רגעים

"מה לעזאזל את עושה?" ארן שואל מאחוריי. "ממתי ליסה הורייד לומדת?" המשיך בזעזוע מזויף.
"אני מחפשת משהו."
"הבנתי את זה כבר. מה את מחפשת?" שאל והתיישב לידי, שיערו הכהה מבריק משום מה.
"מה עשית לשיער שלך?" אני שואלת בהיסח דעת.
"אין לי מושג. אחותי שפכה עליי משהו כשישנתי." אמר וצחק.
"טוב, השיער שלי חשוב מכדי להיהרס על ידי לונה, אז אני חושבת שאני לא אישן אצלך יותר." אמרתי בשעשוע.
"אוי, נו, אל תעזי להגיד את זה. אפילו לא בצחוק." אמר ומשך אותי לחיבוק קצר שהפתיע אותי.
"הממ… אני אחשוב על זה, אבל אני מצפה למשהו בתמורה." אמרתי בחיוך ממזרי. בתגובה הוא משך אותי לנשיקה קצרצרה והתרחק במהירות.
"מספיק טוב בשבילך?" שאל וברח בצחקוק.
"זה לא הוגן שאתה תמיד עושה את זה!" צעקתי והתחלתי לרוץ אחריו.