״לתקן את העולם״- פרק שלוש עשרה

•יולי•

התקדמתי באיטיות לכיוון חדרו של אלירן. עבר כבר לילה והיה לו זמן לחשוב על מה שקרה.
דפקתי על דלת חדרו בשקט וחיכיתי שהוא יפתח.
״היי,״ מלמלתי בחיוך, ״מה קורה?״ שאלתי,
״לילה קשה עבר על כוחותינו.״ הוא אמר וסימן לי להיכנס.
״מה קרה?״ שאלתי והתיישבתי על המיטה.
״אפילו ביי לא אמרת אתמול,״ המשכתי במהירות.
״סליחה על זה.״ הוא אמר והתיישב על כיסא מולי.
״תשמעי-״ הוא התחיל להגיד וניסה לסדר את המילים בראשו.
״אני מרגיש אליך משהו,״ הוא פתח והסתכל אל תוך עיני,
״אני לא יודע מה זה, אבל זה חזק, וזה חדש לי.״ הוא ניסה לנסח את עצמו על הצד הטוב ביותר שאפשר.
״אתמול שאושר נישק אותך, היה בא לי להרוג אותו. בגלל זה הלכתי מהר. פחדתי שאני לא ישלוט במעשים שלי.״ הוא שפך את ליבו ועדין הסתכל עליי, לא הגבתי.
הוא ראה שאני שותקת והמשיך, ״אני מציע שניקח את זה לאט בינתיים. נראה איך זה הולך ונחליט לאן לקחת את זה. בסדר מצידך?״ הוא שאל בחיוך,
״אני… אני,״ גמגמתי והורדתי את ראשי במבוכה,
״בסדר.״ אמרתי לבסוף, הוא חייך וכך גם אני. ולאחר שניה הוא חיבק אותי חיבוק גדול.

•שיראל•

היה צלצול להפסקה. סגרתי את הספר במהירות והכנסתי אותו לתיק. שיעור לשון זה שיעור מתיש, במיוחד עם מורה כזאת.
״מה קורה אחות שלו,״ עידן בא מאחוריי,
״מה זה השטן הזאת?״ אמרתי לו בהפתעה והוא חייך,
״מה חדש? שהמורה הזאת שטן? בוקר טוב.״ הוא אמר,
״אני יוצא היום עם נועה,״ הוא אמר והתחלנו להתקדם ללוקרים,
״מעניין תתחת.״ אמרתי ואפילו לא הסתכלתי עליו, הוא גיחך.
״למה את לא אוהבת אותה?״ הוא שאל והכניס את החוברת שלו ללוקר.
״ככה,״ אמרתי באדישות מוחלטת.
״ביי.״ הוא אמר והתקדם לכיוון חדר המגמה שלו.
״אדיוט,״ מלמלתי וגיחכתי.
״את תמי מעוצבנת כזאת?״ מישהו שאל מאחוריי,
הסתובבתי במהירות. מולי עמד הנער שפגשתי במסיבה של נועה, בן הדוד שלה אני חושבת.
״תמיד.״ אמרתי והסתובבתי בחזרה ללוקר.
״לא הייתה לנו הזדמנות להכיר, אני גל.״ הוא אמר ,
הסתובבתי לכיוונו והתחלנו ללכת לכיוון לא ידוע,
״שיראל,״ אמרתי, ״מה אתה עושה כאן?״
״מהיום, לומד כאן.״ הוא אמר בחיוך.
גנחתי בעייפות,
״באיזה כיתה אתה בכלל?״ שאלתי אותו,
״יב',״ הוא ענה בחיוך,
״נראה אותך, אה קבוק?״ הוא שאל וחייך שוב, הוא התרחק ורק אז ירד לי האסימון מה הוא אמר.
״קבוק?״ שאלתי אחריו אך ידעתי שהוא לא שומע.

•נועה•

לבשתי על גופי חולצה לבנה מקושקשת וצבעונית וגינס ארוך וכהה.
עידן לא רצה להגיד לי לאן יוצאים, אז לא ידעתי מה ללבוש.
סגרת את הסנדל הכחול שאבי קנה לי מאיטליה, ביריד מעצבים. על פני מרחתי איפור עדין וענדתי שרשרת כסופה עדינה.
עידן דפק בדלת, השפרצת יעל עצמי בושם ופתחתי אותה.
״היי,״ אמרתי ונשקתי ללחיו,
״היי,״ הוא אמר וחייך.
הוא לבש חולצה שחורה וגינס בהיר וצמוד.
יצאתי מהחדר ונעלתי אותו אחריי.
״אז לאן הולכים?״ שאלת כשיצאנו מהשער, זה היה יום חמישי אז לא עשו לנו בעיות.
״נשאר בגדר סוד.״ הוא אמר בחיוך והתעסק בפאלפונו.
״אם אתה הולך להיות הפלאפון כול הזמן, רק תגיד, אני אחזור.״ אמרתי ועצרתי.
״תרגעי, משוגעת.״ הוא אמר ומשך אותי לכיוון תחנת האוטובוס.
ירדנו מהאוטובוס במקום לא מוכר,
״מה זה?״ שאלתי והסתכלתי מולי, היה שם מבנה גדול וכחול.
״עוד שניה.״ הוא אמר והכניס את ידי לידו, נאנחתי והלכתי אחריו, בלית ברירה.
״פיינטבול?״ קראתי בשמחה,
״את אוהבת?״ הוא שאל והלכנו לכיוון המקום שמתלבשים,
״מה זאת אומרת?״ שאלתי ״אני קורעת אותך.״ אמרתי וצחקתי,
״היית מתה.״ הוא אמר,
״מתערבים?״ שאלתי, ״מתערבים.״ הוא אישר ונפרדנן כדי להתלבש.

•עידן•

״אמרתי לך!״ נועה אמרה וחייכה,
״שתקי״ אמרתי בצחוק וחייכתי גם.
״קנאי.״ היא אמרה ונכנסנו בשער בפנימיה.
הלכנו לכיוון חדרה של נועה בשקט, בלי דיבורים.
שהגענו שנינו נעצרנו מול הדלת,
״נהנות היום?״ שאלתי,
״הגשמת חלום.״ היא אמרה וחייכה, ״תודה.״
״שטויות, בכיף.״ אמרתי וחייכתי,
״אני אלך.״ היא אמרה וסימנה על החדר,
״ביי,״ מלמלתי והיא החלה להתרחק.
״ביי, תודה.״ היא אמרה שוב.
הנהנתי והתקדמתי גם אני לחדרי.