אנונימית
ממש מצטערות על האיחור כפי שאתם רואים הפרק ממש ארוך וגם היה לנו את כל העומס של החג וזה .. פרק הבא יהיה הפרק האחרון ואנחנו מאמינות שהוא יעלה ביומיים הקרובים

שום דבר לא ישנה את זה פרק 71

אנונימית 28/09/2014 1427 צפיות 3 תגובות
ממש מצטערות על האיחור כפי שאתם רואים הפרק ממש ארוך וגם היה לנו את כל העומס של החג וזה .. פרק הבא יהיה הפרק האחרון ואנחנו מאמינות שהוא יעלה ביומיים הקרובים

נקודת מבט של נועם:
18/8/14
יום החתונה שלי הגיעה,בחיים לא האמנתי שזה יגיע כל כך מהר,אם כל הבעיות והריבים שהיו לנו,לא חשבתי שנתחתן בסוף.
ההתרגשות בעיצומה ושלי עוד יותר,ככל שהזמן עובר אני יותר ויותר מתרגשת.
בכל יום שעבר מיום ההצעת הנישואין הבנתי שאני והוא זה לתמיד והאהבה שלנו בחיים לא תיגמר!
״תעמדי פה בבקשה״ חן המלבישה הראשית בסלון הכלות אמרה לי
״הוא הגיע כבר?״שאלתי את לינוי שליוותה אותי בכל היום הזה
״דיברתי עם דור,הם בדרך״היא אמרה עם חיוך על הפנים
חייכתי גם אני אבל החיוך שלי היה יותר לחוץ,הרגשתי שאני לא נמצאת איתם,הוא עוד לא הגיע ואני כבר מתחרטת,הלחץ וההתרגשות הזאת של לפני החתונה זה ממוטט אותך נפשית ופיזית,בכל דקה שמסדרים לי את השמלה אני מרגישה כאילו אני נופלת מרוב העומס הזה.
״את מצטערת שיצא שניב הוא המלווה של דור״אמרתי עם חיוך מתנצל
״זה בסדר,השלמתי עם העניין שאנחנו נצטרך להיפגש מתישהו״היא אמרה וסידרה גם היא את שמלתה מול המראה.
אתמול,גיליתי שניב זה המלווה של דור ודי חששתי מהתגובה של לינוי כי קבעתי שהיא תהיה המלווה שלי,סיפרתי לה ובהתחלה היא קצת התעצבנה אבל בסוף הבינה שהם יהיו חייבים להיפגש מתישהו וכנראה שזה בחתונה שלי.
״קחי״לינוי אמרה והגישה לי כוס מים עם קש כדי שאני אשתה,נהייתי כבר חיוורת מרוב לחץ!
״תודה״מילמלתי ושתיתי מהקש
״אני לא מאמינה שהחברה הכי טובה שלי מתחתנת היום״היא אמרה בחיוך 
״גם אני עדיין לא מאמינה״אמרתי והגשתי לה את הכוס מים
״צאי מהלחץ,הכל בסדר״היא אמרה בניסיון להרגיע אותי
״ואם הוא לא יאהב את השימלה,או את האיפור והתסרוקת,או שהוא יחליט להתחרט פתאום״שאלתי בלחש
״תגידי לי את נורמלית,השמלה מהממת ואת עוד יותר,והבן אדם מאוהב בך אז אין סיכוי שהוא יתחרט״היא אמרה וניגשה כדי לחבק אותי
״תודה יפה שלי״מילמלתי תוך כדי חיבוק ובדיוק חן המלבישה נכנסה.
״נועם הוא הגיע,אני פותחת את הווילון,תסתובבי״היא אמרה,לקחתי כמה נשימות קטנות והתקדמתי לכיוון המראה כדי להסתכל פעם אחרונה
״בהצלחה יפה שלי״לינוי אמרה וניגשה ליד ניב והמלבישים שחיכו שאני אצא
הסתכלתי שוב פעם אחרונה ולקחתי נשימה אחת גדולה ועמוקה…
הווילון לאט לאט עלה והרגשתי שאני עוד דקה מתעלפת פה.
חייכתי את החיוך הכי גדול והכי אמיתי שלי,כי היום הזה הגיע ואני הולכת להנות בו כמו שצריך עם הבחור שלי,הגבר שלי,האבא של הילדים שלי והסבא של הנכדים שלי,הבן אדם היחיד שאני רוצה להזדקן לידו ולהיות איתו!
הווילון נפתח לגמרי,ושמעתי את המחיאות כפיים של כולם,ראיתי אותו עם החליפה השחורה שבחרנו ביחד ועם זר הפרחים שלי בגוון שמנת ושנהב בידו.
השיער שלו היה מסודר לתסרוקת מוהיקן מושלמת שהתאים לו למבנה הפנים.
ירדתי מהבמה והתקדמתי אליו כשהחיוך עדיין על פניי
הוא ניגש אליי גם הוא וחיבק אותי
״את הכי יפה בעולם״הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה על הפה כדי שהאיפור לא ייהרס
״אני אוהבת אותך״מילמלתי לו
״ואני מאוהב בך!״הוא אמר בקול והזיז אותי מחיבוקו
הוא לקח את ידי ועשה לי סיבוב כדי לראות את כולי
״את מושלמת״הוא אמר והצמיד אותי אליו שוב כשהוא מחבק אותי מהצד
״לאן הולכים עכשיו״שאלתי
״לצילומים״דור אמר והוביל אותי לכיוון הלימוזינה המקושטת ששכר לאירוע
״מזל טוב!״חן צעקה לי כשהייתי בכניסה,וכך גם דני מזרחי
״תודה,תודה על הכל״אמרתי ויצאתי לכיוון הלימוזינה.

נקודת מבט של ניב:
יום החתונה הגיע,והלכנו לאסוף את לינוי ונועם מהסלון כלות.
אני עדיין לא מאמין שאני הולך לראות אותה אחרי ארבע חודשים שלא התראנו.
התגעגעתי אליה כל כך,וכל פעם שרציתי ללכת אליה להשפיל את עצמי ולבקש סליחה,להגיד לה שאני אוהב אותה ורק אותה נזכרתי בסיבה שנפרדנו-אדיר.
״אח שלי היקר מזל טוב!״אמרתי והרמתי כוס עם וודקה ורדבול בידי
״תודה אחי״הוא אמר ולקח בקבוק מים כדי לשתות
״מה מים יזין אתה מתחתן היום״צעקתי לו בתוך הלימוזינה
״עזוב אני בלחץ לא בא לי להשתכר לפני החתונה
״כוס אחת,זה רק בשביל השמחה״אמרתי והכנתי לו כוס כמו שלי
״קח״הגשתי לו והרמנו שתינו את הכוסות באוויר
״מזל טוב!״אמרתי בחיוך ושתינו את הכוס עד הסוף.
הגענו לסלון כלות,ויצאנו מהלימוזינה.
ווילון גדול ואדום כיסה במה גדולה ועגולה באמצע הרחבה.
ניגשתי לצד ליד דני מזרחי כשדור עדיין עמד באמצע הרחבה כדי לפגוש את נועם.
לינוי בדיוק הגיעה,היא נתנה לדור נשיקה קטנה ובאה לעמוד ליד דני מזרחי בצידו השני.
היא הייתה נראית מדהים,השמלה האדומה שהייתה צמודה לגופה עד לרגליה הבליטה כל קימור בגופה
ושיערה שהיה אסוף הבליט את הגב החשוף שלה האיפור שלה והאודם האדום חזק שנועד כדי להבליט את השמלה האדומה התאים לה כל כך,ומה שרציתי זה היה רק לגשת אליה ופשוט לנשק אותה.
הווילון נפתח לגמרי ונועם ירדה מהבמה,היא הייתה מושלמת,ואם לא הייתי מתאהב בלינוי הייתי שוקל להיות אם נועם.
״אתם המלווים?״דני מזרחי שאל אותי ואת לינוי כשהבחין בנו
״כן״אמרתי בחיוך וניגשתי ליד לינוי,חיפשתי כל הזדמנות שהייתה לי רק כדי להיות לידה ולהריח שוב את הריח הממכר שלה
״מזל טוב״הוא אמר ולחץ לנו ידיים
״תודה״
״תודה״אמרנו ביחד,חייכתי חיוך קטן וראיתי אותה משפילה את ראשה ומחייכת חיוך מובך
״את מושלמת״אמרתי לה כשדני מזרחי עזב אותנו והלך ליד בחורה מהצוות שלו.
״תודה״היא מילמלה והסתכלה על נועם ודור מתקדמים לכיוון היציאה
״התגעגעתי״אמרתי לה בשקט והסתכלתי עליה
היא הסתכלה עליי בחזרה והייתה בשקט,נודר התאפקתי שלא להדביק לה נשיקה ולהרוס לה את כל האיפור.
״צריך ללכת״היא אמרה אחרי כמה שניות של שקט והתקדמה גם היא לכיוון היציאה.
אוחח עם ככה היא תסנוור אותי כל הלילה עם השימלה הזאת,הלך עליי!״

נקודת מבט של לינוי:
לברוח,כמעט חודש שאני בורחת ממנו כדי לא לראות אותו או לדבר איתו.
החשש הזה והפחד הזה שביום שאנחנו ניפגש שוב,מה נגיד אחד לשני??
הרי הייתה לנו אהבה גדולה,אהבה שחשבנו שתנצח הכל,אבל טעינו.
אני עדיין אוהבת אותו,והוא עדיין אותי-אני יודעת את זה ואני מרגישה את זה.
נכנסתי ללימוזינה,שוב אני ׳בורחת׳מהשיחה הזאת,מהשיחה שהייתה אמורה להתקיים ממזמן,מהשיחה של ׳יחסינו לאן?!׳בפעם האחרונה.
אם אנחנו מחליטים להישאר ידידים או שפשוט להתנהג כמו שני זרים…
דור ונועם היו כבר בלימוזינה מחוייכים יותר מתמיד
״אני לא מאמינה שאתם מתחתנים״צרחתי ברחבי הלימוזינה מרוב התרגשות.
״גם אני לא״נועם אמרה בחיוך גדול ונשענה על הכתף של דור,הוא חפן את פניה בשתי ידיו ונישק אותה.
בדיוק ניב נכנס גם הוא ללימוזינה,שרר שקט,טוב דור ונועם עסוקים אחד בפה של השני ואני לא אופציה טובה לדיבורים עם ניב…
הסתכלתי לו בעיניים,נוצר ביננו מצב של מתח שקט כזה.
השפלתי את ראשי לכיוון שמלתי ושיחקתי בבד האדום לוהט של שימלתי.
הוא נכנס והתיישב מולי מאחר שנועם ודור ישבו על ספה אחת,אני על אחת והאחרונה שנשארה היתה זאת שמולי…
בלימוזינה נוצרה אווירה מתוחה כזאת,אף אחד לא דיבר אפילו נועם ודור שהפסיקו להתנשק לא דיברו,זה אחד מהרגעים האלה שאפשר פשוט לחתוך
את השקט עם מספרים.
״טוב מה השקט הזה,יש לנו חתונה היום״ניב אמר בחיוך,סוף סוף הוא דיבר לראשונה מאז שנכנס ללימוזינה.
הוא לקח ארבעה כוסות ומזג להן רדבול עם קצת וודקה והגיש לדור ונועם,את הכוס האחרונה הוא הגיש לי,היד שלי נגעה באצבעותיו וצמרמורת גדולה התפשטה בגופי
״תודה״מילמלתי ולקחתי את הכוס מידו,הוא חייך כסימן של בבקשה והרים את כוסו באויר
״חברים שלי,זה היום שלכם!
המון המון מזל טוב,הרבה אושר עושר אהבה בריאות הצלחה,והכי חשוב אבל הכי חשוב״הוא אמר והדגיש את המילים׳הכי חשוב׳
״זה סקס״הוא הוסיף וחייך,גילגלתי את עיניי…כל כך אופייני לניב להגיד כאלה דברים בחתונה.
״תודה אח שלי״דור אמר בחיוך גדול.
״אין עלייך ניב!״נועם מילמלה בחיוך ובצחוק מתגלגל כזה…
״אני חושבת שהגענו״אמרתי כששמתי לב שהנהג עצר את הלימוזינה.
״כן הגענו״נועם אמרה ויצאה מהלימוזינה,טוב השמלה שלה לא נפוחה אז אין לה איזה בעיה אם לרדת מהלימוזינה או משהו כזה,אחריה יצא דור לכיוון הצלמים שחיכו להם שם.
סיימתי את כל הכוס שתייה שניב נתן לי ויצאתי גם אני מהלימוזינה,ניב יצא מיד אחריי וסגר את הדלת.
שנינו עמדנו בצד ליד הלימוזינה וחיכינו שיקראו גם לנו להצטלם איתם.
״את לא חושבת שאנחנו צריכים לדבר״הוא שאל ונשען על דלת הלימוזינה
״אין לנו על מה״אמרתי ונשענתי גם אני על הלימוזינה קרוב לניב.
״את חייבת לי תשובה״הוא אמר,הסתכלתי עליו וקיווצתי אצ גבותיי
״איזה תשובה?״שאלתי ולא הורדתי את עיניי ממנו
״אם התגעגעת אליי״הוא אמר.
השפלתי את ראשי וכחכחתי בגרוני.
כששם לב שאני לא עונה הוא פשוט לקח את הקופסאת סיגריות שלו,הוא שלף משם אחת ותחב אותה לתוך פיו.
הסתכלתי עליו קצת בהלם,אז זהו?!בכזאת קלות הוא מוותר?!איפה הגבר שלי שכלום לא היה מזיז לו?הוא נהיה רכרוכי כזה ואדיש,הוא פשוט שונה!!
״רוצה״הוא שאל והגיש לי את הקופסאת סיגריות שלו כששם לב שאני בוהה בו
״אני עדיין לא מעשנת״אמרתי כשהנדתי את ראשי ללא,עם חיוך מאולץ.
״זה עסק של אדיר לא שלי״הוא מילמל בשקט אך שמעתי את זה
״מה קשור אדיר?״שאלתי כלא מבינה
״סתם…״ הוא אמר ושיחרר את העשן של הסיגריה שלו.
״אוקיי,עכשיו המלווים מצטלמים ביחד.״אמר הצלם.
פקחתי את עיניי,לא מספיק אני עומדת פה כמעט שעה עם ניב שלא עושה שום דבר חוץ מלעשן ולא אכפת לו אם זה מפריע לי או לא,הוא רוצה שאני אצטלם איתו ביחד?!?!
״אנחנו צריכים להצטלם ביחד?״שאלתי בהלם
״כן.״ענה הצלם והסתכל בתמונות של דור ונועם שצילם מקודם.
מבין כולם,דווקא ניב?!
נאנחתי והלכתי לעמוד מול הצלם על הרקע שבחר לי ולניב.
את האמת הרקע היה יפה,לעמוד מול הים,בזמנים שהשמש התחילה לשקוע,זה היה יפה!
ניב זרק את הסיגריה הבערך חמישית שלו והתקדם לידי.
הוא תפס אותי במותניי וקירב את גבי אל בטנו.
״חיוך״צעק הצלם בזמן שאנחנו מצטלמים,חייכתי את החיוך הכי מזוייף שיש לי.
״הכי מזוייף שלך עד עכשיו״שמעתי את קולו של ניב מהדהד לי באוזניי,סיבבתי את ראשי אל פניו וחייכתי לו חיוך ציני.
״מושלם,עוד כמה כאלה וסיימנו!״הצלם אמר
ניב סובב אותי כך שגופי יהיה מול גופו,הוא הצמיד את מצחו לשלי והניח את ידיו על מותניי
״את חסרה לי!״הוא מילמל,הנחתי את ידיי על עורפו,הסתכלתי על הריצפה וחייכתי חיוך אמיתי,פעם ראשונה מכל השנה הזאת שאני מחייכת חיוך אמיתי!
״אני אוהב אותך!״הוא אמר ושם את שפתיו על מצחי כדי לתת לי נשיקה,עצמתי את עיניי בעדינות והתענגתי על רוך שפתיו שנוגעות כרגע במצחי.
״מדהים!״שמענו את הצלם צועק,סובבתי את ראשי אליו באותה הפוזה שבה אני עם ידיים סביב עורפו של ניב והוא עם ידיים סביב מותניי… 
״מה מדהים?״שאלתי והתנתקתי מניב.
״התמונות״הוא מילמל,ניגשתי אליו והוא דיפדף את התמונות במצלמה כדי להראות לי אותם.התמונות באמת יצאו יפות,הוא תפס אותנו בפוזות שבדיוק ניב אמר לי משהו וחייכתי או שהוא הצמיד את המצחים שלנו כשגופנו צמוד ואני עם ידיים על עורפו והוא עם ידיים על מותניי כשברקע יש את הים ורויאים את השקיעה…התמונות יצאו יפות,רואים שהוא מקצועי.
הצלם ארז את המצלמה שלו והתחיל בנסיעה לכיוון האולם,נשארתי עומדת וחייכתי חיוך קטן,כיף לדעת שניב עדיין יכול להוציא ממני חיוכים!!
התקדמתי לעבר הלימוזינה וניב אחרי
״אני ואת עוד נדבר!״הוא מילמל לתוך אוזניי כשהייתי בדרכי לעלות ללימוזינה,עליתי קצת בהלם אך זה מיד התחלף עם חיוך גדול כשראיתי שהוא עולה ושולח לי נשיקה קטנה באויר,איי איי אייי ניב,מה יהיה איתנו?!?!

נקודת מבט של ניב:
חתונה,הדבר הכי מרגש שקיים-לפחות ככה אני חושב.
חתונה זה אומר הרבה דברים ואני חושב שזה דבר טוב!
חתונה זה להתמסד,להתחייב,לוותר על דברים כדי שלאחר יהיה טוב,לעזור יותר,לגדול,לצמוח,להתבשל,להקים בית בישראל ולהתחיל לגדל ילדים,להנות מהדבר הזה שנקרא ׳משפחה׳!
נעמדתי ליד לינוי,כשלידי עמדו הרב,ההורים של נועם וההורים של לינוי מכיוון שלדור אין הורים ולינוי היא המשפחה היחידה שיש לו.
הכניסה לחופה התחילה בשיר מרגש ׳שיר למעלות׳של בן סנוף,עם תחילת השיר נכנס דור והתקדם כדי לעמוד באמצע החופה,לקראת סוף השיר נכנסה נועם,היא נעצרה על השביל ודור התקדם לעברה,הוא נשק לה במצחה ושם עליה את ההינומה,הם פסעו יחד לעבר החופה ונעמדו באמצע.
החופה התחילה בדברי הרב על הענין של החתונה,דבר כל כך מרגש אמיתי וקדוש.
אני כל כך מקנא בדור,למרות הכל הוא הצליח לחזור לנועם ואפילו להתחתן איתה,הוא הצליח להתאהב וזכה באהבה הדדית,אבל אני לעומת זאת עומד פה ליד הבחורה היחידה שאני רוצה להתחתן איתה,אבל היא רוצה מישהו אחר,אני עדיין אומר לה ומראה לה שאני אוהב אותה בהזדמנויות שיש לי,אבל אני יודע שזה לא ישנה כלום ושהיא עדיין תישאר עם האדיר הזה שלה…
״הרי את,מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל״שמעתי את דור אומר ומניח על ידה של נועם טבעת יהלום יפייפייה.
הטבעת הייתה 24 קארט,יעניי הבחור ממש השקיע.
״אם לא העלה את ירושלים על ראש שמחתי״שמעתי אותו אומר את המילים האחרונות ושובר את הכוס.
כולנו מחאנו כפיים בלי סוף ובהתרגשות רבה,שמתי לב מהצד שזלגו על פניה של לינוי כמה דמעות אחדות,הילדה הזאת ממש רגישה,משהו הכי קטן והיא בוכה.
כשהדמעות שלה קצת יותר התחזקו היא ירדה מהצד של החופה והלכה במהירות,נתתי נשיקה וחיבוק לדור ולנועם ורצתי אל לינוי לראות מה קרה לה
״לינוי״צעקתי כשנכנסתי לאולם,ראיתי אותה רצה במהירות לעבר השירותים,היא רצה על העקבים הגבוהים והשחורים וכל תזוזה שלה הבליטה את כל הגב החשוף שלה.
רצתי אחריה לעבר השירותים,כל האנשים עדיין היו מחוץ לאולם,אז האולם היה דיי ריק והיו בו רק אנשי צוות…
דפקתי על דלת הכניסה של שירותי הבנות אבל לא היתה תגובה
״לינוי…״מילמלתי ודפקתי שוב
״אני יודע שאת כאן תפתחי לי״אמרתי ודפקתי עוד פעם על הדלת.
״ניב די״שמעתי אותה אומרת מעבר לדלת,קולה התערבב עם קול הבכי ושמעתי אותה מתייפחת מעט.
״נו לינוי אם את לא פותחת לי אני בועט בדלת ומפיל אותה״אמרתי בעצבים,אין מצב שאני אלך וישאיר אותה כאן לבכות לבד בלי לדעת מה קרה לה!
הדלת ניפתחה מעט וראיתי אותה עומדת מול המראה ומנסה לנגב את הדמעות בעדינות כדי שהאיפור לא יימרח וייהרס לה עוד יותר
״מה קרה?״שאלתי וניגשתי אליה
״כלום״היא אמרה,מבטה היה אטום וסגור וזה היה נראה שהיא רק רוצה ללכת מכאן.
״לינוי״מילמלתי,אך היא לא הקשיבה לי,היא זזה ממקומה והתקדמה לעבר דלת היציאה של השירותים.
החזקתי בפרק ידה מעט בחוזקה ומשכתי אותה כדי שתעמוד מולי.
״אתה מכאיב לי״היא אמרה בצעקה והזיזה את ידה ממני בעצבים.
״סליחה״מילמלתי.
נשענתי מעט על הכיור הלבן שהיה נקי ומצוחצח.
על פניה היו עדיין דמעות קטנות שעדיין לא התייבשו,לקחתי את ידי ושמתי על מותניה,הצמדתי אותה אליי בעדינות וניגבתי אותם בעדינות עם ידי השניה.
״מה קרה?״שאלתי וליטפתי את פניה העדינות והחלקות
״סתם…״היא מילמלה והשפילה את ראשה
״שום סתם, מה קרה?״שאלתי ,נשענתי על הכיור עם רגליים מעט פסוקות והיא נעמדה בינהם,החזקתי את מותניה והצמדתי אותה אליי עוד יותר
״כשראיתי היום את נועם לבושה בשמלת כלה הרגשתי צביטה קטנה בלב,לפני שנתיים בערך דמיינתי את עצמי תחת החופה עם הגבר שלי שיהיה האבא של הילדים שלי״היא מילמלה,הרמתי את ראשה בעדינות והסתכלתי על עיניה שהיו עם דמעות בזוויות העיניים
״נו…״מילמלתי ודירבנתי אותה להמשיך
״ואז ראיתי אותך אחרי כמעט חודשיים שלא התראנו״היא אמרה,ברגע ששמעתי ׳אותך׳
נידלקתי עוד יותר,ליטפתי שוב את פניה החלקות כדי שתמשיך לדבר…
״נדהמתי,הרגשתי שאני לא יכולה לזוז או לדבר,אלא רק להישאר באותו פוזה…ואת אמרת לי שאתה מתגעגע,וזה עוד יותר בילבל אותי,וחשבתי על אבישג מה איתה ומה קרה לכם״היא המשיכה אבל לא הבנתי איך אבישג קשורה לשיחה שלנו..
״מה קשורה אבישג?״שאלתי ועצרתי אותה מלהמשיך לדבר
״מה זאת אומרת?״היא מילמלה
״אתם חברים,לא?״היא הוסיפה.
הסתכלתי עליה טיפה והתחלתי לצחוק,מאיפה היא הביאה את זה?!
״מאיפה הבאת את זה?״שאלתי בין צחוק לצחוק.
״אתם נפרדתם?״היא שאלה עם פרצוף לא מבין
״אנחנו לא היינו חברים״אמרתי בחיוך גדול,אבישג זאת האחרונה שהייתי חושב עליה ככה.
״מה?!״היא מילמלה ופרצופה היה המום
״רגע שנייה,חשבת שהיינו חברים?״שאלתי ברצינות.
״איזה מפגרת אניי״היא אמרה ושמה את ידה על מצחה
״מה קרה?״שאלתי ושמתי את ידי על ידה שהייתה על מצחה
״אני נפרדתי ממך בגלל…״היא מילמלה והפסיקה.
״לא הבנתי כלום״אמרתי ושמתי את ידי על פניה כדי שתסתכל עליי
״אני חשבתי שאתם חברים ובגלל זה נפרדתי ממך״היא אמרה במהירות,פתחתי את עיניי והסתכלתי עליה,בגלל זה היא נפרדה ממני,בגלל השטות הזאת?!
״אני לא מאמין״מילמלתי והחזקתי את ראשי עם שתי ידיי
היא השפילה את ראשה וזהה ממני.
התהלכתי בסיבובים בשירותים עם ידיי על הראש,כל הזמן הזה שהיינו פרודים בגלל שטות מזויינת.
בגלל מישהי שהיא חשבה שהיא חברה שלי והיא בעצם בת דודה שלי,בגלל מישהו שאני עד היום לא דיברתי איתו,רק ראיתי אותו פעם אחת וזהו!
הדאגה שלו ביום שהיא הייתה בבית חולים הספיקה לי כדי לדעת שהיא אוהבת אותו,אבל מקודם היא רמזה לי שהיא מתגעגעת אליי ואלינו,והיא מבולבלת,אז מה קרה לה איתו?!
״ושנייה,מה עם האדיר הזה שלך?״שאלתי והפסקתי להסתובב ורק הסתכלתי עליה
״מה איתנו?״היא שאלה
״אם אתם חברים מה אכפת לך ממני ומאבישג?״שאלתי והסתכלתי על עינייה
״אני ואדיר לא חברים״היא אמרה וקיווצה את גבותיה
״הוא פגע בך?!״שאלתי והתקדמתי אליה
״תגידי כן והבן אדם מחוק!״הוספתי.
״תירגע, הוא לא פגע בי!״היא אמרה בקול רם
״אם כבר אני פגעתי בו״היא מילמלה אך שמעתי אותה…
״מה זאת אומרת?!״שאלתי וקיווצתי את גבותיי.
״לפני שחזרתי לארץ נפרדתי ממנו כי הבנתי שאני עדיין אוהבת אותך,ואז כשראיתי אותך עם אבישג חשבתי על לחזור אליו והבנתי שאני סתם ישחק ברגשות שלו כי הוא אוהב אותי.״היא אמרה ברציפות.
״ואז החלטתי להתאבד אבל דור הציל אותי,ביום שדיברת אליי שמעתי אותך מילה במילה וכל כך רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך אבל פחדתי לפגוע באבישג״היא הוסיפה ודמעות חדשות וקטנות הופיעו בקצוות עיניה.
״ועכשיו כשאמרת לי שאתם בכלל לא חברים ואתם לא הייתם,הבנתי שעשיתי טעות והפסדתי אותך״היא אמרה והשפילה את ראשה.
התקדמתי אליה וחיבקתי אותה חזק,היא כרכה של ידיה סביב גבי ועצמה את עיניה חזק.
עכשיו אני מבין,הכל מסתדר לי…היא נפרדה ממני כי היא חשבה שאבישג חברה שלי אבל היא לא ידעה שהיא בת דודה שלי.
היא חושבת שהיא הפסידה אותי ואיבדה אותי,היא רק לא מבינה שאני עדיין חיכיתי לה כל הזמן הזה שתחזור,שכל הניסיונות לשכוח אותה,כשלו!
״את לא הפסדת אותי״מילמלתי כשראשה הונח על חזי והיא חיבקה אותי.
היא הרימה את ראשה והסתכלה לי בעיניים.
״מה זאת אומרת?״היא שאלה וקיווצה גבות.
״אני עדיין אוהב אותך וכל ניסיון לשכוח אותך כשל,אבישג היא בת דודה שלי ואני עדיין לא מאמין שבגלל זה נפרדת ממני.״אמרתי וחייכתי חיוך קטן,היא גם חייכה חיוך קטן והשפילה את ראשה.
״אני אוהב אותך״אמרתי וחיבקתי אותה חיבוק חזק.
״אני אוהבת אותך״היא אמרה והסתכלה לתוך עיניי.
החזקתי בפניה בעדינות ורכנתי אליה עם ראשי,היא עצמה את עיניה בעדינות וכך גם אני.


תגובות (3)

סוף סוף הם חזרו☺♥☻

28/09/2014 14:28

יאייי הם חזרו

28/09/2014 14:50

מושלם תמשיכי!;)

28/09/2014 17:01
27 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך