"רגש עולה בדמיון נולדת אחת למיליון …." פרק 24:

המשך השבוע עבר מהר והיום אני חוזרת לפנימייה… .. עכשיו כבר אחר הצהריים כזה.
לקחתי את המזוודות וירדתי למטה
"אמוש אני יוצאת" צעקתי
"מעיין חכי רגע" היא אמרה וירדה מהר למטה
"אה?" שאלתי
"אז את מתרגשת?" אמא שאלה
"ממה?" שאלתי לא מבינה
"היום את פוגשת את בן הזוג שלך" היא אמרה
"תודה שאת מודיעה לי שיש לי חבר" אמרתי בעצבים והלכתי לכיוון הדלת
"קוראים לו יוגב" היא צעקה שנייה לפני שסגרתי את הדלת
נכנסתי למונית ואחרי נסיעה של ארבעים דקות הגעתי לפנימייה.
ירדתי מהמונית והתחלתי להתקדם לכיוון החדר שלי
"חיימשלייייי!!" צרכה נוגה ומעכה אותי
"חיימשלייי!!" נתי חיקה את נוגה וקפץ עליי
"אחחח י'שמנים נמעכתי" אמרתי
"שוש!!" שתיהם אמרו לי
"מה ממצב אנשים ?" נכנסו דניאל ורון לחדר
"נסיכיים שלי" אמרתי וקפצתי עליהם
"אנחנו צריכים להעלב?" שאל נתי את נוגה
"חרם עלייך!!"אמרה נוגה בפרצוף כועס
"אחח מה אני בלעדייכם?" שאלתי אותם
"זהו, שכלום ושום דבר" הם אמרו
"מה אני חיפושית?" שמעתי פתאום את תהל
"יאאא הבהלתה אותי !!" צרחתי ורק עכשיו שמתי לב שהוא יושב לי ולנוגה על המיטות והוא היה פה כלהזמן
"התגעגתי י'קרפדה" הוא אמר איזה מילים הוא מביא שיהיה בריא
"אז? הספקתה כבר להשלים פערים עם העמוד?" שאלתי בציניות
"לעע משחק אותה קשה להשגה לא מביא ת'מספר"הוא אמר
"נירא לי שבמקרה שלכם גם פסיכיאטר לא יעזור" אמר נתי לא מבין מה אנחנו רוצים לו מהחיים
"טוב בואו לחדר אוכל אני רעבה" אמרתי
"ואת עוד אמרת שאנחנו שמנים" מילמלו נוגה ונתי
"באמא שאתם בסוף תהיו זוג" אמר תהל
"אייייכ מי יצא עם המכוערת הזאת" אמר נתי
"שושש אתה מת עליי" נוגה אמרה ונכנסנו לחדר אוכל
"שמעתם?" שאלתי את כולם
"מה?" הם שאלו החלטתי לקחת את העיניין של החבר בצחוק כזה אבל אין.מצב.שאמא.שלי.תסדר.לי.שידוך
"יש לי חבר" אמרתי וכולם הסתכלו עליי בשוק
" מה? מי?" נוגה ישר שאלה

נקודת מבט תהל –
"יש לי חבר" מעיין אמרה והסתכלתי עלייה בשוק
מה חבר עכשיו ?!
"מה ? מי?" נוגה שאלה אותה
"אז… זהו שאני לא ממש יודעת" היא אמרה
הילדה אמיתית ?
"הלכתי רגע לעשות סיבוב בפנימייה" מעיין אמרה ויצאה מהחדר אוכל
שתלך כושלירבאק שתלך !! לא שלא תילך שתישאר
מילה שאני פיצול !

נקודת מבט מעיין –
יצאתי מהחדר אוכל והלכתי לעשות סיבוב בפנימייה,
הלכתי למחסן של נתי וחברים שלו אתם זוכרים אותו? עם כל מה שקרה שם נירא לי שאני מעדיפה לשכוח אותו.
נכנסתי למחסן ומה שקרה שם נירא לי עוד סיבה לשכוח אותו
"אוקיי הוטרדתי" אמרתי והסתובבתי ללכת

נקודת מבט יוגב –
מה עכשיו השידוך המזדיין הזה ?!
טוב שלפחות תהיה כוסית !! אמא שלי חייה בסרט שהיא מינימום שדכנית יאללה אני לא מתערב לה בחיים
שלא תבינו לא נכון אמא שלי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם
אבל הלוו !! קצת נסחפתם בני אדם …!

הגעתי לפנימייה והלכתי לראות קצת את המקום דווקא יש פה כוסיות נירא לי נסתדר פה ;)
"חדש?" פתאום באה אליי איזה אחת
דומה לפיגוע
"תלוי מי שואלת" אמרתי בהכי יבש
"שובל" היא אמרה
מה זאתי עזרה לי בהרבה מחר אני כבר לא יודע מי זאת
"ממי למה אתה יבש?" היא שאלה חופרת זאתי אבל הייתי עושה לה איזה טובה
"בא לי בטבעי" אמרתי
"אולי נלך מכאן" היא אמרה
תאמת שמתאים.
הלכנו לאיזה מחסן נטוש נירא לי, ועשינו מה שעשינו עזבו אתם קטינים ;)
"אוקיי הוטרדתי" פתאום באה מישהי היא אמרה את זה והסתובבה והלכה
"טוב היה נחמד אבל עפתי" אמרתי ויצאתי משם
'לך עכשיו ללובי היא שם' אמא שלי שלחה לי הודעה
בוא נלך לראות את המציאה

נקודת מבט מעיין –
'תלכי עכשיו ללובי הוא שם' אמא שלי שלחה לי
טוב בוא נלך לראות עד כמה המקרה חמור
הלכתי ללובי וה' ישמוווור זה זה שראיתי במחסן
כנראה שהמצב חמור יותר משחשבתי