תשוקה

אני מלאת תשוקה, תשוקה ענקית שאני עשויה ממנה, ואין לי מה לעשות איתה.
אני משתוקקת להתבייש, לשתף, לחבק, לחבב, להסמיק, ללטף, לגעת, לנשק, לאהוב…
אבל האחד מאחר לבוא, אני יודעת שהוא יבוא אבל כבר קשה לי לחכות, הסבלנות שלי נגמרת ואתה עוד לא פה.
אני מדמיינת אותי ואותך, מתהלכים לאורך הים והשמש כבר שוקעת. אני משלבת את ידי בשלך, בחוזקה, מפחדת שתברח, מניחה את ראשי על ראשך. אני מסתכלת על השמש השוקעת והגלים המתחזקים. אתה מסתובב אלי אבל אני לא רואה פנים.
שוב ההרגשה הזאת חוזרת, במהירות ובעוצמה היא מכה בי. ההרגשה שחלק ממני חסר, כמו חתיכה גדולה של פאזל שנאבדה לה.
לפעמים מציפים אותי רגשות אשם, כאילו אני לא אמורה לרצות את זה, שזה לא הגיל ולא הזמן.
אבל אני פשוט לא יכולה להפסיק.