צבועה באהבה-פרק 27

בס"ד

נקודת מבט של עדן:
ישבתי על הספה בבית של גיא שהפך בזמן האחרון גם לבית דלי ,הייתי לבד בבית בר הייתה אצל חברה וגיא הלך לקנות משהו בסופר,הוא הציע לי ללכת איתו אבל העדפתי לשבת בבית לאכול פוקפורן ולצפות בטלוויזיה.
פתאום היו דפיקות בדלת,קמתי בחוסר כוח מהספה וניגשתי לדלת ,'רגע' הודעתי למי שמאחורי הדלת,פתחתי את הדלת ולפתע ראיתי אותו,את הבן אדם שהכי לא ציפיתי לראות,'מה אתה עושה פה?' שאלתי בקרירות מנסה לא להראות שום רגש,לפתע הוא נפל על ברכיו והחל לבכות,'מה קרה?' שאלתי בדאגה והתכופפתי בשביל להיות בגובה שלו ,הבכי שלו רק התגבר,צבט לי הלב ,בכל זאת זה אבא שלי.
'א..מא שלך התאבדה' הוא ילל ,נחנקתי הלם ,לא ידעתי איך להגיב,לא האמנתי למשמע אוזניי
הלכתי כמה צעדים אחורה 'היא התאבדה את שומעת?' הוא קם מהרצפה וצעק עליי,'היא התאבדה והכול בגללך' אמר לי והביט לי במבט של שנאה בעיניים,דמעה ירדה מעיניי ,הייתי בשוק לא ציפיתי שהוא יגיד דבר כזה,'קחי היא השאירה לך מעטפה',אמר בקול קר והוציא מעטפה מהכיס שלו,הוא הוציא מעטפה לבנה שעליה התנוסס השם שלי "לבת שלי לעדן" ,'ההלוויה מחר בארבע בבית קברות בעיר' אמר והלך.
השארתי את הדלת פתוחה עמדתי בכניסה ,לא האמנתי ,אמא שלי התאבדה,אמא שלי התאבדה,אמא שלי התאבדה.
אני לא מעכלת את זה,סגרתי את הדלת והדמעות התחילו לזלוג מעיניי ישבתי על הספה ביד רועדת,והדמעות ירדו אחת אחרי השניה ,בכיתי בשקט לא האמנתי ,אני עדיין לא מאמינה אמא שלי התאבדה ,מתה ,כבר לא פה יותר.

נקודת מבט של גיא:
נכנסתי הביתה והדלת לא הייתה נעולה,כעסתי על עדן כי אני כבר אמרתי לה לנעול את הדלת הרבה פעמים,אני לא יודע מי יש מאחורי הדלת ומי יכול להיכנס.
'לא נעלת את הדלת' אמרתי בקול קצת כועס,היא סובבה אליי את מבטה ,עינייה היו אדומות ופניה נראו כאילו היא בכתה,'יפה שלי מה קרה?' שאלתי בדאגה וישבתי לידה,'א..מא שלי היא התאבדה' אמרה בקול שקט,הייתי בשוק לא ידעתי מה לומר לה,'הכול בגללי' היא אמרה עדיין בקול שקט,'יפה שלי זה לא נכון' אמרתי וחיבקתי אותה ,ואז היא בכתה בקול,בכי כואב לב.
ישבנו בערך שעה שאני מחבק אותה והיא לא מפסיקה לבכות ,'אני לא מאמינה שזה קרה' היא אמרה מנגבת את דמעותייה ויצאה מחיבוקי ,'אני לא מסוגלת לעכל את זה' אמרה בצעקה ,'עדן אני פה איתך' אמרתי את וליטפתי את ראשה ,היא קמה ועמדה במקום היא הלכה כמה צעדים ,'למה היא עשתה את זה?' היא צעקה והעיפה את הכוס שהייתה על השולחן ,הכוס נשבה ורסיסי הזכוכיות התפזרו על הרצפה,'יפה שלי בואי אליי' התקרבתי אליה מנסה לא לדרוך על הזכוכיות ,'אני לא רוצה' היא צעקה והחזיקה את ליבה היא נפלה על הרצפה הזכוכיות נתקו בברכיים שלה והורידו דם,התגרבתי אליה וחיבקתי אותה מאחור,הרגשתי איך הזכוכיות חותכות את בשר ברכיי ,אבל לא מעניין אותי עדן זו עדן!
חיבקתי אותה מאחור והבכי שלה רק התגבר,בחיים שלי לא ראיתי את עדן ככה ,חיבקתי אותה חזק והיא המשיכה לבכות,'מה אני יעשה עכשיו?' שאלה בחוסר אונים,'אני לא יודע אבל לא משנה מה אני איתך בכל מצב חיים שלי אני אוהב אותך' לחשתי לה ורק חשבתי איך ממשיכים מפה הלאה.