קאלי 3
אז ראיתי אותה, אחרי שנים, כמעט ושכחתי אבל בתכלס אף פעם לא הייתי קרוב ללשכוח, בטח שלא לסלוח.
היא נראית טוב הבת זונה, מחויכת, מבסוטה, יש לה איזה רוגע מסויים.
אפילו התחתנה והביאה שני ילדים, מי היה מאמין, קאלי אלת המוות הייתה סבלנית מספיק בשביל להכניס מישהו לחיים שלה. ו-וואלה ראיתי אותה עם הילדים, מה זה? כמה סבלנות כמה חיבה. אם לא הייתי יכול לזהות את הצל שלה מקילומטר לא הייתי מאמין שזו היא.
אז עצרנו לרגע והתקשקשנו, ואני שאלתי מה שלומך והיא שאלה מה שלומך, אבל הפעם זה היה שונה, כאילו כבר לאף אחד מאיתנו לא באמת אכפת מה התשובה.
אז המשכתי לדרכי היא לדרכה וחזרתי לבדי דירה השכורה, לכתוב על תיעוב עצמי, אדישות ובהלה.
זה מה שקורה שמשך שנים הזנתי אותה אהבה וקראתי לזה שנאה, והיא הזינה אותי שנאה וקראה לזה אהבה.
נתתי לה את כל מה שהיה ולא נשארה לי אפילו טיפה.
תגובות (0)