תהיי יפה ותשתקי!לקחת לי הכול! פרק 27

עליתי על הסיפון,נותנת לשמש לשזף את זרועותיי החשופות.אצבעותיי נוגעות במעקה הלבן והנקי.הכול נראה פה כול כך חדש ויקר שעיניי יצאו מהחורים.
הבטתי על הים הכחול מעט מתרגשת לצאת לדרך,סובבתי את ראשי וראיתי את גון מפעיל את היכטה הענקית שרק שייכת לו.
אני לא רוצה להגיד שהיא גם שייכת לי כי זה הכסף שלו,אני לא רוצה את הכסף שלו.
המנועים השמיעו רעש שרק גרם ללבי לקפץ,גון צעק לי להשים את הסוודר הצלה הכתום המבחיל.
שמתי אותו עלי מבטה בגון שמבטו נח על החזה שלי שבלט יותר בגלל שהסוודר לחץ עליו ועלה אותו מעט ללמעלה.אך זה לא עצבן אותי לראות את מבטו על חזי זה רק חימם את החזה שלי.שוב תחושה לא נעימה צפה בין רגליי הארוכות,שנאתי שזה קורה לי !כי לא ידעתי איך לכבות את הלהבות האלו שהוא מצית בתוכי.
נשכתי את שפתי התחתונה כשגון ליקק את שפתיו לא יודעת למה אך רציתי את לשונו במקום אחר.הוא לגמרי משתלט על המוח שלי!עניי הירוקות התמלאו חיבה אליו.רציתי שהוא פשוט יקח אותי בזרועותיו כמו לילה שעבר וינשק אותי,אך פחדתי כולכך!פחדתי לאכזב אותו.הוא היה עם כול כך הרבה לפניי ככה אמא אמרה לי,אני סתם מרגישה אכזבה ליד כול הבנות שהוא שכב איתן.הן יותר יפות יותר מבוגרות ויותר מנוסות ממני!מה כבר אני?סתם ילדה בת 18 עם הורמונים.
סובבתי את גבי אליו לא ממשיכה עם הבטתי של "תפשיט אותי" ידעתי שזה מיותר כי לא אתן לעצמי להיות שלו.הוא עדיין מפלצת בשבילי.הוא קלע אותי בבית מאז שהייתי בת חמש.לא היו לי חברות או ילדות מושלמת רק אני והספר והחלון!
הוא אדם רע ואגוייסטי רוצה אותי לעצמו,אך חבל שגם לי יש את המילה שלי לומר.

אחזתי במעקה מביטה בים,כבר התרחקנו מהנמל.נזכרת בלילות הבודדים שהיו לי.באותם לילות בהם בכיתי על עדן החלון,מחפשת נחמה,שואלת את עצמי האם כדי לברוח?
אך תמיד היו שומרים מסביב הבית מגנים עלי ורק גורמים לי להבין כמה נדפקתי.
אמא הייתה אומרת לי שזה חלום של כול נערה,אך חבל שהוא לא היה שלי.חלמתי להיות חופשייה!עם כולם בבית ספר ובקול'ג.
חלמתי להראות לעולם מה הוא מפסיד אך כנראה שהוא ויותר עלי.
"תראי איזה פטאטיט את"
לחשתי לעצמי נותנת לדמעות לזלוג.
" רצית כול כך הרבה וקיבלת כול כך מעט"
חיזקתי את אחיזתי מתוסכלת על חיי!מתוסכלת שגון לא יבין ובחיים לא יראה כמה צער גרם לי.
אם באמת היינו מתאימים לאחד השני הינו נפגשים כמו בכול הספרים,הוא היה לוקח את ידי,גורם ללחיי להסמיק.הוא היה לוחש לי בשובבות מציע לי לצאת לדייט או שתיים.
הייתי נופלת לקסמיו מנשקת אותו והוא היה מחבק אותי כשאני עצובה.
אולי בחיים האלו היה לי אבא ואמא מחבקים ואוהבים.אולי בחיים האלו לא הייתי צריכה לגלות מזה המגע של הים על כפות רגליי רק בגיל 18!
אבל אלו היו החיים רחוקים!שנמצאים בתוך מעמקי לביי.קבורים שמה לנצח….

וידעתי שהיום אשמיע את קולי אליו!