קיץ בלתי נשכח- פרק 9

"למה? את מפחדת? " הוא אמר מחייך כאילו הוא בכוונה התקרב אלי כי הוא ידע שאני לא אתנגד לו.. אה ברור שהוא ידע הוא הרי קורא מחשבות.. אוף אני כל כך שונאת אותו "למה שאני אפחד? " אמרתי בעוד שקצב ליבי עולה ועולה ואני מרגישה שהבטן שלי מתהפכת "לא יודע.. אולי בגלל שאת מפחדת שאני יעשה את זה.. " אמר ושפתיו התקרבו לשלי עד שמילימטר הפרידו בינינו. הלב שלי אמר לי לזרום עם הרגע אבל הראש לא הסכים ואמר שאני חייבת לסובב את הראש ברגע זה אחרת זה לא יגמר טוב.. לא ידעתי מה לעשות ואז בסוף מרוב לחץ סובבתי את הראש ונתתי לאדם מכה קטנה עם הראש שלי. "סליחה" אמרתי והתיישבתי מהר במקום שלי "לא אני מצטער.. " הוא אמר וגם הוא התיישב. היינו מאוד נבוכים מהסיטואציה ויכלו להרגיש את זה.. "אתה בסדר? " אמרתי ונגעתי בראש שלו לראות אם יש שם פצע מהמכה שנוצרה מההתנגשות של ראשינו "כן אני בסדר.. אני כל כך מצטער על מקודם, פשוט חשבתי שגם את בקטע ו… " הוא אמר "אין צורך להסביר, זה לא יחזור על עצמו.. " קטעתי אותו והוא הנהן ואז שמתי לב בפצע קטן עם טיפה דם במצחו של אדם אז הבאתי מגבון מהשידה שלי וניגבתי לו בעדינות את הדם "את באמת לא צריכה לנגב לי את זה, אני בסדר.. כולה פצע קטן.. " הוא אמר "לא אכפת לי מה אתה אומר" אמרתי והוא צחק "אל תזוז בסוף אני יעשה לך עוד פצע" צחקתי וסיימתי לנגב לו את הדם "תודה" הוא חייך כשזרקתי את המגבון לפח בחדר שלי "על מה? על זה שאני ניגבתי לך פצע עם מגבון? " צחקתי וגם הוא צחקק "לא גאון, על זה שאת סלחת לי כל כך מהר על השטות מקודם" הוא אמר עם חצי חיוך "איך אני לא אסלח לחיוך החמוד הזה שלך? " צחקתי וחזרתי לשבת לידו. הוא קם מהמיטה ופתח את מגירת הדיסקים שלי. הוא חיטט שם עד שמצא דיסק והוא התחיל פתאום לצחוק "מה כל כך מצחיק? " שאלתי מחייכת "קלטת הבת מצווה שלך.. " הוא צחק והראה לי את הדיסק "תביא לי את זה" אמרתי ונעמדתי על המיטה בעודי מתקדמת אליו כדי לקחת את הדיסק "למה שאני אחזיר לך אם אנחנו הולכים לראות את זה עכשיו?" הוא חייך ואני התקדמתי אליו מהר וניסיתי לקחת את הדיסק בעוד שהוא מתרחק ממני ואז הוא התחיל לרוץ בחדר כשאני רודפת אחריו ושנינו צוחקים "תביא לי את זה" אמרתי תוך כדי משחק הרדיפות הקטן שלנו ואז הוא מהר הלך את הטלוויזיה בחדר שלי והכניס את הדיסק מהר אל הדי וי די. "די נו אדם" אמרתי כשהדיסק החל לטעון ואז הוא התחיל והוא נשכב על המיטה והשכיב אותי לידו בעוד שהוא עוטף את זרועו סביבי שלא אברח ואוציא את הדיסק "אני שונאת אותך" אמרתי כשאני מסתובבת ושמה את הידיים שלי על הפנים שלי כאילו אני בוכה. ואז היד שלו שעכשיו הייתה על הבטן שלי סובבה אותי חזרה על הגב שלי ואני נשארתי עם הידיים על הפנים שלי בעוד שאני שומעת את הדיסק מתנגן ואת אדם מצחקק לו "די זה לא כיף לראות את זה בלעדייך.. " הוא אמר וניסה להוריד את הידיים שלי מהפנים שלי אבל לא הצליח כי אני התנגדתי לו "נו איזה מעצבנת את, את רוצה שאני יוריד לך אותם בכוח? " הוא אמר "לא, אני רוצה שתוציא את זה" אמרתי עדיין עם הידיים על הפנים "טוב זה לא יקרה אז מצדי שתהיה עם הידיים על הפנים ככה כל הזמן…" אמר ואני התעצבנתי וקמתי מהמיטה והוצאתי את הדיסק מהמקום והחזקתי אותו ביד שלי והוא רץ מהר כשהוא משתמש בכוח שלו וניסה לקחת את הדיסק שלי אבל אני איכשהו הרחקתי את הדיסק עם הידיים שלי ממנו. "הבנתי את רוצה לשחק מלוכלך? בואי נשחק מלוכלך.. " אמר והרים אותי ואז הוא זרק אותי על המיטה ואני מהר התיישבתי על הדיסק לפני שהוא עלה גם הוא. הוא החזיק את הידיים כך שלא אוכל לזוז והבין שאני יושבת על הדיסק "את רוצה ממש שאני אגע לך שם אה? " הוא צחק "בדיוק זאת הכוונה שלי.. " אמרתי בציניות "נראה אותך נוגע לי שם מבלי שאני רוצה…" אמרתי בביטחון כי ידעתי שאם טיפה אכפת לו ממני הוא לא יעשה את זה "אני לא הולך לתת לך את התענוג הזה, אבל אני אשיג את הדיסק הזה אל תדאגי" אמר "לא דואגת, אני סומכת עליך" אמרתי. "אתה יודע מה?" אמרתי לאחר חצי דקה של חשיבה "קח את הדיסק אבל אם אתה רואה את הדיסק אני לא מתכוונת לדבר איתך יותר" אמרתי והוצאתי את הדיסק והושטתי אותו לו "נו למה אתה מחכה? לא רצית לראות את הדיסק הזה? " אמרתי "את ממש מעצבנת.. " אמר עם חיוך "אין מה לעשות, זה מה שיש. עכשיו אתה רוצה את הדיסק או לא? " חייכתי חצי חיוך "מה את חושבת? " הוא חייך ואני שמתי את הדיסק על הרגליים שלו "באמת? זה מה שאת חושבת? כדי שתתחילי פחות לפקפק בי" אמר ותפס אותי מהר וקירב אותי מהר אליו וחיבק אותי חזק עד שכמעט ומחץ אותי "אדם אני לא יכולה לנשום" אמרתי כשקולי צרוד ואדם צחק "לא אני פשוט רוצה להבהיר לך מה התשובה שלי הייתה כדי שתביני" הוא אמר ועדיין מחץ אותי בחיבוקו "אני מבינה רק תשחרר אותי" אמרתי והוא שחרר אותי ושנינו נשכבנו על המיטה ובהינו בתקרה. ״תגיד יש לי שאלה, אתה לא מפחד לחזור לעולם שלך ולגלות מה עם אחותך ועם אמא שלך?״ שאלתי אחרי שתיקה ארוכה של בהייה בתקרה ״אני מאוד פוחד, אבל אני יודע שזה יגיע מתישהו, אני לא יכול לברוח מהמקום שאני שייך אליו..״ הוא אמר ״חשבת על איך תראה השיחה שלכם?״ שאלתי מסוקרנת ״כן, המון. אני מדמיין את אחותי רצה אליי איך שהיא רואה אותי ואני לא אומר כלום ורק מחבק אותה. ואז היא תגיד שהיא התגעגעה אליי ותספר לי את כל מה שקרה אצלה בזמן שעזבתי.. זה יהיה אולי הרגע המאושר בחיי״ הוא אמר מחייך ״ואוו, אתה חייב להכיר בנינו..״ אמרתי נרגשת גם אני ״אני אכיר אל תדאגי״ הוא המשיך לחייך ״תגיד איך אתה מצליח לשמור על החיוך שלך כל הזמן?״ שאלתי והסתכלתי עליו ״אני תמיד חיובי, אני לא נותן לאף אחד לשבור אותי. זה די דומה למה שאת עושה, רק שאת שומרת על קרירות וריחוק. אני להפך, אני שומר על החיוך שיישאר בפנים שלי ולא נותן לאף אחד להוריד לי אותו. את צריכה לנסות את זה לפעמים..״ אמר והסתכל עלי גם הוא ״אני לא מחייכת..״ אמרתי מעט נבוכה ״אז תתחילי מעכשיו״ אמר ומשך את אצבעותיו על הפה שלי כלפי מעלה כדי שאחייך ואז כשהוא עזב החיוך נעלם ״לא, תשאירי את החיוך״ הוא אמר ועשה עוד פעם את אותה הפעולה והפעם ניסיתי להשאיר את החיוך אבל הוא יצא חיוך מכוער כזה ״טוב כנראה זה לא עובד.. צריך משהו אחר..״ אמר וחשב ואז הוא מצא וחיוך תחמני עלה לו על הפנים. הוא הוציא מהכיס שלו מין מכשיר מוזר כזה ואז הוא פתח אותו ויצאה ממנו הולוגרמה של טלפון. הוא הקיש על כמה מקשים ואז הופיע משום מקום בקבוק קטן עם נוזל שנראה כמו מים ״תשתי״ הוא לקח את הבקבוק והושיט אותו לעברי ״מזה?״ שאלתי טיפה מפוחדת ״אל תדאגי זה לא רעל, תשתי זה יגרום לך לעלות חיוך על הפנים ולא להוריד אותו בחיים״ הוא אמר ואני לקחתי ממנו את הבקבוק כשידי טיפה רועדת. פתחתי את הבקבוק באיטיות ושתיתי לאט