תשוקה ואהבה( גרסה משלי לתשוקת הנצים)-פרק 11❤
לי הייתה כל כולה אחוזת פאניקה ולא ידעה מה לעשות. אילולא היא לא הייתה נכנעת לבקשות של הינומה ושני בניה ,
היא הייתה בורחת משם בהחלטה של הרגע האחרון.
לא היה לה כוח נפשי לכל הבאלגן הזה שהתרחש סביבה, היה נראה לה כאילו היום לא עומד להסתיים בקרוב.
וגם הייתה לה תחושה מאוד רעה כאילו משהו לא טוב עומד לקרות בעוד כמה רגעים.
שתיהן נכנסו לתוך החדר, לי הביטה על אריאלה כאילו הייתה בעצמה רוח רפאים שהיא לא ידעה כל כך איך להתמודד איתה.
" תגידי לי, גבירתי היקרה. בשביל מה באת הנה? בשביל באת לכאן? בשביל לנסות אולי להכעיס אותי? אני נשואה באושר לעידו, שנפטר לפני חמישה ימים. אם את לא רוצה שאסלק אותך מפה לפני שאוציא אותך בבעיטות." אמרה אריאלה בכעס.
" הוא אמר לי שהוא חי עם האחיות שלו ועוד כמה אחייניות . לא ידעתי שהוא נשוי ויש לו כבר אישה , שזו את. תרחמי עליי בבקשה כי התינוק שלו אני מצפה זה הילד שלו , כלומר של בעלך. התאהבתי בעידו, עשיתי אהבה איתו ואני בהיריון ממנו." אמרה לי ולא התביישה להגיד בפני אריאלה שהיא הייתה מאוהבת כל כך בבעלה.
" איך את מעיזה להגיד בפני את כל הדברים האלה? איך את מסוגלת לומר בלי בושה שניהלת רומן עם בעלי בעודי נשואה לו בשלט רחוק? עכשיו באמת נמאסת עליי! בואי ! בואי ואציג אותך בפני שלוש הבנות שלי כהמאהבת של אבא שלהן, חסרת בושה שכמוך. " קראה אריאלה בכעס ולחיה בערו כסלק אדום.
" לא, בבקשה ממך אל תעשי את זה. אני מחכה לילד מעידו. תני לי ללכת בבקשה." אמרה לי בקול שבור.
אריאלה גררה אותה לסלון והציגה אותה בפני שלוש בנותיה, אריאל ואבא שלה אבנר שהיה כל הזמן בכיסא הגלגלים.
" זאת חסרת הבושה והבוגדת הקטנה שניהלה עם בעלי רומן מאחורי גבו, היא מצפה לילד מאבא שלכן, אני רוצה שכל אחת מכן תסתכל עליה טוב טוב לפני שאני עומדת לזרוק אותה היישר לרחוב.." אמרה אריאלה והציגה את לי הבוכיה כאילו הייתה פושעת.
" איך את מעיזה בכלל להופיע כאן ולהגיד ברוב חוצפתך שאת מצפה לילד מאבא שלך, אבא שלי מעולם לא היה עושה את זה לאימא שלי, את שקרנית ואני לא מאמינה שאבא שלי שלח אותך הנה." ענתה נעמה בטון כעוס והביטה בו בחצי מבט.
***
יוחנן התחיל לדאוג לביטחונה של לי, אחותו הקטנה.
היה נראה לו מוזר שהיא עדיין לא חזרה לבית בשעת לילה מאוחרת.
והוא הביט על עידן וליאור. איך הם יכולים להיות כל כך שקטים אם הוא סוער בתוך נפשו.
" למה לי עדיין לא חזרה?" שאל יוחנן בקול.
" לי היא כבר בחורה בוגרת לגילה, תניח לנפשה בשקט. אני חושב שאנחנו צריכים לכך שהיא כבר גדלה והיא יודעת להסתדר בלעדינו." קרא ליאור בקול שקט ונאנח קלות.
" אני חושב שאני יוצא להיפגש עם מישל לפני שיוחנן יאסור גם עליי לצאת לבלות עם החברים שלי. צר לי, אני מתגעגע אליה!" אמר ליאור בצער.
" אתה לא יוצא לשום מקום, אני אוסר עלייך לעשות זאת. היום אני רוצה שתראה מתי לי חושבת לחזור הביתה. אני האח הבכור ואני גם רוצה שתציית לי באופן מיידי." קרא יוחנן בכעס ורמז לליאור שיחזור לשבת ולסעוד ביחד איתם.
" אני לא רוצה לחיות כאילו אני באמת אסיר ואין לי שום זכויות. אני בסך הכול בן אדם ואני רוצה להיות כמו כולם. " אמר ליאור בחיוך מתוסכל.
***
לי הרגישה נבגדת עם עצמה מהאופן שבו היא גילתה את האמת בנוגע לכך שעידו שיקר לה על העובדה שהוא היה נשוי ושיש לו שלוש בנות. היא בעצמה לא תיארה שיש לה עסק עם נוכל מיומן.
אריאלה גררה את לי המפוחדת לבחוץ, ושהיא לא רוצה שהיא תחזור להיות בבית שלה לעולם.
" זאת הפעם האחרונה שאני רוצה לראות אותך בבית שלי. שכף רגלך לא תדרוך כאן לעולם. תסתלקי מכאן עכשיו ומיד! את חסרת בושה שחשבת אי פעם שתוכלי לבקש עזרה ממני. את לא תתקבלי אצלי בברכה. אני מבקשת שתצאי לי מהבית." אמרה אריאלה ולי רצה לעבר הינומה ושני בניה.
" למה את מתייחסת כך לבחורה מסכנה , היא לא עשתה לך כלום. תתנהגי אליה יפה כי היא באמת בהיריון. בואי הלך מכאן, לי. היא לא רוצה לעזור לך באמת." קראה הינומה בביטחון ורמזה שלי תספר את האמת לאחים שלה ושהם יעזרו לה.
לי לא רצתה לחזור לביתה ולדבר עם האחים שלה. היא לא ידעה איך הם יכולים להגיב.
***
באותו הלילה, אריאל ביקש מנעמה שהיא תחזור לישון לצידו.
נעמה לא היייתה מוכנה בשום אופן שאריאל יחזור לגעת בה עוד לעולם.
" ביקשתי ממך בכל לשון של בקשה, אני לא רוצה לחזור לישון איתך!" קראה נעמה בתוקף.
" אנחנו בעל ואישה, ואת חייבת להתמסר אליי בכל זאת. כי אנחנו כבר לא עושים אהבה כבר קרוב לשבועיים." הגיב אריאל באגרסיביות.
" אני אומרת שאני לא רוצה שאתה תיגע בי, אין לך שום זכות שבעולם להכריח אותי לעשות משהו שאין לי שום עניין לעשות." אמרה נעמה בעקשנות כי היא לא אהבה את אריאל באמת.
" אני בעלך ואת לא תתחמקי מלעשות אהבה איתי. אם תמשיכי ככה, לא תגיעי לשום דבר טוב בחיים." אמר אריאל והתחיל לנשק את נעמה רק שלא תברח לו בטעות.
תגובות (0)