תהיי ויפה ותשתקי עונה 1 פרק 20

כן לקח לי זמן היה לי מעצור בכתיבה!
לולה!!

ארזתי את המזוודה איך שרציתי.זה נתן לי תחושת ביטחון למרות שזה רק אריזה של מזוודה.
ההרגשה הזאת של להיות עצמאי רק מעצימה עד כמה אני רוצה להיות מישהי אחרת.
מישהי שהיא חושבת ויודעת מה עלייה לעשות ומחליטה על עצמה.
אספתי את ההלבשה התחתונה שנפלה על הריצפה.טוב נו כן היא לא נפלה מעצמה..אני הפלתי אותה מודה באשמה.
אלוקים שבשמיים תסלח לי.
"ומה את עושה?"
גון שאל ישר מתכופף לעזור לי,איני יודעת ממתי הוא פה.וזה מטריד אותי.
"מסדרת"
מלצתי מסמיקה מזה שאצבעותיינו נגעו בלי כוונה כמה פעמיים כשאספנו הכול.
"את לא לוקחת אותן?"
שאל בשובבות,מבטט היה כול כך זרוח.לרגע נראה כאילו עני הקרח שלו מתרכחות כשהוא מביט בי.
אך עדיין אני מתקשה להאמין שזה בגללי.
"גון"
נזפתי בבישנות כשנתקתי את מבטי מעניו והבטתי במה שאחז.
תחתון תחרה אדום חוטיני.חם לי.
"קחי את זה גם!"
המשיך לומר לי בשובבוץ נראה משועשע מהתגובה לי.בזמן האחרון הוא די משועשע ממני.לפעמיים זה טוב ולפעמיים זה רע
"לא"
מלמלתי שמה את כול מה שארזה לי במגירה ריקה שנמצא בחדר.
"כן את כן"
שוב סתר את דברייי ושם את התחתון בכיסו איפה שהוא זה נראה לי יותר לוהט.
נשכתי את שפתיי התחתונה נזכרת במגע שפתיו הרכות על שלי,אוח אתה משגע אותי.
"תפסיקי"
לחש מביט בי במבט שגרם ללב שלי ליפול.
לא גון אל תביט בי ככה זה גדול עליי.
שחררתי את שפתיי מרגישה איך נשמתי מאיצה ואיך הזעה הלחה נחה על גבי,שוב תחושה של אי נעימות בין רגליי ודופק לא רצויי שם.
לקקץי את שפתיי התחתונה מתוך אינסאינג אך מלפניי שעוד הספקתי לחשוב גבי הוצמד לקיר ושפתיו נחו על הלסת שלי,אצבעותיו מכסות את מותניי משתי הצדדים כמו מניפה.והליבי מחורר לגמרי.
"מה שאת עושה לי."
לחש נושק את קו הלסת שלי,גון בבקשה תפסיק חשבתי לעצמי.
נאנחתי לתוך פיו כשהבריש את שפתיו על שלי בקצב מענה,עיניו נעצמות ומכך אני מבינה שהוא הולך לעשות את הצעד הבא לנשק אותי,מפלצת.
שפתיו הרכות והמלאות עד קינאה מנשקות אותי בעדינות,כפות ידיו אוחזות בי כאילו מפחדות שאני אשבר לו או אברח.אילו הייתי יכולה לברוח הייתי בורחת אך מצד שני להיות בין זרועותיו גורם לי להרגיש בטוחה.
אני לא יודעת מה אני רוצה,את שפתיו או את החופש שלי.הוא מבלבל אותי כול כך.
"אדו…"
קולה של אנה נתקע כשראת אותנו מרוחים על הדלת של המקלחת,גון ישר התנתק ממני נבוך כולו סומק קל עלה על לחיו.
שמתי את אצבעותיי על שפתיי מרגישה עדיין את חום גופו עליי ואת טעמו.לשונו עברה שוב על שפתיו גורצת לי לעצור את הנשימה שלי.אילו הייתה יודע כמה השפע ישלך עליי…
"כן אנה"
אמר בצרידות ולובש שוב את המסכה הרצינית שלו.
"הם פה"
אנרה בטון רציני מעבירה את מבטה ליי שוב ואז חוזרת להביט בו מחכה להוראות שלו,אך ראיתי משהו שונה במבט שלה כשהיא מסתכלת עליו.ניצוץ

אני חייבת לברר עליה בהקדם האפשרי הוא שייך לי!