תהי יפה ותשתקי פרק 39

רוצה שנשאר ידידים?
רוצה!
למה זה כאב?,למה זה נראה לו לגיטימי לבקש ממני דבר כזה.
מה אני אפס.מה אין לו מעט כבוד אלי?
תמיד מה שהוא רוצה
האוגיסטי.
אתה כל כך מבולבל בשכל שלך שזה מתחיל להשפיע גם עלי.
אני אוהבת אותך,וכנראה שאני ברמת עיוורת.
כנראה שאני באמת לא יכולה להרחיק אותך ממני אך אני חייבת,כדי לא להשפיל את עצמי ולא להרגיש אפס מוחלט לידך.
ולא אני לא בוחרת לשכוח כי לזכור רק מראה לי שטועים לפעמיים.
טועים בזה שחושבים שלבנאדם יש רגש,אבל לא אין לך.
אין לך רגש.
דפקו אתך חזק אחי.
אני מכירה אותך,לצערי שאהבתי את מה שהכרתי אבל אני משאירה אותך מאחורה.
ולא אנ כבר לא מנסה.
ולא חושבת שאני כל כך רוצה.
ואני אומרת לך
"לא רוצה"

******
הכנסתי את ראשי לבריכה,מנסה לספור כמה זמן אני לא נושמת מתחת למים.
1..2…3..4
הלחץ באוזני מתחיל לפעול,ולאט לאט אני מרגיזה איך הראות שלי מתרוקנות מהאוויר,אך מלפני שעוד הספקתי לעלות בחזרה הרגשתי זוג ידיים גבריות מרימות אותי ללמעלה.
פקחתי את עני,מרגישה את אצבעותיו מזיזות את שערי מעניי.כמו ילדה קטנה.
זרועותיו מחזיקות אותי חזק וכפות רגלי מורמות מהריצפה ישר נקשרו סביב מותניו.
"גון"
גנחתי ברוגז כשהפריע לי לספור כמה זמן אני לא נושמת מתחת למים,אך במקום לענות לי או להקטין אותי נישק לשפתיי ושם לי את המשקפי שמש שלו על עני.
הבטתי בו,רואה איך טיפות המים נחות על הזיפים שלו,ואיך שערו נראה פרוע.
קרנות השמש שזפו את כתפיו עכשיו אני נראת בהרבה יותר לבנה ממנו.
שפתיו נראו לי יותר מגרות כשראיתי שלקק אותן כשהביט בי.
מבלי לחשוב הצמדתי את שפתי לשפתיו רוצה להרגיש את הרכות שלו.
רוצה לקחת אץ מה שהוא יכול לתת לי כרגע,כן אני רוצה יותר אך עלי להסתפק במה שיש לי עכשיו.
לבי התחיל לפעום שוב בחוזקה,הרגשתי איך אצבעותיי עולות בעדינות לשערו הלח מושכות בו בחוזקה,גורמות לו להוציא גניחה.ולדחוף אותי לקיר של הבריכה.
אני לא יודעת למה נשקתי אותו,אך רק מתי ששפתיו על שפתי יש שקט בראשי,והמחשבות לרגע מפסידות לפעול.
ידעתי את זה.
הוא מפלצת.
זרועותיו ישר ירדו למותני,מחזיקות אותי במקום,הוא כל כך רכושני שזה מושך בעני.
אגנו נפגש באגני שוב גורם לי לקפוץ בבהלה כשאברו נפגש באברי,גנחתי לתוך פיו מרגישה שוב את הרצון הזה לבקש יותר אך לא יודעת איך.
אני יודעת שזה היום האחרון שלנו בשייט,ושנחזור לשיגרה מחר.
אני יודעת שהראה את אנה,ואני יודעת שדוב אצטרך להתלבש יפה כל בוקר ולקרוא לו אדוני.
לרגע הפסקץי את הנשיקה,הרמתי את המשקפי שמש מעני.רוצה דקה להביט באדישות שלו.
בעניו המהממות והקרות כל כך.
ךבי התחיל לפעום בחוזקה,ובטני התהפכה."האם אתה רק מחבב אותי?"
השאלה הזאתי צצה בראשי,ראיתי העניו של גון שאלה.הוא רצה לדעת על מה אני חושבת.
איך אוכל לומר לו,אני אג
רגיש מגוחכת.אך אני כל כך נפלתי לרשת שלו.
"רוז"
לחש לטף את פני ברכות,עצמתי את עני נשענת על כף ידו,מרגישה איך עני מתחילות להתרטב מהדמעות הלא רצויות.
איך אוכל לומר לו שאני רוצה יותר,איך אוכל לומר לו שאני אוהבת אותו מבלי שיצחק עלי?.
הוא כל כך קר אלי.
"למה את בוכה?"
לחש שוב מנגב את דמעותי.
למה אני בוכה?
"אני אוהבת אותך"
לחשתי יודעת שהוא לא יכול להחזיר לי את האהבה שאני מרגישה אליו,היו כל כך הרבה לפני.