אני עדיין רוצה ביקורת חחח ותודה על התגובות מהפרק הקודם 3>

רגשות מבולבלים, חלק 4 (16+)

13/02/2015 1184 צפיות 3 תגובות
אני עדיין רוצה ביקורת חחח ותודה על התגובות מהפרק הקודם 3>

פרק 4
״מה המצב?״ עמית שאל כשיצאנו שנינו מהאולם, האווירה הייתה מביכה.
הנהנתי בחצי חיוך.
״פעם אחרונה שדיברנו היה לפני… כמה זמן? כמעט חצי שנה, לא?״ הוא שאל.
צחקתי. ״כן.״
״את עדיין עם ההוא?״
הוא רק שואל שני. הוא רק שואל. מתעניין.
״סוג של,״ עניתי בהיסוס. נאנחנתי, ״כאילו, טכנית, כן.״
הוא הביט בי בבלבול כשהסתבכתי ואז צחק.
הגענו לחניה, הוא גירד בעורפו. ואז צחק שוב. אני אוהבת את הצחוק שלו.
״צריך טרמפ?״ שאלתי וסידרתי את שיערי שעף לי על הפנים.
״כן,״ הוא אמר במבוכה וצחקתי. ״בוא תעלה,״
אמרתי לו ונכנסתי למושב של הנהג. התנעתי והתחלתי לסוע לכיוון הבית המוכר של עמית.

״רוצה להיכנס?״ הוא שאל כשהגענו, ״אמא שלי בטח מתגעגעת…״
גם אני מתגעגעת אליה האמת, קצת חסרה לי הדמות של האמא בבית מאחר והיא ואבי גרושים ואני רוב הזמן עם אבי. אמא של עמית ואני היינו בקשר טוב ונפגשנו אפילו מספר פעמים אחרי שנפרדנו.
עמית פתח את הדלת והציע לי לשתות וכשאמא שלו שמעה את הקול שלי היא ישר יצאה מהחדר בחיוך.
אז התחבקנו והשלמנו קצת פערים והיא אמרה לי שהיא התגעגעה, אמרתי לה שגם אני ודיברנו עוד קצת, ואז עמית הציע לי לעלות אליו לחדר.
בהתחלה היה קצת מביך, הוא סידר קצת את המיטה והכל היה לי כל כך מוכר. הרצנו קצת בדיחות כמו בעבר וצחקתי צחוק מתגלגל ואמיתי. אחר כך כבר נשבר הקרח לגמרי, שנינו ישבנו על המיטה וסיפרנו אחד לשני דברים, דיברנו על התקופה שלנו ביחד והרגשתי סוף סוף טוב אחרי הרבה זמן.
אחר כך יצאנו למרפסת והוא עישן, הוא כל הזמן הרחיק את הסיגריה ממני וזה היה נורא מתחשב מצידו… רוי מעולם לא עשה את זה.
ואז הגיעה השעה שבע וכבר התחיל להחשיך. הוא הסתכל עלי והיה לרגע שקט ואז הוא הסתכל לי על השפתיים וחייך, הוא החזיק לי את כפות הידיים שהיו קפואות, בניגוד לשלו שהיו חמות. חייכתי גם והוא רכן לעברי, עצמתי את עיניי ובדיוק הטלפון צלצל ושמו של רוי הופיע על הצג. שנינו נאנחנו.
״הלו?״ עניתי.
״איפה את?״ רוי שאל ויכלתי לשמוע שבאמת לא איכפת לו.
״אצל חברה,״ שיקרתי בקלילות, ״למה?״
״אני דואג, בייב,״ הוא אמר ״עבר כבר הרבה זמן מאז שנגמרה ההרצאה.״
״כן אני יודעת, לך בינתיים לבית שלך, אני אשאר כאן עוד קצת ואבוא.״
״טוב בייבי אני אוהב אותך.״
״ביי רוי,״ אמרתי וניתקתי.

״קרה משהו בינכם נכון? תגידי, הוא בטוח שאתם זוג?״ עמית שאל והסתכל לי לתוך העיניים.
״חייב לדבר על זה?״ שאלתי בתסכול.
״שני אני כמעט נישקתי אותך!״
״אבל לא נישקת אותי,״ אמרתי ברוגע.
״שנינו יודעים שאם הטלפון המזוין לא היה מצלצל היינו מתנשקים ומי יודע מה עוד ויש לך פאקינג חבר!״
הוא אמר בעצבים. עמית לא אחד שבוגד. לא שאני כן.
קמתי מהכיסא שהייתי עליו והתיישבתי על עמית. ראיתי שהוא מרגיש אי נוחות אבל התעלמתי.
״הוא שיקר לי,״ אמרתי לו וליטפתי את זיפיו,
״הוא שיחק בי והשתמש בי והוא חושב שאני לא יודעת על זה,״ המשכתי וגיחכתי במרירות. עכשיו עמית הוא זה שליטף אותי, כמו שהוא היה עושה פעם.
״אז כמעט נישקת אותי בשביל לשכוח ממנו?״
הוא שאל. ״ככה אתה מכיר אותי?״ שאלתי בחיוך.
״לא.״
עמית סובב את פניי אליו וחייך אליי את החיוך שלו. אחר כך הוא כרך את זרועותיו סביבי ונישק אותי בלהט. לנשיקה הייתה את הטעם שלו, אותו הטעם שכבר הספקתי לשכוח, ברגע אחד כל הרגשות הישנים התעוררו והציפו אותי.
הנשיקה התעמקה, הוא ישב על הכיסא במרפסת ואני הייתי מעליו, כל רגל שלי בצד אחר של גופו, ידיו על מותניי ממתחת לחולצה וידיי על שערו פורעות אותו בגעגוע.
״התגעגעתי אלייך כל כך,״ הוא לחש בתוך הנשיקה.
לא עניתי לו והמשכתי לנשק אותו, לא רציתי להפסיק. ״שני אני לא אשלוט בעצמי…״ הוא אמר לי והפסקתי את הנשיקה.
״אני לא רוצה לשכב,״ הודעתי לו.
״זה בסדר,״ הוא אמר ונישק לי את הצוואר.
״די עמית בסוף אני לא אשלוט בעצמי,״ צחקקתי והרחקתי אותו ממני.
״אני לא מאמינה שזה קורה… אני בגדתי ברוי…״


תגובות (3)

מושלםם!!!
את כותבת מדהים!
מחכה להמשך!:)

13/02/2015 12:43

שלמות איזה ביקורות בראש שלך

13/02/2015 12:56

ואוו

13/02/2015 15:00
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך