תהיי יפה ותשתקי 24 מעט גס

פתחתי את רגליי נותנת לו להכניס בניהם.
נשמתי נתקע שהתחכך בי בעדינות,הרגשה נעימה הציפה אותי וללא שליטה הוצאתי גניחה חלושה.
פיו המשיך לנשק את קו הלס שלי.וידיו נוגעות בכול מקום ולא מפספסות שוב חלק בגופי,זעה לחה נח על צווארי חם לי כול כך כשאני לידו.
שפתיו נשכו את תנוך אוזני גורמות לאצבעות רגליי להתקווץ מהזרמים שעוברים לאברי,נשמתי נהייתה יותר מהירה ולחץ התפשט על פניי,כול כך הרבה תחושות לא מוכרות.
אצבעותיי לא נשארו דוממות ונחו על צווארו החם,קירבתי את ראשו אליי רוצה שיגרום לתחושה המוזרה הזאת לדאוח ולהפסיק.
"רוז"
גון נאנח בחוזקה כשהפגשתי את העצמות הברייח שלנו ביחד,הרגשתי שכול פעם שאגנו נפגש באגני התחושה הזאת רק מתעצמת,אצבעותיו של גון שחקו עם חולצתי והרימו אותה מעל ראשי,תוך כמה שניות הבנתי לאן זה הולך אך לא ידעתי איך לעצור את זה.פקחתי את עניי מביטה במבטו הסוער של גון,ידעתי שיש בו משהו אפל כול כך.
גופו ניפרד משלי,הוא הרים את עצמו מסתכל על החזה החשוף שלי.ישר זרועותיי כיסו אותו ועצמתי את עניי שוב.
התביישתי כול כך,כן אמא דיברה איתי על יחסי מין אך לא ראיתי את זה קורה איתי ועם גון.אני לא מוכנה נפשית !אני חושבת…
אך הרגש הזה כול כך חזק.
"רוז"
נאנח,שם את כפות ידיו על זרועותיי,מוריד אותם בעדינות אך עדיין עניי עצומות לא רציתי לראות את המבט שלו.
זה המפחיד אותי כול כך שהדמעות עלו לעניי וירדו ללא שליטה,
"היי היי למה את בוכה?"
שאל,מתרומם ממני מכסה את מפלג גופי העליון ומחבק אותי בחזו הערום,התייפחתי ללא שליאה בחיים לא ראיתי גבק בימיי בחיים לא נגעו בי או נשקו אותי.ופתאום הוא בא ומשנה את כול החוקים.
"אני פוחדת כול כך"
לחשתי,רועדת בין זרועותיו הגדולות והחסונות,שערות החזה שלו נגעו בלחיי שלי מדגדגות אותי אך לא נתתי לזה חשיבות.
"ממה?"
שאל מלטף את פניי ואת שערי החום שמכסה את כתפיי,מלטף אותי.
"מזה"
עניתי לו בחשש,פקחתי את עניי מעלה את ראשי לרגע לא מתייחסת לזה שאני בלי חולצה,רק רציתי להביט בעניו ולראות כמה טוב יש בו וכמה או מאיים.
עיניו הביטו בי כאילו מנסטת להבין מה הצעד הבא שלי,הנחתי את אצבעותיי על לחיו,הזיפים שלו מעט דקרו את ידי אך אהבתי את התחושה הזאת על עורי,ציירתי מעגליים על פניו רואה איך גון עוצם את עיניו ונושם עמוק,עניי בחנו את פניו אהבתי את מה שראיתי אך לא כול כך האמנתי שהוא אוהב את מה שהוא רואה בי.היו כול כך הרבה מלפניי שהחוסר בטחון שלי מימולן רק נופל יותר חזק.
"אני אתן לך זמן"
לחש כשאצבעותיי לטפו את שפתיו הנפוחות מהנשיכות השבובות שלי,הבטתי בו בהרצה.הגבר הראשון והאחרון בחיי.ולא אין לנו סיפור מהספרים כי בספרים יש בחירה אך לי אין,ועכשיו הוא נותן לי בחירה.להחליט מתי נעשה את זה.הצעד הגדול ביותר בחיי.
"תודה"
לחשתי בעדינות רואה איך אצבעותיו מלטפות את גבי הערום,קירבתי את גופי אליו מסתירה את החזה שלי ומקשיבה לליבו.
אולי מבין הימים הלב שלו יהיה שלי?