״שלוש המילים הנכונות״

״שלוש המילים הנכונות״ 

״את פוחדת לגעת בי או להתבונן בי… אבל אני לא יכול לעבור יום מבלי לעשות את הדברים האלו איתך… אני מצטער…״ הוא לחש לי, הבעתו הן מתנצלת והן אחוזת תאווה.
חששתי, חששתי כי חפצתי להתנהג כמותו וחפצתי בו כפי שהוא הביע בי עניין אך התת מודע לרגשותיו גרם לי לסגת ולהביע התנגדות לרצון הבלתי נסבל לגעת בו.
״אני לא פוחדת ממך… לא לגעת בך ולא להתבונן בך… אני פוחדת להיפגע…״ לחשתי.
״הבטחתי לך שאני לא אתן שתפגעי…״ הרצין. זרועותיו נכרכו סביב מותני והוא הצמיד אותי אליו.
״העובדה שאת שומרת על נגיעה לא אומרת שאני לא אוכל להתבשם ממך…״ השיב בהלצה, הטון השובבי שב לקולו.
ריחו החזק והרענן ערפל את חושי וגרם לי להתנהל כשיכורה.
ידי החליקו על חזהו בהיסוס, ראשי נשמט לאחור ועיני נעצמו, תחושת ציפייה מילאה אותי.
חשתי במגע שפתיו הרכות והמתגרות על כתפי. הוא נשק לעורי ברפרוף ובעדינות והעביר בגופי צמרמורות מענגות.
מכשנגעו שפתיו בצווארי, הוסר ריסוני ומשפתיי נפלטה קריאת הפתעה שנשמעה כאנחת עונג.
חשתי בשפתיו מתמתחות לחיוך מסופק.
כנראה ואנחתי קסמה לו מפני שהוא החל להגביר את כמות נשיקותיו ושפתיו החלו מטפסות מעלה אל שפתיי.
הבטנו זה בזו לרגע קט, עיניו הושפלו אל שפתי והוא העביר את אצבעו בעדינות לאורך השפה התחתונה שלי.
הוא רכן אל שפתי בניסיון להצמיד את שפתינו לנשיקה שייחל לה במשך זמן כה רב. הדפתי אותו לאחור בהיסוס.
״אני מצטערת, אני לא יכולה…״ מלמלתי חרישית.
״אני מבין, אני מצטער…״ הוא השפיל את מבטו הן באכזבה והן בבושה.
״זה לא אתה, באמת…״ ניסיתי לעודד אותו.
הוא רק הנהנן קצרות וניגש אל דלת החדר.
״זה בגלל שאני…״ פתחתי ונעצרתי סמוקת לחיים.
עיניו ננעצו בשלי, ממתינות להסבר משכנע.
״אני עדיין לא יודעת איך…״ נשכתי את שפתי התחתונה.
החיוך שהופיע על שפתיו היה ערמומי אך הסב לי הקלה רבה.
נרתעתי לאחור כשהוא פנה אלי והסבתי לו את גבי כשידי מסוכחות על שפתיי ועיני נעוצות בקיר חדרי.
חשתי בזרועות מתהדקות סביב מותניי והוא משך אותי אליו כך שנשענתי בגבי על חזהו.
״אני שמח שאמרת לי את זה…״ הוא לחש באוזני השמאלית, דבר שגרם לעורי להתלהט.
״את יכולה להסתובב אלי?, אני רוצה לשאול אותך שאלה…״ הוא הרצין.
הסרתי את ידי המגוננות משפתיי והתבוננתי בעיניו העמוקות.
״את רוצה לנשק אותי?״ הוא שאל ישירות.
השפלתי את מבטי במבוכה והרהרתי בסיטואציה המביכה.
״את רוצה?…״ הוא האיץ בי.
עצמתי את עיני בחוזקה.
״זה לא שאני לא רוצה, אני לא יודעת איך ואני מפחדת שלא תאהב את זה…״ פלטתי מבלי לחשוב.
ידו אחזה בסנטרי ויישרה את פני אל פניו, האחיזה במותניי התהדקה אף יותר.
״אני יכול ללמד אותך?״ הוא חייך בביטחון.
הנהנתי קצרות ועיני רפרפו מעיניו לשפתיו.
באיטיות הוא רכן אל שפתי וכשהיה במרחק סנטימטרים מעטים נעצר.
״קודם כל תפסקי שפתיים…״ לחש אל תוך שפתיי. עשיתי כדבריו וצמרמורת קלה עברה בגופי.
שפתיו נגעו קלות בשפתי, רכות כמו קצפת על עוגה, היא חיכך אותן מעלה ומטה בשפתי ונשק באיטיות לשפתי התחתונה ונקודה שתחתיה.
״תחקי אותי…״ הסביר ברוגע.
בהיסוס עשיתי כדבריו ונדהמתי כאשר שפתי נשקו לשפתו התחתונה ומצצו אותה בתאווה. ״עכשיו עם קצת יותר רגש…״ לחש בצחקוק חרישי כששפתיו על שפתי. פלטתי אנחה חלושה והנחתי לשפתיו להגביר את מהירותן עד שכל חלק משפתי היה עטוף בשפתיו.
בדחף בלתי נשלט החלקתי את ידי לאורך חזהו ולפטתי את ראשו, אצבעותי משתובבות בשערותיו.
״קרוב יותר…״ מלמל חרישית.
הידקתי את אחיזתי בו והטמעתי על שפתיו נשיקות מעמיקות.
״אני לא יכולה לנשום…״ פלטתי לבסוף.
הוא הרפה בעדינות אך לא לגמרי מאחיזתו ואפשר לי מרחק קטן כדי להתנשם במהירות.
הוא הביט בחזי כשעלה וירד במהירות וחייך בסיפוק.
נשכתי את שפתי במבוכה והסבתי את מבטי ימינה.
הוא הידק אותי אל גופו וראשו רכן אל צווארי. חשתי במגע שפתיו החמימות על צווארי והתענגתי על התחושה המדגדגת.
״את ממש חמה…״ הוא צחקק אל עורי.
ציחקקתי בעצבנות ובביישנות.
״עכשיו את מבינה את הדחפים שלי?״ הרצין ויישר את עיניו אל עיני.
הנהנתי באיטיות. ״יש לי את אותם דחפים…״ מלמלתי חרישית.
הוא לחש את שמי במעין אנחה, ידו ליטפה בעדינות את פני והחליקה על שפתיי.
חושי הפכו למעורפלים וחשתי מסוחררת.
״אני רוצה… עוד״ הוא מלמל בתשוקה, קולו חרישי.
עיניו נעוצות שפתיי, אחיזתו מתהדקת סביבי ועורו להט בתשוקה שלא ניתן היה לרסן אותה.
״עוד?… כרגע למדתי איך להתנשק…״ נלחצתי, מרסנת את תשוקותי.
״אני אוכל ללמד אותך דברים חדשים…״ הוא לחש לאוזני.
״כמו מה?…״ לחשתי, מתמוגגת תחתיו.
״איך לענג את עצמך… אני רוצה לגרום לך לצעוק חזק ולהתחנן ממני לעוד אהבה…״ הוא לחש בבוטות שקסמה לי.
״עד כמה חזק?״ שאלתי מתגרה בו.
הוא הביט בי בערמומיות, מבט מלא רמזים נסתרים.
״תרצי שנבחן את זה?״ הוא הידק את מצחו אל מצחי, סומק עז התגנב לפניו ושיווה לו מראה פרוע ונבוך.
חיככתי את אפי באפו, נוגעת לא נוגעת בשפתיו.
״יום אחד״ לחשתי ברמיזה ברורה.
״יום אחד״ הוא השיב לי הבטחה.
״מכירה את הביטוי ׳אם אני לא יכול לשתות מהיין, מדוע לא להתבשם ממנו?׳״ מלמל בזחיחות.
״ממממ…״ מבט חושב התנוסס על פני על אף שידעתי את התשובה בוודאות.
ליבי פעם בחוזקה כשמוחי הפליג לפנטזיה עתידית שלי ושלו מממשים את אהבתנו.
״אני רוצה לטעום אותך עד כדי שכיחת טעם של אוכל, להריח אותך עד שהריח שלך יהפוך לאוויר החדש שלי… אני רוצה ללטף ברכות ולנשק בלהט כל חלק שתרשי לי בעור שלך… אני רוצה להיטמע בך ולשכוח איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר… אני אוהב אותך״ הוא אמר כמהופנט.
הבטתי בו מוקסמת, מהופנטת לא פחות.
הדברים שאמר… אפילו מלאי הרמזים הנסתרים, הבוטים מעט, הישירים והכנים הלהיבו אותי.
הייתי מאושרת, פשוט כמשמעותו, עם סומק עז שעיטר את פני החיוורות.
באותו הרגע הכל התנהל בצורה הנכונה ביותר, כל מילה, כל תנועה, כל מגע, כל נשימה… הכל נעשה בדיוק בזמנו.
הבטתי שוב באותן הפנים שחייכו אלי באהבה טהורה, באהבה ראשונה, אחת ויחידה וידעתי שזהו הדבר הנכון.
פציתי את פי לומר את שלוש המילים הנכונות ביותר שיכולתי לעלות בדעתי.
את האמת הנסתרת שלי.
״אני אוהבת אותך״.