צבעוני אדום פרק 3 חלק 2

"אני גדלתי בבית עשיר ואני הילדה של אבא, לכן הוא היה נותן לי את האשראי שלו. כל פעם שהייתי יוצאת למסעדה עם אדם, האקס שלי שבו בזמן היינו ביחד כבר מעל לארבע שנים, הייתי אומרת את מספר האשראי למלצר או כותבת אותו על החשבונית. יום אחד אבא שלי מגיע אלי כועס עם דף פירוט של האשראי שלו, בסופו רשום שמעל 75,000 דולר בוזבזו באותו חודש. זאת לא הייתה אני. עברתי על הדף פירוט ושמתי לב שכשאני מחברת בין הציר זמן שבו ראיתי את אדם עם חולצה חדשה או משקפי שמש חדשות לתאריכים הרשומים בפירוט האשראי, זה תואם." היא לגמה ארוכות מהכוס לפני שהמשיכה "פניתי אליו בקשר לזה וניסיתי להבין את העיניין, אך הוא התחיל להתלהם ואמר שהוא בחיים אל יעשה לי דבר כזה ואיך אני יכולה לחשוב ככה עליו. הצטערתי כמובן כי הנחתי שכנראה זה צירוף מקרים. אך יום אחרי זה אבא שלי חזר עם תלושים של שנה אחורה. הצימרים השלנו אליהם, המסעדות שביקרנו בהם, הכל שולם בכרטיס אשראי הזה מבלי שאני אדע על כך. הבנתי שזה אדם. אמרתי לו שאבא שלי מזמין חוקר פרטי וזה יגמר רע למי שגנב ממנו. הוא פרץ בבכי התחיל להצטער אך אני כבר הפסקתי להקשיב. אמרתי לו שאבא שלי יפנה אליו בימים הקרובים". היא לגמה שנית "אדם החזיר עד הפני האחרון את הכסף שהוא בזבז רק לפני כשלושה חודשים, זה קרה לפני שנה וחצי. היה לי כל כך קשה להתמודד עם הפרידה שרק אחרי שהוא הגיע לתשלום האחרון , קיבלתי סגירת מעגל". הוא נאנחה ואני הרמתי את הכוס "לחיי גברים חרא" הרמתי את הכוס, היא חייכה והרימה את שלה "שילכו לעזעזל".
חזרתי לדירה של לילי בסביבות אחד בלילה, נכנסתי למיטתי והתחלתי לבכות. זה הלילה השני שאני ישנה לבד. הקור עוטף אותי בזרועותיו ובניגוד ללילה הקודם אני מאמצת אותו ואני שוקעת לשינה עמוקה.
פקחתי את עיני בחדר זר, החלון מאחורי היה פתוח והוילון התננע לנגיעות הרוח. הנוף מהחלון העיד על כך שאני נמצאת בגובה רב, החדר היה מרווח ומאובזר ברהיטים שנראו משנת 1800. המיטה הייתה במרכז החדר, היא הייתה מעט מבולגנת, מישהו ישן בה לא מזמן. הדלת הייתה פתוחה לרווחה והאור המגיח מהמסדרון נכנס מעט לחדר ודילל את החושך. אני מנסה להוציא צליל אך מיתרי הקול שלי איבדו את היכולת לנוע. אני מתקדמת לכיוון הדלת, אך פתאום דמות מגיחה בפתח הדלת עם מגבת סביב מותניו תוך שהוא שותה ממשקה שזרח מעט מהכוס. צמצמתי את עיניי כדי להצליח לראות את פרצופו, ליבי התחיל לפעום במהירות כאשר פניו של דרק נגלו מולי. כאשר הוא ראה אותי הוא פלט את המשקה מפיו, הנוזל נפלט לרצפה אך הוא עדין המשיך לזרוח מעט. "מה לעזעזל" הוא שאל אותי אך לא יכולתי לענות לו, לא יכולתי אפילו להניע שריר. "אני לא מאמין" הוא אמר לי ובחן אותי בזמן שהוא הניח את הכוס על השידה. הוא התקדם לכיווני "את כנראה לא מודע.." אך באותו רגע שמעתי צעדים כבדים מתקרבים לכיוון החדר, הבטתי על דרק במבט מבוהל "SESIMUZE RACIME SECO " הוא אמר לפני שיכולתי להתנגד והרגשתי כוח משיכה חזק מתמיד מושך אותי בחוזקה מחוץ לחלון למערבולת חשוכה, ואז פקחתי עיניים.
התעוררתי במיטתי,החדר מואר רק באור ירח שהגיע מהחלון, הרמתי את ידי לראשי שפועם מכאב ותוך כדי הרגשתי את ידי נהיות לחות, הזעתי . הגוף שלי מרגיש כל כך חלש ועייף. הרגשתי מבולבלת מהחלקים שזכרתי מהחלום. היה לי זכור דרק, רצפה זורחת ומילים בשפה שמעולם לא שמעתי. כנראה החלומות שלי נהפכים ליותר ויותר אינטנסיביים עקב התקופה הלחוצה בה אני נמצאת. תוך כדי שהסתכלתי על השעה שלוש וחצי שצג הפאלפון שלי הראה, ראיתי הודעה שגרמה לליבי לפעום מהר ולבטני להתהפך. "תתקשרי אלי בבקשה אני צריך אותך" מאת בריאן. ראשי עדין הלם מהחלום אך בצורה אינסטנקטיבית חייגתי אליו. "ליב אני מצטער" הוא היה נשמע שיכור.למשמע קולו הקרביים שלי התהפכו, לא שמעתי את קולו כמה ימים. "ליב היא זרקה אותי, היא אמרה שזה לא היה אמור להפוך לרציני, היא לא אוהבת אותי ליב, אני אוהב אותך ליב אני רוצה לחזור לחיבוק שלך . אני מתג.." ניתקתי. הלב שלי נשבר קצת יותר, השיחה הזאת הכאיבה לי. אני כל כך מתגעגעת אליו, אני עדיין מאוהבת בו, אבל אני לא מסוגלת לחשוב על לחזור אליו אחרי שהוא היה עם מישהי אחרת מאחורי גבי. עצמתי עיניים ודמעות נזלו מהן כמו נחל, גופי היה כל כך תשוש מהלילה וראשי הלם מעייפות ומכאב, שהדבר האחרון שאני זוכרת לפני שחזרתי לשינה עמוקה זה את בריאן עולה לנגד עיניי ומלטף את שיערי, אך עיניו ריקות מתוכן.