היומן של אלה

הדר 09/01/2011 1029 צפיות 4 תגובות

אממ…היי.קוראים לי אלה.זו הפעם הראשונה שאני כותבת יומן אז אני לא כל כך יודעת מה לכתוב.אני מבינה מה הרעיון הכללי אבל…למה?טוב,זה לא כאילו אני רוצה לכתוב יומן,אמא שלי מכריחה אותי.היא חושבת שאם אני אכתוב יומן אז היא תוכל באיזשהו דרך לשלוט עליי דרך היומן.כמובן שהיא מתרצת את זה ב:'זה יעזור לך לעתיד' ו'את תודי לי' וכאלה.נו,משפטי אימהות.היא חושבת שאני לא יודעת מה היא מתכוונת לעשות.ברגע שאני אעזוב את המחברת הזאת ואסיים לכתוב היא ישר תיקח את היומן לידיים ותקרא כל מילה ואחר כך תשתמש בזה כנשק נגדי.לא שאכפת לי,אני כבר רגילה לזה.אני כבר רגילה לזה שאין לי שום דבר פרטי או אישי או משהו שהוא רק שלי.אפילו סודות אין לי.כלומר,יש לי אבל…אמא יודעת אותם וענת יודעת אותם וכמעט כל המשפחה יודעת אותם כי ברגע שאני מספרת משהו לאמא היא ישר הולכת לדודה ברכה ושתיהן מרכלות עליי ואחר כך דודה ברכה הולכת לבעלה שמספר לבתו שמספרת לאחיה שמספר לבן דוד שלו שמספר להורים שלו וככה זה מתגלגל עד שבאמצע ארוחת הפסח יוצא שאחד מהדודנים הרחוקים שלי פנה אליי ואומר:"אז איך קוראים לבחור החביב שאת אוהבת?"
אוייש,אני סוטה מהנושא.אז איפה הייתי?אה,כן,יומן.אמא קנתה לי אותו בחנות הקטנה שנמצאת בסוף הרחוב.היא קונה הכל שם.אני דווקא אוהבת את החנות הזאת.היא יפה וחמודה וקטנה.אני וענת תמיד הולכת לשם.אה,כן!נזכרתי!ענת!ענת היא חברתי היחידה והטובה ביותר.טוב,זה לא כאילו יש לי כל כך הרבה ברירות…למרות שהיא חברתי היחידה אני לא חברתה היחידה.יש לה לפחות מיליון חברים וחברות שפזורים ברחבי הארץ ואפילו כמה בחוץ לארץ.כמובן שהיא מכירה את כל בצפר ואחותו אבל מעולם לא עלה בראשה להפוך גם אותי למקובלת.אני החברה של אחרי הצהריים.החברה היחידה שיודעת הכל עליה.החברה היחידה שבאמת מכירה את ענת.לא הרבה יכולים להגיד שהם מכירים אותה אבל אני באמת מכירה אותה.והיא מכירה אותי.היא מכירה אותי טוב יותר ממני.המון אנשים חושבים שאנחנו תאומות למרות שאני לא מבינה איך הם מגיעים למסקנה הזאת,הרי אני בעלת שער שחור כמו פחם שלעולם לא מסתדר כראוי והיא בעלת שער גלי ומושלם בצבע בלונדיני,כמו שרואים בפרסומות.אני מכוערת והיא יפה.הדבר היחיד שיפה בי זה העינים.יש לי עינים כחולות כאלה,ענת אומרת שהן מחשמלות ושהגוון שלהן כל הזמן משתנה,בהתאם למצב רוח שלי,כמובן.
לפני כמה ימים הלכתי לישון אצל ענת.אני אוהבת לישון אצל ענת,הבית שלה ענק וההורים שלה כמעט לא נמצאים בו.מי שאחראי עליה זה אחיה הגדול,אלעד.הוא בן 17 וגדול ממנה בשנתיים.אני מפחדת ממנו.הוא מתאבק,אומנם לא מקצועי אבל הוא הכי טוב בשכונה ותאמינו לי,יש בשכונה המון מתאבקים.זה הכל בגלל אבא שלי.לפני כמה שנים הוא פתח מכון התאבקות וכל הבנים בשכונה באו לשם והתחילו להתאמן שם.בקיצור,גם אלעד מתאבק שם והוא הכי טוב מכולם וכולם יודעים את זה.הוא גבוה ונראה כמו ענת ,גם לו יש שער בלונדיני אבל קצוץ ועינים חומות רכות רק שאני אוהבת את העינים של ענת ושל אלעד לא.אני לא יודעת מה יש לי נגדו.הוא תמיד נחמד ולא מזיק אבל הוא מפחיד אותי.אולי זה בגלל שראיתי אותו מתאבק.זה הדבר הכי מפחיד שאי פעם ראיתי.הוא כמעט הרג את הבחור!למרות שבסופו של דבר,אחרי הקרב,ראיתי אותם צוחקים ביחד.אני לא יודעת,אולי זו רק עוד אחת מהמוזריות שלי.
אז נחזור לנושא.ישנתי אצל ענת ואחרי כמה זמן הרגשתי צמאה מאוד אז ביקשתי מענת שתבוא איתי למטבח לשתות מים אבל היא לא רצתה אז הייתי צריכה ללכת לבד.ענת לא יודעת על הפחד שלי מאלעד.אני לא מעיזה להגיד לה דבר כזה.היא תיעלב.אז הלכתי לבד ונחשו מי היה שם,אוכל ארוחת ערב להנאתו?אלעד.
גם הוא לא ידע על הפחד שלי.אף אחד לא ידע חוץ מאמא שלא סיפרה לאף אחד.אז הלכתי אל הקולר שליד המקרר שקרוב לשולחן האכול שעליו אכל אלעד.אומנם הייתי עם גבי אליו אבל הרגשתי טוב טוב איך המבט שלו ננעץ בי.במהירות לקחתי כוס והתחלתי למלות אותה.הקולר היה כל כך איטי וזה נראה כמו שעה עד שהכוס התמלאה.במהירות שתיתי למרות שידעתי שאחרי זה יהיו לי שיהוקים.לפתע שמעתי את קולו העמוק של אלעד מאחורי:"אלה,נכון?"
הנהנתי בעודי שותה.לא התכוונתי לפתח שיחה איתו.בעיקר לא איתו.
"את חברה של ענת,לא?"
"אהה."סיימתי לשתות והנחתי את הכוס בכיור.מיהרתי ללכת אל המדרגות אבל קולו שוב עצר אותי:"היי,לאן את בורחת?"
"למעלה.ענת מחכה לי."
"את נראית לי מוכרת מאיפשהו."
"אני חברה של ענת."
"לא,כאילו,כן.אני מתכוון,אני מכיר אותך מאיפשהו אחר…"
"אולי מבצפר?"
"גם לא.אני לא רואה בחורות כמוך בבצפר."
"כמוני?"
"כן,כמוך."
"איך כמוני??"
"שונות כאלה…לא מהנוף."
"מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאם הייתי רואה אותך בבצפר הייתי זוכר אותך.את לא כמו כולן.את…שונה."
"אוקיי…אני יכולה לעלות למעלה?"
"מישהו מנע ממך לעלות למעלה?"
"אממ…כן.אתה."
"חח…ביי,אלה."
"ביי,אלעד."
שיחה הזויה בהחלט.


תגובות (4)

אהבתי את הסיפור אני כבר מחכה ליקרוא את ההמשך!!

11/01/2011 16:40
rimanticGirl me

ממש יפפפעעע :)
הלכתי לקרוא את ההמשך…

07/05/2011 10:20
rimanticGirl me

ממש יפפפעעע :)
הלכתי לקרוא את ההמשך…

07/05/2011 10:20

איזה סיפור מהמם :)
אני חושבת שהתאהבתי בכתיבה שלך ממבט ראשון!

01/05/2012 06:31
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך