צבועה באהבה -פרק 11

בס"ד
נקודת מבט של גיא:
עוד שבוע יש לעדן יום הולדת,אני מקווה שההורים שלה לא ירתקו אותה ביום הזה ,למה הם מסוגלים להכול!
הלכתי עם בר לקנות לה מתנו למה אני לא טוב בחרא הזה,'מה התקציב?' שאלה כשהגענו לקניון,'יש תקציב' אמרתי לה ,'טוב' אמרה 'אז בוא' ומשכה אותי לתוך איזושהי חנות אחת ,זה הולך להיות סיוט אני שונא לבחור דברים ,אין לי בעיה לקנות במיוחד שזה לעדן אני אקנה לה גם את החיים שלי אם יהיה צריך,אבל אני שונא לבחור את המתנות האלה .
'מה עם זה?' שאלה אותי בר והוציאה שמלה אחת ממדפים,'היא קצרה מדי' אמרתי לה ,היא נאנחה והחזירה אותה למקום ,'ומה עם זאת?' היא הוציאה עוד שמלה ,בלי שרוולים,'משהו שיכסה לה את הידיים בבקשה' אמרתי ברצינות,'נו מה יהיה שום דבר לא טוב' היא אמרה בקצת עצבים,'כי מה אני יעשה שאני לא רוצה שבנים אחרים יסתכלו עליה' אמרתי בגם עצבים ,'טוב נמאס לי מהחנות הזאת' הכרזתי ויצאתי מהחנות,בר באה אחרי ,'מה יש לך?' שאלה ,'אין כלום' ,היא הסתכלה עליי במבט של "כן ממש' ,'פשוט אני רוצה שיהיה לה את היום הולדת הכי טוב שיש',אמרתי לה ,'אל תדאג יהיה לה' היא אמרה וחייכה אליי חיוך מרגיע,אחח אני חולה על הילדה הזאת,חייכתי גם ,'יאלה בוא' אמרה ומשכה אותי לעוד כמה חנויות.

נקודת מבט של טוהר:
'אני בבית' ,הכרזתי כשנכנסתי הביתה,'היי מתוקה איך היה בבית ספר?' שאלה אמא בזמן שקיפלה כביסה,'בסדר' עניתי ועליתי לחדר,סגרתי את הדלת וראיתי שהשעה היא חמש וחצי,קבעתי עם נור שאני יצא איתה היום לגינה עם כמה ידידים .
הנחתי את תיק הבית ספר שלי במקום ,ופתחתי את הארון שלי ,הוצאתי מתחתית הארון גינ'ס וגופייה מתנפנפת ,שמתי את הבגדים במדף האחרון בארון ,ושמתי מעל כמה חצאיות,אני עדיין מפחדת שיתפסו אותי ,אני מפחדת שינתקו איתי קשר,אני אוהבת את המשפחה שלי ויהיה לי ממש קשה שדבר כזה יקרה ,אז בשביל שזה לא יקרה אני שומרת את זה בסוד ,רק נור יודעת את זה ,וגם יש את הקטע שאלירן יודע ,אבל הוא ממש לא יודע את כל הסיפור של זה ,ואני לא יודעת אם אני אספר לו,אני שונאת ששופטים אותי ,אני שונאת שאומרים דברים בלי שיודעים את כל הסיפור.
אולי יש אנשים שלא יבינו אותי ,הרי אני נולדתי בבית חרדי למה לא נשארתי ככה?!אבל אנשים לא יבנו שזה קשה לראות את כל הסביבה שלך שבשבילם שבת זה יום היציאות ,ובשבילך זה יום בשביל לישון.
אני לא מתחברת לכל הדבר הזה שנקרא דת!אני לא מסוגלת להתחבר ,אני מרגישה צבועה כשאני לובשת חצאית ,כשאני מתפללת ,הרי אני צריכה להיות אמיתית ,כי כתוב בתורה שאסור לשקר,ולהיות צבוע זה אומר לשקר כל הזמן.
החלטתי ללכת להתקלח,נכנסתי למקלחת ,ושטפתי את כל היום ,ופתאום התחילו פרפרים קצת בבטן שלי,זה בגלל הדייט שלי עם אלירן?!לא אין מצב וחוץ מזה זה לא דייט,זאת פגישה,אבל זה דייט מפגרת!
שטפתי לעצמי את המרכך ויצאתי מהמקלחת,שנאתי מקלחות ארוכות ,למי יש כוח לזה?!
ראיתי שהשעה כבר שש ורבע ,אז החלטתי לשמוע קצת מוזיקה בזמן הזה.
אין מוזיקה זה מקום המפלט שלי!

נקודת מבט של נור:
השעה הייתה כבר שש וחצי ,הגיע הזמן להתארגן הורדתי את בגדיי והסתכלתי על גופי ,ידי עברה על הבטן שלי ועצרה כשהגיעה לצלקת שבחלק התחתון שבבטן,צלקת קטנה עם סיפור כל כך גדול.
אני זוכרת הכול ,כל רגע ורגע מאותו יום מאותו לילה,למרות שזה קרה לפני כבר יותר משנתיים ,הזזתי במהירות את היד ,כמה שפחות לחשוב על זה ככה יותר טוב.
לבשתי במהירות חולצה שחורה וגינס כחול ,ככה כשלא רואים את זה הכי טוב.