תרפא אותי, פרופסור -פרק 55- (18+)

"מה יקרה עם העבודה שלך?" שון שאל, שוכב על צידו, ראשו מונח על הזרוע של מייקל ששימשה לו ככרית, לא היה להם באמת כוח להתקלח או לעשות משהו חוץ מלשכב על המיטה מתחת לשמיכה ולדבר עד שהם ירדמו, לפחות זה מה שהם הניחו לעצמם שיעשו.

"אני מחר אדבר עם המנהל, אני אראה מה יהיה" מייקל אמר, שכוב גם כן על צידו ומסתכל על שון, "אתה יודע שבטח כבר עכשיו רצות עלינו שמועות, נכון?" הצעיר שאל ומייקל הנהן, הוא כבר תיאר לעצמו את הרכילויות שהולכות להיות ואת אלו שכבר קיימות, "אבל זה לא משנה, העיקר שאתה איתי" הוא לחש, מלטף את שיערו של שון שחייך אליו.

"מרוב כל הבלאגן שהיה, שכחתי שרק אתמול הזיכרון חזר אלי" שון גיחך ומייקל גיחך גם כן, "כמעט שנה עברה עד שנזכרת" מייקל מלמל והאחר נאנח והביט עליו, "היה לך קשה" שון אמר, לא שואל, הוא ידע שהיה לאחר קשה, ומייקל נשם עמוק וחייך כששון חיבק אותו, ראשו של הקטן על חזהו שלו, "זה יהיה מרושע אם אני אגיד לך שאני שמח שחשבת עליי כל הזמן הזה?" שון שאל והאחר צחקק והידק את החיבוק, "זה יהיה מרושע יותר אם לא היית שמח" מייקל לחש ונשק לקרקפת של שון.

"אני אוהב אותך" מייקל לחש ושון הרים את ראשו אל האחר, "גם אני" הוא השיב ונשק לסנטרו של מייקל, מחכה שהאחר יגיב ומייקל ידע זאת והוא חייך ונישק את שפתיו של שון ברכות, לא יותר מדי, ניקור ארוך ועדין לפני שהם חזרו להתחבק, נרגעים מהנוכחות של השני.
–
"המשפט אמור להיות עוד מעט" שון מלמל ומייקל נאנח וליטף את גבו של הצעיר ממנו, "כן" מייקל השיב בלחש, "אתה חושב שהם מפחדים?" המלוכסן שאל, עוצם את עיניו ונהנה מהמגע והניחוח של האחר, "מפחדים כנראה על העסקים שלהם" חום העיניים אמר בזלזול ושון חייך קלות, מרגיש טוב יותר כשהוא חושב על זה ככה, "אם הם יכנסו לכלא לפחות הם יהיו באותו המקום" הצעיר מלמל, "אתה חושב שראלף יהיה עם סטיבן?" שון שאל ומייקל שתק והמשיך ללטף אותו, כנראה שגם הוא לא יודע.
–
"אתה עדיין אוהב את סטיבן?" מייקל שאל לפתע ושון התרחק במהירות מהחיבוק רק בשביל להביט עליו בחוסר הבנה, "לא, אני לא אוהב אותו" הצעיר אמר בכנות ומייקל חייך בהקלה, הוא פחד שאולי הרגשות לסטיבן נשארו אצל הצעיר גם אחרי שהזיכרון חזר אליו, "אני אוהב אותך מייקל" שון אמר בכנות, חושף את גומותיו לאחר, "גם כששכחתי אותך הרגשתי אליך משהו שונה, ובסוף גם התאהבתי בך מחדש" שון הוסיף וצבט את לחיו המחוייכת של מייקל, "אידיוט אחד" הוא לחש לבסוף לפני שניקר את שפתיו של מייקל שוב, מחייך לנשיקה כשמייקל אחז באחורי ראשו ולא נתן לו ללכת לאחור.

שון החליט לזרום עם הנשיקה, מאפשר למייקל להזיז את שפתיו ורק לאחר מכן הוא הצטרף אליו, מרגיש איך שלשונו החמימה של מייקל רוצה להיכנס פנימה והוא פתח את פיו רק בשביל לנשוך אותה קלות, שומע את מייקל מגחך והוא חייך לפני ששחרר את הלשון של האחר, מאפשר לה להיכנס פנימה ולהתאחד עם לשונו שלו.
–
"מייקל!" שון לחש בהפתעה כשידו של האחר אחזה במפשעתו שלו, "אתה עייף?" מייקל שאל, שפתיו עוד נוגעות בשפתיים של האחר, "כן" שון לחש, בולע את רוקו בהתרגשות קטנה, "הגוף שלך לא באמת מראה את זה" הפרופסור מלמל ונשך את שפתו התחתונה של שון כשהרגיש איך שאיברו של הצעיר מתחיל לגדול ולהתחזק תחת מגע ידו.

"מייקל…" שון לחש והאחר התרחק והביט עליו ושון רק הסתכל עליו בשקט, לא יודע מה להגיד, "רק תשכב" מייקל אמר לפני שנכנס מתחת לשמיכה, והצעיר המשיך לשכב על צידו, מצמץ בעיניו בבלבול ומסתכל על איך שמייקל זז מטה יותר עד שנעצר.
–
"ר-רגע!" שון אמר בלחץ כשמייקל הוריד את המכנס והבוקסר שלו מטה, הוא הרגיש את הנשימות החמות של האחר והוא הביט על הקיר בחוסר ידע, סקרן לדעת מה האחר יעשה והוא השתנק באחת כשמייקל הכניס את איברו לפיו, גורם לשון לחסום את פיו במהרה, הצעיר לא רצה לגנוח חזק מדי שבטעות ג'יין ופול לא ישמעו אותו.

מייקל אחז באיברו של האחר, מרוצה כשהוא שמע את הגניחות החלושות והחסומות של שון כשהוא הניע את שפתיו על איברו של האחר, מקשיח אותו עוד יותר עד שהוא נהפך להיות זקפה

"מממ~" שון גנח מתחת לכפות ידיו, הוא שילב את כפות רגליו ביחד וקיפל את אצבעותיו, מרגיש את הפה החמים של מייקל, את הלשון החמימה שלו, את הרוק ואת לחייו הפנימיות של מייקל שלחצו על איברו ושאבו אותו פנימה והחוצה, מפעילות עליו לחץ שגרם למגע להיות מורגש יותר.

מייקל הניע את ידו גם כן בזמן שידו האחרת ליטפה את גופו הצדדי של שון ממותנו עד לצילעו, השמיכה אומנם החשיכה את שדה ראייתו, אבל הוא עדיין היה יכול לראות את גופו של האחר כמו שצריך.

הפרופסור הרים מעט את חולצתו של שון, מסתכל על בטנו המעוצבת של הצעיר ורואה איך שהקוביות של הצעיר מתקשחות ונעלמות שוב ושוב בזמן ששון התנשם במהירות.

מייקל היה מרוצה מכך שמגעו מצליח להשפיע על האחר והוא המשיך להניע את פיו וידו על איברו של שון, הפעם מהר ועמוק יותר, מרגיש איך שרגליו של שון קופצות לרגע, כנראה מההפתעה, והוא חייך לעצמו לפני שהמשיך את מעשיו, טועם את שון כמו שצריך.
–
ידו המלטפת של חום העיניים עלתה אל פטמתו של שון, גורמת לצעיר לעצום את עיניו בחוזקה ולחסום חזק יותר את גניחותיו כשאצבעותיו של מייקל ליטפו את הפטמה הזקורה שלו, מדגדגות אותו בעונג וגורמות לגופו לרעוד מעט.

הסקרנות גרמה לגופו של שון להתחרפן והוא פקח את עיניו והזיז יד אחת משפתו רק בשביל לאחוז בשמיכה ולהזיז אותה הצידה, חושף את מייקל לפניו.

שון ראה איך שמייקל מסתכל עליו בהשתובבות והוא החזיר את ידו השנייה אל פיו, מביט עמוק אל תוך עיניו של האחר שהמשיך למצוץ את איבר מינו ברצון.

"מ-מייקל~" שון גנח, מוציא צפצוף קטן מתחת למחסום הידיים כשהאחר הידק את לחייו הפנימיות עוד יותר על איברו, המבוגר ידע שהאחר קרוב ושון נשך את שפתו התחתונה ושלח את כפות ידיו לראשו של מייקל, אצבעותיו נכנסו אל תוך שיערותיו החומות של האחר, אוחזות בו בעדינות אבל בפראות גם כן, מדרבנות את האחר להמשיך, ומייקל הקשיב כמו שצריך והניע את ידו מהר יותר ביחד עם פיו.
–
"אא-אה~" שון גנח בשקט, עיניו עדיין מביטות בעיניו של האחר והוא מצא בהן רק חום, כנות ואהבה, וזה כל מה שהוא היה צריך בשביל לגמור אל תוך פיו החמים של מייקל ששאב את הנוזל הטבעי שלו ברצון רב.

חום העיניים לקח את הכל אל תוך פיו לפני שניתק את המציצה ובלע את הנוזל של שון, מלקק את שפתיו ומשחרר את האחיזה מאיברו של הצעיר לפני שנשק לאיבר האדמדם קצרות בשעשוע, מכסה אותו בחזרה בבוקסר ובמכנס לפני שעלה מעלה ונשכב לצד שון שהביט עליו בעייפות מעונגת.
–
"אידיוט" שון לחש, מסדיר את נשימתו הכבדה לפני שנשק למייקל, "אתה רוצה גם?" שון שאל והאחר חייך וחיבק אותו, "אני בסדר" מייקל לחש, הוא כן רוצה, הוא כל כך רוצה, אבל הוא יודע ששון עייף והוא לא יכול להרשות לעצמו לתת למלוכסן לעשות משהו אחר חוץ מלישון.

"בוא נישן" מייקל לחש וליטף את שיערו של שון שהנהן ונצמד אל האחר כמה שהוא יכול, עוצם את עיניו ונרדם במהירות אחרי כל הפעולות המעייפות שלקח בהן בימים האחרונים.

מייקל חייך לעצמו כששמע את הנשימות השקטות של האחר, מבין ששון נרדם והוא נאנח בהקלה, "עכשיו אתה נרדם כמו שצריך" הוא לחש ונשק לראשו של שון לפני שעצם את עיניו גם כן, נרגע מנוכחותו של האחר ונרדם גם הוא ביחד עם הצעיר, ישנים מחובקים זה אל זה.
—-
ג'יין נאנח וליטף את פניו הפצועות של פול שנרדם במהירות, לא מצליח להחזיק את עצמו ער, "סבלת הרבה" הבלונדיני לחש ונשק לעין הפצועה של השרירי לפני שנצמד אליו בעדינות ועצם את עיניו, מאפשר לעצמו להירדם ולנוח כמו שצריך מכל מה שקרה.
—–
שון התחיל להתעורר, הוא כיווץ את עיניו וגבותיו בזמן שהתמתח, מרגיש שהמיטה ריקה והוא פקח את עיניו והסתכל לצדדים, "מייקל?" שון שאל בקול, "כאן!" מייקל השיב מהמקלחת והצעיר חייך לעצמו והתרומם מהמיטה.

שון לקח בגדים ומגבת מהארון לפני שהלך בשקט אל המקלחת מחייך לעצמו באושר כשהדלת לא הייתה נעולה והוא נכנס פנימה, מסתכל על מייקל שהיה מתחת לזרם המים.

"בוקר טוב" שון אמר ומייקל חייך אליו, "כבר צהריים, אבל בוקר טוב לך" מייקל השיב בגיחוך, מרים גבה בשאלה כששון התפשט גם כן לפני שצחצח את שיניו.

הצעיר הביט על מייקל מהמראה, מתגרה בו בזמן שצחצח את שיניו בערמומיות, לא מרחם ומתכופף מעט בשביל לירוק את המשחה החוצה, מבליט את ישבנו בזמן ששטף את פיו.
—-

"אפשר להיכנס?" שון שאל לבסוף כשנעמד והסתובב אל מייקל שבלע את רוקו והנהן באיטיות, גורם לשון לנגוס בשפתו התחתונה ולצעוד קדימה אל תוך המקלחת, נכנס גם כן אל תוך זרם המים.

שחור העיניים הוריד את עוצמת המים, מאפשר לעצמו להסתכל מעלה אל מייקל, "היי" שון לחש לפני שהרים את ידיו ועטף את עורפו של מייקל, "היי" מייקל השיב בלחש, מביט על החיוך הקטן של שון, רואה את גומותיו הקטנות שנוצרו בעקבות כך, הוא הביט לאחר מכן על עיניו המלוכסנות והשחורות של שון ואז על שיערו השחור שנפל מטה על פניו.

מייקל שלח את ידיו אל האחר, מזיז את שיערו השחור של הצעיר לאחור לפני שאחז בפניו, מלטף את לחייו של שון עם אגודליו ברכות, "תנשק אותי" שון ביקש בשקט והפרופסור חייך והתקדם אליו, רוכן קדימה ורואה איך ששון עוצם את עיניו והוא גיחך קלות לפני שחיבר את שפתיהם, מרגיש איך שהצעיר נצמד אליו ומנשק אותו ברצון והוא היה מרוצה מכך, אוחז בפניו של הצעיר ומצרפת אותו מתחת לזרם המים העדינים שהרטיבו את שפתיהם, מוסיפים לחות לנשיקה הגם ככה רטובה שלהם.
–
"מייקל?" שון שאל וניקר את שפתיו של האחר, "מממ?" מייקל שאל, ממשיך לנשק את שון שנישק אותו בחזרה לעוד כמה רגעים.

"אתה זוכר שרציתי לרדת לך כששתית ויאגרה וסירבת לי?" הצעיר לחש ומייקל התרחק והביט עליו בשאלה, "כן אני זוכר" הפרופסור אמר ושון הביט עליו בהשתובבות נקמנית, "תעמוד ואל תזוז!" הצעיר הזהיר וסגר את זרם המים, נוגס בשפתו התחתונה של מייקל לפני שירד מטה, יושב על ברכיו.

"אתה חייב לי" שון אמר והביט על מייקל המופתע שעוד לפני שהוא התנגד שון אחז באיברו הכבר עמוד, מכניס אותו לפיו מעט, שפתיו עוטפות רק את הכיפה החמימה והרטובה והוא הניע את לשונו עליה במעגלים, מגרה את גופו של מייקל ושומע את אנחותיו של האחר כשידיו של חום השיער נחו על ראשו השחור, מלטפות אותו.
–
שון הניע את ידו, פיו מוצץ את הכיפה ואת החור הקטן שבשיאה, וידו האחרת אחזה בלחי ישבנו של מייקל, אצבעותיו מתחפרות בעורו של הפרופסור, שורטות אותו מעט ומחרפנות את האחר עוד יותר בזמן שעיניו השחורות המשיכו להביט בעיניו החומות של מייקל.

שון חייך חיוך צדדי וערמומי לפני שהכניס את האיבר פנימה יותר אל פיו, נע עליו באיטיות בזמן שידו נעה מעט מהר יותר, רואה איך שהבעת פניו של מייקל משתנה והוא הבין שהפרופסור אוהב את זה.

הצעיר התחיל להניע את פיו עמוק יותר, מחדיר את איברו של מייקל הכי עמוק שהוא יכל, עיניו התחילו לדמוע מהגירוי בגרון והוא הביט על מייקל שפתח את פיו בגניחה אילמת לפני שהוא עצמו הרחיק את ראשו ושיחרר את האיבר מפיו, מאפשר לעצמו לנשום כמו שצריך לפני שחזר למצוץ את איברו של מייקל כרגיל.
–
"שון" מייקל לחש ושון הביט עליו בשאלה, "אתה רוצה שנעשה משהו אחר?" הוא רמז והצעיר הבין למה הוא התכוון והוא ניתק את האיבר מפיו שוב לפני שנעמד, ידו עדיין ממשיכה לנוע בעדינות על איברו של מייקל.

"תכין אותי" שון לחש וסטר קלות לישבנו של מייקל שגיחך באושר לפני שהצעיר ניתק את ידו מהאיבר שלו, הולך אל הקיר ועומד למול הקיר בזמן שהוא נשען עליו עם כפות ידיו, מבליט את ישבנו שוב וגורם לחום העיניים להשתגע לחלוטין כשהוא הביט על הקימורים הטבעיים והיפייפים של שון.

מייקל הלך אל מאחורי שון, איברו נח כנגד לחי ישבנו של שון בזמן שהוא התקרב קדימה ונשק לכתפו של שחור השיער מספר פעמים לפני שליקק אותו, גורם לצעיר להיאנח ולעצום את עיניו, מרגיש את מייקל טוב יותר.
–
"אמ~" שון גנח בלחש כשאצבעו של מייקל ליטפה את הרקטום הרטוב שלו והוא נהנה מהמגע העדין, אבל אז שון פקח את עיניו ומצמץ בשאלה כשמייקל התרחק ממנו, לא נוגע בו יותר.

שון לא הצליח להרגיש את מייקל והוא כיווץ את גבותיו, לפחות עד שהוא גנח בהפתעה כשהוא הרגיש את ידיו של האחר פותחות את פלחי ישבנו, "מ-מה אתה עושה?" שון שאל ומייקל לא ענה ורק הביט על החור האירוטי והמצולק של שון לפני שהתקדם, מלקק אותו ושון פער את עיניו, "פ-פאק~" שון גנח, מרגיש איך שלשונו החמימה של מייקל מלקק אותו ברצון.
—
"מהר!" שון התחנן, מרגיש כאילו והאחר מתעלל בגופו בעונג ומייקל זז לאחור רק בשביל לנגוס בפלח ישבנו הימני של שון, גורם לצעיר לקפץ מעט ולהכות את ראשו, "אידיוט!" שון אמר ברוגז והזיז את ראשו מעט לאחור, מסתכל על מייקל עם לחיים סמוקות ועיניים שמנסות להיות כעוסות והפרופסור חייך ונשק לאזור הנשוך לפני שהכניס את אצבעו בהפתעה אל תוך שון שפער את עיניו והחזיר את ראשו לקיר, נוגס בשפתו התחתונה ומנסה שלא לגנוח.

מייקל ליקק את פלחי ישבנו של שון בזמן שהניע את אצבעו פנימה, לא מחכה יותר מדי ומכניס גם את השנייה, שומע את גניחותיו השקטות של שון כשהקטן לא יכל להחזיק את עצמו, מרגיש חלש כשמייקל נוגע בו וכל השליטה העצמית שלו נעלמת כאילו ולא הייתה.
–
מייקל מצץ את עורו של שון, מכניס את האצבע השלישית ומניע את ידיו.
הוא הרחיק מעט את ראשו, רואה את העיגול האדמדם בישבנו של שון והוא חייך לעצמו והתקדם קדימה, מוצץ חלק אחר של עורו של הצעיר, רוצה לעשות לו עוד סימנים בזמן שידיו ואצבעותיו המשיכו לנוע, משחררות את קשיחות החור של שון שגנח בשקט והביט על הקרקע, מצליח לראות מעט את ברכיו של מייקל.
–
"זהו מייקל" שון לחש, לא יכול לחכות יותר, איברו כבר קשה ואם מייקל ימשיך ככה הוא יגמור מבלי שהאחר יחדור אליו.
הפרופסור הבין שכדאי להמשיך הלאה והוא הוציא את אצבעותיו החוצה והתרומם, מזיז את שון קרוב יותר לקיר ונותן לאחר להישען טוב יותר עם זרועותיו על הקיר היציב בזמן שהוא קירב את ישבנו של שון אליו.

מייקל התקדם ומיקם את עצמו למול הרקטום המוכן של שון, הוא הביט מטה, רואה איך שהוא נכנס פנימה באיטיות, "או גאד" שון מלמל ועצם את עיניו, מרגיש את איברו הקשה של מייקל מזדחל לתוכו וממלא אותו עד הסוף.
–
"ואו" מייקל לחש כשהוא נכנס במלואו פנימה והוא חיבק את שון מאחור, נותן לצעיר להתרגל לנוכחות שלו בתוכו בזמן שהוא נישק את גבו, עורפו וכתפיו של שון, "אני אוהב אותך" הוא לחש שוב ושוב בין הנשיקות, שומע את האנחות והגניחות השקטות של שון.

"מייקל" שון לחש והאחר התחיל לנוע, מבין ששון מוכן והצעיר עצם את עיניו, מרגיש איך שמייקל נע בתוכו באיטיות.
הפרופסור השתפשף עם קירותיו החמימים של שון, ממלא אותו שוב ושוב, יוצא ונכנס פנימה לתוכו, גורם לשון להשתנק ולגנוח ללא הפסקה לפני שהוא התחיל לזוז מהר יותר, עדיין מחבק את שון, "פאק!" שון כמעט וצעק בנעילת שיניים.
זה היה כל כך טוב ששון שמח מעצם העובדה שמייקל אוחז בו, כי אם לא, אז הוא כנראה היה נופל לריצפה.
–
"הכל טוב?" מייקל שאל ושון הנהן, "תישען עליי" מייקל ביקש והצעיר זז מהקיר ונשען אחורנית על גופו של חום העיניים, מניח את ראשו על כתפו של מייקל ומצליח לראות את פניו של האחר לפני שהפרופסור אחז בראשו וקירב אותו אליו, מנשק אותו.

מייקל המשיך לזוז, מרגיש את הגניחות של שון על שפתיו לפני שהוא שיחרר את ראשו של שון, נותן לו לחזור ולהישען עליו כמו שצריך בזמן שהוא עצמו אחז במותניו של הצעיר, מניע את שון ביחד איתו וגורם לאחר לקמר את גבו עוד יותר ולגלגל את עיניו.

"כ-כן!" שון נהם ונשך את שפתו התחתונה בזמן ששלח את ידיו אחורנית, אוחז בצידי גופו של מייקל, "עוד~" שון גנח ברצון, מכניס את אצבעותיו לעורו של מייקל, רוצה עוד ממנו והאחר זז מהר יותר, "אהמ~" שון גנח בקול, מאפשר לעצמו לגנוח בחוזקה.

מייקל נאנח בכבדות ובעונג, מרגיש את אחיזתו החזקה של שון עליו, מרגיש את ראשו של הצעיר על כתפו ומרגיש את פנים גופו של האחר שחיבק אותו בכוח אליו, שמח מנוכחותו.
–

חום העיניים הזיז את ידיו ממותניו של האחר רק בשביל לאחוז ולחבק את כתפיו הקידמיות של המלוכסן, ממשיך לזוז מהר בתוך שון.

"מייקל~" שון גנח, ומייקל נשק לאוזנו של שון לפני שנעצר, גורם לצעיר להביט עליו בחוסר הבנה, "תסתובב" הפרופסור ביקש ויצא החוצה מגופו של שון שהתיישר והסתובב באיטיות, אוחז בכתפיו של מייקל בשביל לשמור על שיווי משקל.
–
"מייקל?" שון שאל והאחר חייך והתקדם קדימה, אוחז בכתפיו של שון ולוקח אותו אחורנית עד שגופו של הצעיר נתקל בקיר, "יופי" מייקל אמר ואחז ברגלו השמאלית של שון, מרים אותה למעלה ומניח אותה על ידו שלו עצמו שנשענה על הקיר, גונב משון צפצוף מופתע.

"אני רוצה לראות אותך" מייקל לחש בחיוך ושון הסמיק וחייך אליו, מהנהן בהבנה והסכמה.
חום העיניים התקדם עוד יותר קדימה, ממקם את איברו שוב במקום המתאים לפני שחדר שוב פנימה, רואה את גבותיו המתכווצות של שון שאחז בכתפיו שלו בחוזקה.
–
"אתה יכול לגמור" מייקל אמר וחזר לזוז, ושון המשיך לגנוח בקול, שולח את ידו השמאלית ואוחז בעורפו של מייקל, "תנשק אותי" שון התחנן והביט בעיניים דומעות מעונג על מייקל שעשה את המבוקש ונישק אותו בתשוקה, נצמד אליו עוד יותר ואוחז בו כמו שצריך.
–
מייקל שלח את ידו הפנויה לאיברו של שון, גורם לצעיר לנשוך בעדינות את שפתו התחתונה שלו, "לא…לא את שניהם" שון התחנן, לא יכול להחזיק את עצמו אם מייקל יענג אותו משני הכיוונים, אבל מייקל לא הקשיב והוא המשיך להניע את עצמו ואת כף ידו, גורם לאצבעות של רגלו המורמת של שון להתקפל בזמן שהוא המשיך לנשק אותו.
–
"א-אני" שון גנח לנשיקה והשתנק באחת כשמייקל חדר הכי עמוק שהוא יכל ללא שום התראה, גורם לשון לגמור ללא שום קול.

גופו של הצעיר רעד במתקפת אורגזמה ומייקל היה צריך לחבק אותו בחוזקה, מרגיש איך שקירותיו הפנימיים של שון מפמפמים עליו והוא נשק ונגס לצווארו של האחר, מרגיש איך ששון מחבק אותו בחוזקה, מאמין בו שהוא ישמור עליו שלא יפול.
—
שון הסדיר את נשימתו, מרגיש שהוא הצליח לשלוט בגופו והוא התרחק מעט והביט על מייקל, "אתה יכול להמשיך" הוא לחש והוציא "אהמ" קטן כשמייקל הרים את רגלו השנייה שלו גם כן מעלה על מותנו.

שון הידק את רגליו וחיבק את מייקל עם רגליו וידיו, מאפשר לאחר לאחוז בו ולזוז בתוכו, מקפיץ את גופו של הצעיר על איברו הקשה.
–
"א-או גאד" שון גנח לפני שנגס באוזנו של מייקל ולאחר מכן נגס גם בצווארו, שורט את גבו הרטוב והחשוף של חום העיניים בזמן שהרגיש את מייקל במלואו בתוכו, מכה אותו שוב ושוב.

ואז מייקל נהם בנעילת שיניים, אוחז בשון חזק יותר בזמן שגמר בתוך גופו המכיל של הצעיר, ממלא אותו בזרעו הטבעי והוא עצם את עיניו והניח את אפו על כתפו של שון, נושם עמוק ומריח אותו בשקט, נותן לעצמו להירגע ולהתאחד במלואו עם הצעיר.

מייקל הרגיש איך שהאחר מוצץ את צווארו לפני שהוא הרחיק את גופו העליון לאחור, מסתכל על הצעיר שחייך אליו והניח את מצחו על מצחו שלו, "אני אוהב אותך" שון לחש ומייקל חייך וניקר את שפתיו של האחר, "אני אוהב אותך שון, המון" מייקל השיב בלחישה כנה לפני שחזר לנשק את שון שאחז בו קרוב אליו, יודע שעכשיו הוא שלו לחלוטין.