׳כולי רק אלייך כמו הים אל החול…׳ – הקדמה

״מה נשמע אחי?״ עומרי חייך אליי ולחץ את ידי.
״וואלה יופי״ אמרתי ״עוד שנה וסיימנו״
שמחתי על זה, אני לא תלמיד גרוע, אני ממוצע לי לי לפחות 80 בכל המקצועות, אני נכנס לרב השיעורים, ומשתדל להכין שיעורי בית.
זה לא מונע ממני למאת למסיבות, לשתות פה ושם, ולהנות מהחיים, להפך ככה אני מוכיח לעצמי שאני יכול לשלב בין שני הדברים.
כשאני אגמור השנה את הלימודים אני מתכוון להתגייס, אני לא בטוח שליחידה קרבית אולי משהו דווקא שקשור במחשבים, אני לומד במגמת מחשבים וזה נחמד.
אני זה אני ולא אכפת לי מה כולם חושבים.
לי חשוב מהעתיד וגם חשוב לי מההווה, בגלל זה אני משלב בין הדברים.
״כן עוד שנה אחת״ אמר בחיוך.
עומרי הוא אחד החברים הכי טובים שלי, אנחנו מכירים מילדות ואני עדיין בשוק שהחזקנו ככה מעמד.
״היי,״ אמר עמית, עמית זו אחותי התאומה, היא לא בדיוק דומה לי, לה יש שיער בהיר ארוך ומסולסל ועיניים שחורות ולי יש שיער כהה ועיניים ירקרקות.
״תכירי, זה רז ועומרי, רז עומרי זאת קורל״
הבטתי בקורל, שיער ארוך ומדורג בצבע חום ועיניים כחולות יפות, שפתיים קטנות ואף חמוד במרכז הפנים, נמוכה, קצת מלאה ויפהפייה.
״היי״ אמרתי, לי ולעמית יש הסכם, אם אנחנו לא מציגים את השני בתור ׳תכירי זה אחי/אחותי׳ אנחנו לא אומרים כלום כי כנראה יש סיבה.
אני בדרך כלל עושה את זה למישהו שאני חושב שימצא חן בעיניי עמית ולא יפחד להתחיל איתה בגללי, והיא בדרך כלל עושה זאת לבנות שיכולות להיות חברות שלה והיא פוחדת שהן יהיו חברות שלה רק בגללי.
״יש לך שם יפה״ אמרה לי בחיוך
״אני דווקא לא אוהב אותו״ היא הרימה גבה ״מה? לא מתאים איזה לידור או לירון?״ היא צחקקה
״אילו שמות שמתאימים גם לבחורות״ אמרה
״אז מה״ אמרתי וחייכתי אליה
״מה שתגיד לירון״ אמרה וצחקתי
״רגע אתם יב5 לא?״ שאלה עמית
״כן״ אמר עומרי
״אז אני איתכם״ אמרה קורל ״תלוו אותי?״
״אחרייך״ אמרתי ושילבתי את ידי בידה, היא צחקה.
נכנסו לכיתה, אני התיישבתי במקום שלי ליד
נעמה, בת כיתתי, יפה. גבוהה, שיער בהיר, עיניים בהירות.
קורל התיישבה מאחוריי ופיהקה.
״עייפה מהבוקר?״ שאלתי
״סוג של״ אמרה ונעמה הסתובבה אליה
״את חדשה כאן?״ שאלה נעמה בחיוך
״ואוו הצלחת להבין את זה לבד?״ שאלה קורל וגרמה לפניי להתעוות, היא הכי לא נראית כזאת
״אוקיי״ אמרה ״רק שאלתי״
״אז אל… סתובבי״ אמרה קורל ונעמה הסתובבה, אף אחת לא השתיקה ככה את נעמה, נעמה תחזיר לה, בזה אני בטוח, ומה שטוב אצל נעמה, או אולי בעצם לא כל כך טוב, זה זה שהיא יכולה לחכות, היא לא ממהרת לשום מקום, היא אוספת מידע, בודקת, ומחכה לרגע הכי לא מתאים, או מבחינתה הכי מתאים בשביל להחזיר.
השיעור נגמר ויצאתי מהכיתה, ראיתי את קורל יוצאת החוצה יחד עם יוני, הבאד בוי של הכיתה, היא צחקה ממשהו שאמר ונגעה בחזה שלו בטבעיות, הרמתי גבה לעבר המחזה.
מי את קורל?

נקודת מבט קורל-
״אז מה את אומרת? היום מסיבה אצלי בבית רוצה לבוא?״ שאל
״אהיה שם״ לחשתי לאוזן שלו והוא העביר את שפתיו של הלחי שלי, קרצתי לו ונתתי לו לגעת במותן שלי.
צחקתי והלכתי משם.
״היי עמית! חכי לי״ אמרתי לה ונופפתי ליונתן לשלום.
״מה היה הקטע עם יונתן?״ שאלה בסקרנות
״לא יודעת.. הוא חמוד לא?״
״הוא לא בשבילך, הוא רשע וחצוף קיצר הבאד בוי״ הבטתי בה
״את צוחקת? הוא בדיוק בשבילי״ אמרתי,
באד בוי אלו הבנים שאני הכי אוהבת, מסיבות, שתייה, הברזות, בקיצור- כיף.
מסיבה שאני אפספס? אין מצב.
שיעור משעמם? פחח תחלמו לראות אותי שם, לישון על הדשא או להתנשק עם מישהו זה הרבה יותר שווה.
״אם זה הסגנון… בכיף לך״ אמרה
״למה מי את?״ שאלתי
״לא יודעת, אבל בטח לא יוני״ אמרה
״נוו בדוק יש לך מישהו בראש? מה זה ההוא? נוו… איך קוראים לו? אה! רז?״ שאלתי והיא פרצה בצחוק
״הייתי יוצאת איתו אבל אני בקטע של נגיד… עומרי?״ שאלה אמרה, לא סגורה על עצמה.
״עומרי זה אחלה, תמים כזה״ אמרתי ״קיצר את באה למסיבה של יונתן?״
״לא יודעת… נראה״ אמרה
״למה לא?״ שאלתי ״תיהיה אצלי בשש אסמס לך את הכתובת״ אמרתי בחצי חיוך והצלצול התנגן… ממש אבל ממש לא בא לי על שעתיים כימיה.
התקדמתי לכיתה וראיתי את רז.
״רז חיים שלי! באת בדיוק בזמן… תבריז איתי! פליז״ אמרתי
״להבריז איתך?״ שאל בהפתעה
״כן כן נוו בבקשה רזוש״ אמרתי
״לא וגם את לא מבריזה״ אמר
״אוקיי אבא״ אמרתי והתרחקתי במסדרון, הוא לא מכיר אותי, מי שמכיר אותי יודע מי אני ויודע שאני לא אכנס לשיעור אם לא בא לי.