JustHereForFun
יום טוב!

״ידעתי מה שלא ידעתי״- פרק 11

JustHereForFun 07/11/2014 978 צפיות אין תגובות
יום טוב!

פרק 11-
עומר-
חיכיתי שדניאל יסיים להתרחץ וראיתי בינתיים טלוויזיה בחדר שלו כשהיינו בדרך חזרה מור התקשר ואמר ששיר שוחרר.
היה לי צלצול פלאפון.
לירן התקשר אליי.
״היי״ עניתי עם חיוך קטן ודניאל יצא כשהוא לובש רק מכנס ג׳ינס עד הברך, הבטתי בו כשהוא בחר חולצה מהארון.
״מה קורה? לא ענית לי״
״הייתי בבית חולים עם דניאל, אח שלו איבד את ההכרה הוא שתה יותר מידי״ הסברתי את עצמי, דניאל לבש חולצה ורודה בהירה ונשכב על המיטה.
״אהה, הכל בסדר?״ שאל
״כן הוא השתחרר מקודם, מה חדש?״
״בסדר, חשבתי שנעשה היום משהו״
״אפשר מחר? אני פשוט הרגע חזרתי הביתה ואני מותשת״ אמרתי, שיקרתי לו וראיתי את גבותיו של דניאל מתרוממת.
״בטח חיים שלי, את רוצה שאני אבוא?״
״לא זה בסדר, אני אתקלח ואלך לישון.״
״בסדר, נדבר מחר יפה״ אמר
״ביי״ ניתקתי ונשכבתי על המיטה ליד דניאל כשאני שוכבת על הבטן ומביטה בו.
״משקרת לחבר? לא יפה״
״הוא קנאי״ אמרתי ומשכתי בכתפיי
״אין במה לקנא״ אמר וגרם לי למעט אכזבה.
״צודק״ אמרתי ״הרי אנחנו רק חברים טובים לא?״ חייכתי וקמתי מהמיטה לעמידה וסידרתי את החולצה, דניאל קם גם הוא והתקרב אליי.
״חברים טובים כן״ אמר בקול חלש והתקרב אליי עוד קצת, הבטתי בו והלב שלי התחיל לדפוק במהירות ואז איכשהו, התנשקנו.
השפתיים שלו היו על שלי וזזנו בתיאום מושלם, הנשיקה התעמקה והוא משך אותי אליו, הוא העביר יד על הגב שלי, בפס שבין החולצה למכנס והעביר בי צמרמורת, איכשהו ידעתי שתמיד רציתי את הנשיקה הזאת, נגעתי בשיער הרך שלו ולא רציתי להרפות.
לירן.
״פאק״ התרחקתי ממנו ״שיט שיט, זה לא קורה לי!״ בגדתי בלירן.
״אני…״ דניאל מלמל והעביר יד בשערו
״כדאי שאני אלך״ אמרתי ויצאתי מחדרו במהירות.
״מה קורה עומר?״ מור שאל והתעלמתי ממנו, לחצתי על קומה שש ומיהרתי לסגור את המעלית.
זה לא קורה לי.
אני לא יכולה לרצות אותו.

דניאל-
״מה יש לחברה שלך זאתי?״ מור נכנס לחדר שלי ״יצאה מפה לא אמרה אפילו שלום״
״התנשקנו״
״נוו ו..? אתם ביחד מה הבעיה?״ אמר מור
״אז יש בעיה, ליתר דיוק שתיים, אנחנו לא ביחד ויש לה חבר״ אמרתי נושם עמוק.
״יש בעיה אחת- החבר ואת צריך לטפל בבעיה הזאת״ אמר
״עזוב אותי״ אמרתי ״שתעשה מה שבאלה רק שתהיה מאושרת״
״קיטש, עלוב וכנוע״ אמר מור ״אתה רוצה אותה? תילחם עבורה!״
״עזוב אותי מור״ אמרתי ״אתה לא עובר דירה או משהו?״
״כן אני עכשיו נוסע, תבוא לבקר אה אחי?״
״בטח״ אמרתי והוא יצא.
וכך נותרתי לבדי בבית במחשבות על עומר.

עומר-
יום ראשון, בית ספר, בקושי ישנתי בלילה, חשבתי רק על זה שבגדתי בלירן, אני לא כזאת, אם לירן יגלה על זה זה יגמר בנינו ואני לא רוצה את זה.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי ליד אביב.
״אה אחותי? מה קורה?״
״בסדר״ אמרתי ״מה איתם ועם יוני?״
״התנשקנו!״ אמרה בהתלהבות
״יפהה!״ אמרתי ״ואתם ביחד?״
״לא יודעת״ אמרה ״מקווה שכן, מה איתך?״
״התנשקתי עם דניאל״ לחשתי לה
״מה?? אבל לירן ו…״
״שקט! אל תצעקי! אני יודעת…״ אמרתי ״מה אני עושה? לירן ישנא אותי״
״את אוהבת את לירן?״
״מאוד״
״ואת דניאל?״ שתקתי, לא ידעתי מה לענות.
״לא יודעת״ לחשתי, כן יש לי משהו לדניאל, אני אוהבת כשהוא מחייך אליי, נוגע בי או סתם יושב לידי.
״אז כדי שתדעי, את לא יכולה לשחק בשניהם״ היא צודקת, היא לגמרי צודקת, ידעתי מה אני צריכה לעשות.
בסוף היום חזרתי הביתה, ידעתי שדניאל חוזר מאימון מאוחר יותר והתכוונתי ללכת אליו.
ספרתי את השניות, את מאיות השנייה, הייתי חייבת לשחרר, בינתיים סיימתי את שיעורי הבית, למדתי פסקה למבחן ובעיקר חיכיתי.
כשהגיעה השעה שש וחצי עליתי אליו.
מצד אחד קיוויתי שהוא חזר כי לא יהיה לי אומת לדבר איתו אחר כך, ומצד שני קיוויתי שלא חזר כדי שלא אצטרך לדבר איתו בכלל.
דפקתי על הדלת.
פעם, פעמיים, שלוש.
היא נפתחה.
״היי״ זה היה דניאל
״היי״ אמר והעביר יד בשערו, אני שונאת שהוא עושה את זה כי זה גורם לו להיראות מושך כל כך.
״מה… מה קורה?״ שאלתי
״עומר, מה רצית?״
״אני מצטערת שהתנשקנו בסדר? אני עם לירן וטוב לי איתו ואני אוהבת אותו! ואני לא רוצה לאבד אותך בתור חבר טוב! ואני…״ הוא קטע אותי בחיבוק.
״זה בסדר, מצטער לא הייתי צריך לנשק אותך, זה היה בלהט הרגע״
״אז הכל בסדר בנינו?״ הוא הנהן
״מי עוד יציק לך אם לא אני?״ צחקתי ״מה את עושה פה? לכי ללירן!״
״באמת?״
״בטח״
״תודה דניאל״ אמרתי בחיוך.
דפקתי על הדלת של הבית שלי לירן ואחותו פתחה לי.
עליתי לחדר שלו ופתחתי את הדלת.
אני לא אוהבת לשקר או להסתיר דברים, אני חייבת להגיד את האמת.
וכן, אני אומרת ללירן שהתנשקנו עם דניאל.
״היי לירן״ נכנסתי לחדר שלו
״מה קורה?״ הוא קם לנשק אותי והבטתי מבט, לא עד שלא אספר לו.
״אני צריכה לספר לך משהו״
״מה קרה?״
״אני… זוכרת שהלכתי עם דניאל לבית החולים? לאח שלו? אז שחזרנו ישבנו בחדר שלו ועודדתי אותו כזה ופשוט…״
״פשוט מה?״ לירן שאל בעצבים
״התנשקנו״ פלטתי
״מה?״ העצבים עלו לו והוא דחף אותו ממנו, הדחיפה העיפה אותי לדלת והיד שלי נתקעה בידית.
״אח״ פלטתי
״מטומטמת!״ אמר
״אני סלחתי לך! ואני מצטערת בבקשה לירן אתה חייבת להבין!״ הדמעות זלגו לי
״אל תבכי לי פה! לכי לכי לדניאל שלך״
״זה לא היה מכוון, אני סלחתי לך״ אמרתי
״אני הייתי שיכור״
״וזה מחמיר את זה!״ אמרתי ״אני אוהבת אותך לירן״ לחשתי ״אני סלחתי לך״ הוא נשם עמוק
״אני אדבר איתך מאוחר יותר״ אמר וחזר למחשב שלו, יצאתי מהבית שלו עם דמעות.
ישבתי על ספסל בפארק ליד הבניין ובכיתי, היה כבר חושך אבל זה לא מנע ממני להישאר שם ולבכות.
הייתי צריכה מישהו, שקלתי להתקשר לאביב אבל רציתי את דניאל באותו הרגע.
״דני?״ שלחתי
״אה?״
״אתה יכול לבוא לפארק?״
״קרה משהו?״
״בבקשה״ שלחתי
הוא הגיע אחרי כמה דקות וישב לידי, השענתי את ראשי על חזהו והוא הניח יד סביבי.
״אז הוא קצת התעצבן אה״ אמר וצחקתי קצת מהטון דיבור שלו. ״אל תבכי עומר, אף פעם, לא מלירן, לא מחברות שלך, לא ממני״
הנהנתי ורעדתי קצת, התחיל לרדת גשם.
״בואי נחזור״ אמר ומיהרנו לבניין, עד שהגענו כבר הייתי ספוגה.
״אני קופאת״ צחקתי והבטתי על עצמי במראה, הדמעות התמזגו עם המים.
״אני מצלם אותנו״ אמר וצילם, חייכתי אליו.
״מה יש לך פה?״ שאל ואחז בידי שעליה סימן סגול ומוכער.
״זה כלום״ אמרתי
״עומר״ אמר בכעס
״לירן התעצבן ודחף אותי ממנו ועפתי את הידית של הדלת״ אמרת
״הוא דחף אותך?״
״לא בדיוק, אינסטינקט כזה של כעס״ הסברתי
״עומר, הוא לא צריך לגעת בך ככה״ אמר וליטף את פניי.
״אתה לא צריך לגעת בי בכלל ״ אמרתי והורדתי את ידו ממני, אבל רציתי את מגעו כל כך.
״לילה טוב דניאל״ אמרתי ונכנסתי למעלית.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך