"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת."פרק 22 תמיד זה כלכך קרוב..

"נו כבר תצאיייי!" צעקה אליי נועה שחיכתה לי אם הבנות בחוץ בערך חצי שעה.. אופסי?
"יוצאת, יוצאת קרצי" אמרתי לה וניתקתי. ירדתי למטה במהירות מוציאה בקבוק מים וחטיפים מכניסה לתיק ויוצאת.
כשהגענו רצנו לכיוון האזור אם השמש שמנו מגבות והתיישבנו. "נו ינוטשת, מה חדש בחייך?" שאלה רוז "חחח שום דבר נו, מה איתכן התגעגעתי!" אמרתי להן "ישלי משהו לספר" אמרה דני "ישלי חבר" אמרה בחיוך "אומייגד!! חייםשלי מזל טוב שם , גובה, משקל, צבע עיניים, צבע שיער ה כ ו ל!" אמרתי לה בהתרגשות "אוקיי , קוראים לו תום הוא בן 17 עיניים ירוקות שיער חום מטר שמונים" אמרה "פשששש מדויקת את" אמרה רוז וצחקנו. "התגעגעתי אליכן" אמרתי להן בחיוך "גם אנחנו אלייך. סמכי עליי" אמרה נועה בחיוך והתחבקנו.

"אההה" אמרתי כאשר הרגשתי כאב ראש חזק. "היי אן את בסדר?" התקרבה אליי דני במהירות "אח הראש ש..לי" אמרתי ונפלתי על החול. הרגשתי טיפות זיעה מתחילות לרדת מראשי, תמונות להופיע מולי וקולות שמילאו את האוויר.

"אן.. יפהשלי תתעורי בוקר" שמעתי קול מרגיע אומר ומלטף את ראשי. "בוקר טוב אמא" אמרתי לה בחיוך האישה חייכה אליי והמשיכה לדבר "קומי, ולכי להתארגן יש את הג,ץ'חנון של אבא לארוחת בוקר כמו שאת אוהבת היום הולכים למדוד שמלות לחתונה של אליאור" אמרה "וואי נכון" אמרתי "והוא פה" אמרה וקרצה לי. ואז היא קמה והלכה. הוא? מיזה הוא.. לא הבנתי למה היא התכוונה אבל שמחתי, התרגשתי ורציתי כל כל לראות אותו. אבל עדיין לא ידעתי מיזה הוא. אותו בחור מסתורי משאר הסיוטים שמופיעים לי בלילות? אולי.. אולעי כן! סוף סוף אוכל לראות את פניו! סוף סוף אני אדע מיזה אותו בחור שבגללו ליבי נשבר כאשר הוא נופל חסר רוח חיים.
התרגשתי. עבל פחדתי בו זמנית. פחדתי לדעת מי זה הבחור, אבל גם התרגשתי והייתי מאושרת יותר מאי פעם. ואז שמעתי את קולו. "אנאל?" אמר ואז הוא התקרב ו… לא לא לא!
שמעתי קולות אחרים קולות מוכרים. "אן!" והרגשתי שמנערים את גופעי "אן תתעוררי" שמעתי את קולן ,ל חברותיי "איי" מילמלתי כאשר אני ק ץמה לאט לאט מהחול. "אני.. אני בסדר" אמרתי "כדאי שאני אחזור הביתה" אמרתי להן "בטוחה? לבד?" שאלה "דני "כן אני אלך לישון אני לא אהרוס לכן" אמרתי בחיוך והלכתי.

כאשר הגעתי הביתה נישכבתי על מיטתי מלאת מחשבות על מה שקרה. וככה לאט לאט נירדמתי.