תשוקת הנצים- פרק 6🍦

קרין הרגישה שזה הלילה הכי יפה שיצא לה לחוות בכל ימי חייה עד כה. היא לא רצתה שהלילה הזה ייגמר.
אבל כאשר הבוקר עלה לאיטו בעוד קרין נמה את שנתה.
הוא הסתכל בה לחייך לעצמו. היא הייתה כל כך יפה כשהיא ישנה.
הוא שלח יד וליטף את שערה ברכות, היא פקחה את עיניה והביטה בו כולה מחויכת.
" מה שלומך? איך עבר עלייך הלילה האחרון?" שאל אלימלך את קרין שניסתה להיאבק בקורי השינה הנותרים לשווא.
" ממש מצוין. ועכשיו? מה עכשיו?" שאלה קרין בעניין. היא ליטפה קלות את פניו והביטה בו מוקסמת מכך הראשון שאיתו היא חוותה את הפעם הראשונה.
" עכשיו נחזור הביתה." אמר לה לפני שהם יצאו בדרך חזרה לבית. הוא התקרב אליה ונישק אותה באריכות.
היא הביטה בו המומה , במשך כל הנסיעה הם בקושי החליפו דברים אחד עם השנייה. רק שתקו קרין שחזרה את הדברים שאליהו אמר לה במוחה.
בדיוק כשהוא עצר מול פתח ביתה, היא כמעט עמדה לצאת מן המכונית.
הוא מנע ממנה להמשיך לביתה לפני שהוא יפרד מקרין כמו שצריך.
" קרין, אני אוהב אותך ועוד שנתחתן, נעבור לגור בוילה, כמו שחלמנו חלומות, אני אנשים אותם בשבילך, נשמה." אמר אלימלך בחיוך רחב ואחז בפניה בשתי ידיו, הוא נישק אותה לפני שהיא תיכנס לביתה ואז לא יהיה להם זמן להיפגש זה עם זה.
" תודה, פשוט תודה!" אמרה קרין והפריחה לעברו נשיקה באוויר.
" להתראות, מתוקה." אמר כשהוא הניח את רגלו על דוושת הדלק ונסע משם אל ביתו.

*****

אליהו שקע במחשבותיו תוהה עם עצמו לכל הרוחות למה קרין לא חזרה בדיוק כמו שהבטיחה לו.
הוא הרגיש שהוא מתמלא בכעס רב כלפיה. איך היא בכלל מעיזה להמרות את פיו.
לפתע הוא שמע שניתאי ויוחאי רבים במטבח בעוד הוא דואג לפרנס את המשפחה כפי שהבטיח להוריו לפני שהם הלכו לעולמם.
" מה קורה שם?" שאל אליהו בקול, " על מה אתם מתווכחים בכלל?" הוא הרים את קולו ולא ידע למה הם רבים.