שני סיפורי שקיעה

17/12/2015 983 צפיות אין תגובות

שני סיפורי שקיעה
כתבתי את הסיפור הראשון בסדנת כתיבה. אחרי שקיבלתי הערות עליו שיניתי בעיקר את הסוף והחלטתי לפרסם את שתי הגרסאות. אתם מוזמנים לבחור את הסיור המועדף עליכם.

שקיעה (1)

זה סוף הסתיו. הים שקט ובהיר, גליו מלחכים את החוף. השמש עדיין גבוהה ברקיע, גדולה ומסנוורת. רק מעט אנשים נותרו בחוף בשעות המאוחרות של אחר הצהריים. על שפת המים זוג יוצא להליכה לאורך החוף. ילד קטן עטוף במעיל וכובע אוסף צדפים כשאמו משגיחה מרחוק. אני מחכה לך בבית הקפה שבטיילת. האוויר קריר ונעים, ורוח קלילה מביאה איתה את אוושת הגלים המרגיעה ואת ריח המלח. הגעת. לא, לא חיכיתי הרבה זמן. התחלקנו בעוגת שוקולד חמה עם כדור גלידת וניל. מדי פעם ידינו נפגשו בדרך אל העוגה ואז נפגשו גם עינינו. שלך בצבע חום עמוק שמשתנה באור לירוק, כמו הים, ושלי, כחולות, טובעות במבטך. מיהרנו להסתלק מבית הקפה, ידך החמה אחזה בידי בקלילות והעבירה בי רטט נעים. ירדנו אל החוף, רגלינו השאירו עקבות בחול הרטוב. עמדנו לרגע והתבוננו בגלים שהלכו וגבהו עם הגאות והשמש המשיכה במסלולה אל האופק . שם, מול הים, שפתיך רפרפו על שפתי, ואז העמיקו לנשיקה בטעם שוקולד, שעינג את לשוני והתערבב בהבל פיך ובריח הים הנישא באוויר. הנחת יד אחת על קימור גבי ובידך השנייה ליטפת את פני, הסתרת ממני בגבך הרחב את הרוח ואת רסיסי המים. רגע אחד קסום. השמש כבר נשקה לים, הרוח התגברה והאם אספה את ילדה עם צדפיו והלכה. הים נהיה סוער מרגע לרגע, התקרב ונסוג בלי הרף כאילו עדיין לא החליט אם להישאר או לחזור ואנחנו נותרנו עומדים מול השקיעה, אוחזים זה בזה כמו פוחדים לטבוע בתוך הרגש, להיסחף ולהיבלע בתוך קצף הגלים, חוששים להתנתק ולאבד אחד את השני לנצח במעמקים. הבטנו על השמש השוקעת, טובלת את רגליה לרגע במים, ואז ממהרת ונעלמת, נמסה במים וצובעת את הרקיע מעל ואת הים שמתחתיו במופע מרהיב של גוונים. סביבנו ניכר רק שאון הגלים שהלך וגבר, עד שגל גדול שהגיח במפתיע איים להרטיבנו כליל, הבריח אותנו בחזרה אל הטיילת ולקח עמו חלק מהקסם של הרגע.

אני יושבת ומחכה לך. זה סוף הסתיו, או תחילת החורף וצינה נישאת באוויר. אני מתגעגעת. כמהה לעוד ליטוף מידך שעטפה את ידי, כורה את אוזני לשמוע את הלמות לבך בין אדוות הגלים, מייחלת לעוד נשיקה בטעם שוקולד. עיניך כמו הים, וכמו הגלים אתה בא והולך, אף פעם אתה לא נשאר, חושש להיסחף ולהירטב בקצות נעליך בבוא החורף, בבוא החשיכה. פוחד לטבוע במעמקי התשוקה. בורח משאון הגלים.

אני משלמת על הקפה ויוצאת. היום לא תבוא.

שקיעה (2)

זה סוף הסתיו. הים שקט ובהיר, גליו מלחכים את החוף. השמש עדיין גבוהה ברקיע, גדולה ומסנורת. רק מעט אנשים נותרו בחוף בשעות המאוחרות של אחר הצהריים. על שפת המים זוג יוצא להליכה לאורך החוף. ילד קטן עטוף במעיל וכובע אוסף צדפים כשאמו משגיחה מרחוק. אני מחכה לך בבית הקפה שבטיילת. האוויר קריר ונעים, ורוח קלילה מביאה איתה את אוושת הגלים המרגיעה ואת ריח המלח. הגעת. לא, לא חיכיתי הרבה זמן. כלב לברדור חמוד הלך אחריך מכשכש בזנבו בעליצות וניגש אלי כאילו הוא חבר ותיק. ליטפתי את ראשו והוא נבח אלי כמו מברך אותי לשלום, ואז התיישב לרגלי. התחלקנו בעוגת שוקולד חמה עם כדור גלידת וניל. מדי פעם ידינו נפגשו בדרך אל העוגה ואז נפגשו גם עינינו. שלך בצבע חום עמוק שמשתנה באור לירוק, כמו הים, ושלי, כחולות, טובעות במבטך. מיהרנו להסתלק מבית הקפה, ידך החמה אחזה בידי בקלילות והעבירה בי רטט נעים. ירדנו אל החוף, רגלינו השאירו עקבות בחול הרטוב. הכלב רץ לפנינו אל החוף ושיחק עם הגלים בקפיצות משעשעות. עמדנו לרגע והתבוננו בגלים שהלכו וגבהו עם הגאות, והשמש המשיכה במסלולה אל האופק . שם, מול הים, שפתיך רפרפו על שפתי, ואז העמיקו לנשיקה בטעם שוקולד, שעינג את לשוני והתערבב בהבל פיך ובריח הים הנישא באוויר. הנחת יד אחת על קימור גבי וביד השנייה ליטפת את פני, והסתרת ממני בגבך הרחב את הרוח ואת רסיסי המים. רגע אחד קסום. השמש כבר נשקה לים, הרוח התגברה והאם אספה את ילדה עם צדפיו והלכה. הים נהיה סוער מרגע לרגע, התקרב ונסוג בלי הרף כאילו עדיין לא החליט אם להישאר או לחזור, ואנחנו נותרנו עומדים מול השקיעה, חיבקנו זה את זה כמו מנסים לטבוע בתוך הרגש, להיסחף ולהיבלע ביחד בתוך קצף הגלים. הבטנו על השמש השוקעת, טובלת את רגליה לרגע במים, ואז ממהרת ונעלמת, נמסה במים וצובעת את הרקיע מעל ואת הים שמתחתיו במופע מרהיב של גוונים. סביבנו ניכר רק שאון הגלים שהלך וגבר, עד שגל גדול שהגיח במפתיע איים להרטיבנו כליל, הבריח אותנו בחזרה אל הטיילת ולקח עמו חלק מהקסם של הרגע.

הטלפון מצלצל, אוי לא! זה השעון המעורר. אני מסתובבת לצד השני ומנסה לחזור אל השקיעה הקסומה, מנסה לשמור את כל פרטי החלום… מממ… הנשיקה.. ריח שוקולד ממלא את נחירי. אני פוקחת את עיני כשטומי קופץ על המיטה ומעיר אותי בנביחות עליזות. על השידה לצידי עוגת יום הולדת ולידה פתק.

מזל טוב מתוקה
הייתי חייב לצאת מוקדם
היום בארבע בטיילת? במקום הקבוע.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך