אם הוא רק היה יודע עד כמה התיאור נשמע עלוב מול המראה בפועל של אליל הסקס שפגשתי.