״ידעתי מה שלא ידעתי״- פרק 12

פרק 12-
סתיו-
הגעתי לפארק וראיתי את שחף עם עוד כמה בחורים, היא לבשה חצאית קצרה וחולצה ללא שרוולים, על שפתייה אודם אדום ובוהק ועינייה מאופרת בשחור, הרמתי גבה לעברה, התחלתי לפקפק ברצינות שלה לגבי קשר רציני.
״סתיו״ אמרה בחיוך והתקדמה אליי.
״שחף״ אמרתי והיא חיבקה אותי.
״בוא נלך מפה, בבקשה״ לחשה
״אוקיי״ אמרתי
״אני הולכת״ אמרה להם, אחד מהם התקרב אליה, ונגע במותנייה מקרב אותה אליו ונושק לצאוורה.
״לאן ועם מי?״ שאל
״זה סתיו, הוא עוזר לי להתכונן לקורס הזה שאמרתי לך עליו״ אמרה
״אהה, עכשיו?״ שאל וסובב אותה אליו
״כן, מצטערת אסי״ היא חייכה ואני הרמתי גבה, הוא העביר את שפתיו על פנייה ונגע בה.
״תזהר אחי״ אמר לי והתרחק
הלכתי ושחף הלכה אחריי, הייתי עצבני אש.
הגעתי לסוף הפארק.
״סתיו״ אמרה והמשכתי ללכת ״סתיו״ אמרה שוב ״נוו סתיו״
״לא רוצה סטוצים, רוצה קשר רציני, מה הקטע שלך שחף? אני עומד להתגייס, אני רוצה להתבגר אני רוצה מישהי רצינית, מה עוב…״ היא בכתה
״הוא מאיים עליי״ היא פלטה והניחה יד על פיה
״מה?״ שאלתי בבהלה ״בואי״ אמרתי והיא הלכה לידי, לקחתי אותה לפארק אחר, שאין בו הרבה אנשים, אין בו בכלל אנשים, ישבנו על הדשא והיא בכתה.
״תספרי לי הכל״ אמרתי
״אני לא יכולה״ אמרה בבכי מתחזק ״אמרתי יותר מידי״
״דברי או שאני מזמין משטרה״ אמרתי
״לא!״ אמרה ״אני… הוא מכיר אותי מאז שאני קטנה, הוא יודע מי אני, הוא יודע שפעם הייתי אחרת, והוא יודע שצחקו עליי כל הזמן, שפגעו בי, הוא לקח אותי אליו, הכיר לי את האלכוהול, את החיים הטובים, הוא מכריח אותי להיות איתו ולפרוץ איתו למקומות, והוא מאיים שאם אני אתרחק ממנו הוא יפגע בי ובאנשים שחשובים לי״
היא שתקה ורק ניגבה את הדמעות, לא ידעתי מה להגיד.
״למה אני תמיד מתאהב במסובכות״ מלמלתי והיא הרימה אליי מבט.
״מתאהב?״ שאלה וחייכתי אליה חצי חיוך.
״מתאהב״ התקרבתי אליה ״אני אעזור לך אבל את חייבת לשתף פעולה״ אמרתי ״דבר ראשון״ הורדתי ממנה את החולצה בעדינות והיא נרעדה תחת מגעי, העברתי יד על הצאוור שלה, הורדתי את החולצה שלי והלבשתי לה ״הלבוש״ אמרתי והיא הנהנה ״דבר שני״ לקחתי את החולצה, פיסת בד, שהיא לבשה וניגבתי את האודם משפתיה.
״יותר טוב״ אמרתי וליטפתי את פניה.
נישקתי אותה, היא נשכבה עליי והתהפכנו כך שאני מעליה.
״את מנשקת טוב״ אמרתי
״גם אתה לא רע״ היא צחקקה ודמעות עדיין זלגו על לחייה.
״את גרה עם ההורים שלך?״ שאלתי
״כן״ אמרה ״אבל לרב אני ישנה אצל אסי״
״אוקיי״ חייכתי אליה ״דבר ראשון, את מפסיקה לעשות את זה״
״אבל… זה לא כזה פשוט״
״זה פשוט״ אמרתי
״זה לא כזה קל״
״תעשי את זה״ אמרתי ונישקתי לה את הראש ״אנחנו נעבור את זה ביחד״

נועם-
נכנסתי הביתה אחרי הלימודים, והנחתי את התיק על הכיסא.
״היי אמא״ אמרתי והתיישבתי לידה על השולחן
״היי, איך היה?״
״מעולה״ חייכתי אליה ופיהקתי, היא הסתכלה על היד שלי, על הטבעת.
״חדשה?״ שאלה
״לפני כמה ימים״ אמרתי, שוקלת איך לספר לה.
״כמה עלתה? היא יפה״ אמרה בחיוך והביטה בה
״לא יודעת כמה היא עלתה״
״מזאת אומרת? את לא זוכרת?״
״לא, אני לא יודעת.
שיר הציע לי נישואים״ אמרתי בבת אחת
״מה?״ אמרה וקמה ״תחזרי על זה שוב״
״אני ושיר עומדים להתחתן״
״למה את בקשר איתו עדיין?״ צעקה
״אל תצעקי עליי״ אמרתי ״אני אוהבת אותו״
״את לא, הוא אהבה חולפת״ אמרה
״הוא בעלי לעתיד!״ אמרתי ״אם את רוצה ואם את לא אנחנו מתחתנים״
״את לא״ אמרה ״את לא מתחנת איתו, את בלימודים, תתעסקי בשלך תמצאי מישהו.״
״מצאתי״ אמרתי ולקחתי את התיק ״ואם את לא מכבדת את זה אז אין לי מה לעשות כאן״ אמרתי ויצאתי משם, הדמעות הציפו את עיניי.
נכנסתי לבית של שיר, עם המפתח שהוא נתן לי, סגרתי את הדלת ובכיתי כשראשי צמוד לדלת, לא רציתי ללכת לבית שלי כי זה לא באמת בית, בית זה מקום עם אנשים שאוהבים אותך, מקום שנחמד לך בו, עם שיר.
״נועם?״ שיר שאל והסתובבתי אליי מנגבת את הדמעות.
״לא ידעתי שאתה בבית״
״היה לי מבחן ושחררו אותנו, מה קרה?״ הוא התקרב אליי וניגב את דמעותיי.
״רבתי עם אמא שלי בגלל שהסכמתי להתחתן איתך״ אמרתי וחיבקתי אותו, הוא חיבק אותי ״אני לא רוצה לריב איתה ואני רוצה להתחתן איתך! הכל מסובך אצלי״ צחקתי קצת ״רק רציתי בעל, ילדים״
״ויהיו לך״ אמר וחייך ״בואי הנה״ הוא נישק את ראשי וניגב את דמעותיי. ״נמצא פיתרון, ההורים שלך יאהבו אותי אני מבטיח לך״
״הם לא״ אמרה וצחקה
״האמת? לא אכפת לי כל עוד את אוהבת אותי״ הוא אמר ונישק אותי.