תהי יפה ותשתקי פרק 36 סוטה!ומה העונש שלי?

האם אתה עדיין מרגיש אותנו?
האם ה"אנחנו" חסר לך?
האם אתה לפעמיים חושב עלי?חושב על ההבטחה שהשארת?
חושב על אהבה שנתשטה.
לחשוב כמה שאני נואשת אלייך מעורר נחמה,אני מסוגלת להכול! להשתנות!להתחזק רק שתהיה שלי!
איפה אתה?
עבר הרבה זמן מאז שראיתי אותך ואני שואלת את עצמי למה עדיין כאב כול כך.למה אתה לא פה למרות שאומרים לי שאתה נמצא פה.

*******

כפות ידיו אוחזות את הראש שלי,מצמידות אותי אליו.כאילו שניםצלא נשקתי אותו.
לשוני משחקת עם לשונו,ורגליו נפסקות גורמות לגופי לשקוע בניהם.
נשמתי מועצת כשביטנו החלקה והישרה נפגשת עם מותני.
ליבי תואם לשלו ושןב אני שואלת את עצמי אם הוא מרגיש אותו דבר.
מכור.
אך זה נראה חלום רחוק כול כך,כפות ידי נכנסות לשערו מושכות אותו אלי,רוצות אותו קרוב אלי.בתוך תוכי ליבי מבקש שיפסיק להתרחק ממני בכול פעם שאנחנו במצב אנטימי.
זה מרגיש כאילו החלפנו תפקידים.הוא זה שבורח ממני.אך הפעם אני אשמור אותו ברשת שלי.
כפות ידיו יורדות לגבי מקרבות אותי אליו גורמות לחזה שלי לנמחץ נגד החזה שלו,כול כך חם והוא נראה כול כך לוהט כרגע שלא באלי לעצור אותו.
נשמתי מואצת כמו בלילה הראשון שנגע בי,שוב כפות ידיו הגדולות שאני כול כך אוהבת נגעות בישבני.מחכחות את ישבני באברו.
הלהבה שבתוכי רק מאכיבה ואברי פועם,מתי זה יפסיק?אני רוצה שזה יפסיק?
"לעולם לא"
לחשתי לעצמי מנשקת את קו הלסת שלו רוצה אותו כול כך אך פוחדת לומר.
"ממ רוז"
גנח כשנשכתי את צווארו רוצה לגרום לו רק טוב כמו שנוא גורם לי להרגיש.אגנו שוב נפגש באגני גורם לי להוציא אנחה גבוה,מהר מאוד לחיי הפכו מורוד לאדום מבושה.
עיניו של גון הביטו בי שוב מקפיאות אותי וחיוך זרוח עולה על פניו,מעלה לי מעט את האגו לחשוב שזה ממני:(
עצמתי את עני מנשקת את חזו החשוף מודעת לזה שזה רק בוקר אבל אני כול כך רעבה אליו,כנראה התמכרתי לדבר חדש.
תפסתי אומץ ואחזתי בבוקסר שלו רוצה להביט בו יותר מקרוב להכיר אותו בדרך הזאת כי בדרך של הבפנים הוא לא אומר הרבה.
מפלצת.
"רוז"
אחז בכתפיי עוצר אותי מלהוריד את הבוקסר של קלווין קליין הלבן שלבש וכול כך גירה אותי.אני לא יודעת להסביר מה נכנס בי.אך התמכרתי.אני רוצה עוד!אני רוצה יותר.
הבטתי בעניו רוצה לראות למה הוא עותר אותי מללכת יותר רחוק.מלראות אותו מאבד שליטה,מה אתה מחביא ממני גון?מי אתה?
לקחתי את אברו באצבעותיי הרועדות מנסה להראות עם בטחון אך שוב הנשים האחרות עולות במחשבותיי.
כמה היו לפני?
שיניו של גון נכנסו בשפתו התחתונה ונחיריו התרחבו כששפשפתי את אברו,מנסה לעשות כפי שראיתי אותו עושה כשהיה לבד בחדרו.
עצמתי את עני בולעת את רוקי בקולניות כשידעתי מה הצעד הבא שעלי לעשות.
כמה נשים הניחו את שפתיהם על אברו לפני?
כמה הוא התמסר בשבילן?
זה הוגן כלפי?כלפי מישהי שלעולם לא חוותה את זה?
"רוז"
לחש בקול צרוד כשלחצתי קצת יותר בחוזקה רואה איך מצחו נתקמט מעונג?
עיניו מביטות בי נראות סוערות ומעט מבוהלות,מה קורה כאן?
ושוב אותה שאלה עולה גון מי אתה?
לקקתי את שפתיי מביטה בעיניו,מנסה להרגיע את נשמתי,נשוני ביצבצה נחה על הקצה שלו מרטיבה מעט את הכיפה,גניחה קולנית יצא מפיו וגבו התקמר כשהכנסתי אותו לפי מסובבת את לשוני סביבו ולוחצת על הבסיס.
לאט לאט אני טועמת טעם די מוזר אך ממכר,עצמתי את עני מנסה לעלות ולרדת מהירות ולהרגיע את הבטן התחתונה שלי שהתרגשה בכול פעם שגון נאנח.
אצבעותיו הגדולות והמחוספסות נחות בתוך שערי,שוב הוא לוקח שליטה.
המסטאר שלי!
ורק שלי.
ידו מחטיבה את הקצב ועני מבחטות בו,אני מתמוגגת ומהופנט מלחיו הסמוקות מעונג רוצה להמשיך עד הסוף אך הוא עוצר אותי.
ומרים את סנטרי.
"בואי"
לחש,בולע את רוקו בקולניות.
הבטתי בעניו מלקקת את שפתיי מהתרגשות,שפתיו שוב נפגשות עם שפתיי.לשונו חוקרת את פי טועמת את טעמו שנמצא על שפתיי.
לרגע גון סיבב אותנו.
שוב האדון תמיד למעלה.
"אני לא יכול לחכות"
לחש מפסק את רגליי,מוריד את תחתוני וחודר בחוזקה.
עני נעצמות וגבי התקמר.
שוב הלהבה שורפת אותי למליון חתיכות.ושוב אני רק שלו.
********
ראשו נח על החזה הערום שלי.נשמתיינו נרגע.
אהבתי את הרגע של השקט הזה,זה גורם לי להרגיש שלווה ושלמה איתו.הרי אין לי ברירה האחרת.הוא יהיה איתי עד סוף חיי אני שלו.
חפץ
שטר
סיפוק מיני.
האישה שלו!

אך המחשבה על אלנה עדיין מפריע לי.הוא אמר לי שאין בניהם כלום אך עדיין נראה לי שאני מפספת משהו.
"גון"
אמרתי ברוגע משחקת בשערו,רואה איך עיניו נעצמות כשקראתי בשמו,בטוח שאתה לא מרגיש?
ראשו קם מהחזה שלי חושף אותו,הבטתי בעניו דוחפת עמוק בפנים את הדחף הזה לכסות את עצמי,שפתיו נושקות בשביל החלב שלי,ועיניו בוערות בתוך שלי.
ירוק וכחול אין יותר עוצמתי מיזה.
"יש לי שאלה"
לחשתי כשעורי הצתמרר תחת לשונו.
עצמתי את עני נושמת עמוק.
"כול מה שתרצי יפיפה"
לחש גורם לפטמותי להתקשות ולרגחי לרעוד.
ליבח קפץ וקם לתחייה.
הוא קרא לי יפיפה!מי היה מאמין?
"היה משהו בינך לבין אלנה?"
שאלתי חוששת לדעת את התשובה.
אני נהיה רכושנית אליו מיום ליום ואני יודעת שלא ארצה להתחבר אלייה אם התשובה היא מה שאני חושבת.
גון הביט בי,אצבעותיו נחות על לחיי הסמוקות,עיניו עוקבות אחרי תנועותיו.הוא לוקח את הזמן,בפעם הראשונה לא עונה לי במהירות.בחד וחלק ללא וויכוח.
ושוב מה אתה מסתיר ממני?
"למה את שואלת?"
שאל בשאלה,מנסה להבין מאיפה זה באלי.זזתי באי נוחות מתחתיו מרגישה כמו בפעמיים הראשונות שלנו,בפעם הראשונה שהניח את כפות ידיו על שלי.
אצבעותיי הסתובבו סביב באצבע שלי גורמות לי להזכר שהבטיח בחופה שלא יפגע בי
הריי אין מימה לחשוש נכון?איש מאפייה לא יעשה לי כלום.
לגלות לו שהתסכלתי בפלאפון שלו?זה מסוכן זה לעבןר על אחד מהחוקים!
אספר לו על היומן?
לא.
אסור הוא לא יאהב את זה ולעולם לא אוכל לצאת לבחוץ.
"היא מביטה בך שונה"
אמרתי את המשפט הראשון שעלה במוחי.
"רוז אמרנו שאת לא משקרת יותר"
לחש בקשיחות.
והנה שוב הקרח יוצא ממנו דורם לי להרגיש נזופה.וכול כך קטנה לידו.
מהר לקחתי את הסדין מרגישה את העלבון משטלת על פני מתחרטת ששאלתי.
כסתי את החזה שלי מנסה להרגיש מוגנת אפילו שהיא ערום מעלי.
"רוז מספיק"
לחש שוב גורם לי מעט לפחד.
שנאתי לעצבן את האדון.
לפעמיים אני שוחכת שהוא בעלי ואני אישתו.
"תספרי לי את האמת"
אמר ברכות גורם שוב לענינו להפגש,כפות ידיו נלות על מותני.מלטפות אותן הוא יודע בדיוק מה האגודל שלו עושה לי.
לאט לאט הרגשתי את עצמי נרגעת ונדלקת מלדש אליו,הרטיבות שרק בימים האלו הכרתי מציקה לי בין רגלי.
אני מגורה אליו כול כך.
"הצצתי בפלאפון שלך"
לחשתי מקווה שהוא לא שמע.
עצמתי את עני בחוזקה מפחדת.פוחדת כול כך.