קים- פרק 2 (יחססס)

"נו…" אמרה נדין בשאלה, "מה נו?" שאלתי.
"מתי תביני?!" היא אמרה, "להבין מה..?" שאלתי
"הוא דלוק עלייך" נדין מילמלה, "כן בטח" אמרתי בגלגול עיניים.
"בסדר בסדר" היא אמרה בגלגול עיניים, "את רוצה להיפגש היום?" היא שאלה.
"אמ… אני מניחה שכן" אמרתי לה בחיוך, "טוב. בואי נלך לקניון" היא אמרה, "אוקיי", "באיזה שעה?" שאלתי, "ארבע-ארבע וחצי…" היא אמרה, "טוב" עניתי.

חזרתי הביתה מהבית ספר, ונכנסתי לחדר. ראיתי שהמחשב שלי לא שם.
"דניאל!" אמרתי ונכנסתי לחדר שלו, "תחזיר לי את המחשב!" אמרתי.

לקחתי את המחשב, בתקווה שהוא לא יקח לי אותו שוב!
כי זה כבר הפעם השלישית השבוע.

הסתכלתי לרגע על הטלפון שלי, והשעה כבר הייתה שלוש. והייתי צריכה להתארגן.
התקלחתי, והתלבשתי. "את מוכנה?" נדין שלחה לי הודעה.
"כן,כן" אמרתי, "טוב אני מחכה לך בתחנה" היא אמרה, "אוקיי" רשמתי.

הלכתי לעבר התחנה, וראיתי שם את נדין, ואת אלירן מדברים.
התקדמתי, "נדין את באה?" אמרתי ושמתי לב שמשהו מוזר, אבל עשיתי את עצמי ששום דבר לא קרה כרגע. "כן" היא אמרה והסתובבה אליי. חיכינו לאוטובוס, ובינתיים בדקתי בטלפון מה השעה. "מה השעה עכשיו?" נדין שאלה, כי היא ראתה שבדקתי.
לא רציתי כל כך לענות לה, "את מתכוונת לענות?" היא אמרה בשאלה, "כן. סליחה" אמרתי, אני צריכה לסלוח לה?!, "ארבע ורבע" אמרתי ונכנסתי לאוטובוס.
אחרינו, ראיתי שאלירן גם בא.

"הי! תראי הנה אלירן" היא אמרה בחיוך, "כן ווהו" אמרתי בציניות.
התיישבנו בבית הקפה. "צהריים טובים, תרצו להזמין משהו?" המלצרית שאלה אותנו.
"אני רוצה אייס קפה" אמרתי, "שוקו חם" נדין אמרה, "לא תודה" אלירן אמר.
המלצרית התקדמה לעבר השולחנות האחרים.

"ביי אלירן" נדין נופנה לשלום, שאלירן הלך רציתי לדבר איתה.
"אז… מה קרה כאן שלא הייתי?" שאלתי.